מי הים מתחממים, מפלס הים התיכון עולה וכך גם חומציות המים. בנוסף ריכוזי כספית גבוהים נמצאו בדגי מאכל והביוב מרצועת עזה מזהם את הים. אלה רק חלק מהממצאים בדוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2022, המתפרסם הבוקר (יום ב').
מהדוח של המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים נכתב כי עיקר ההשפעה על המערכת בשטח הימי של ישראל נובע מפעילות שמקורה בארץ. כלומר, להפחתת הלחץ האנושי ברמה המקומית יש פוטנציאל גדול מאוד לשפר משמעותית את מצב המערכת הימית, כך שתצלח את אתגרי שינוי האקלים שבפתח.
לגבי התחממות המים בים התיכון, נכתב כי נמשכת מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, כתוצאה מההתחממות הגלובלית. קצב זה מהיר משמעותית מהקצב בתחזית ארגון האקלים העולמי (0.055 מעלות לשנה) בשל היות הים התיכון גוף מים קטן בהשוואה לאוקיינוסים.
בנוגע לעליית מפלס הים התיכון עולה כי בין השנים 1992 ל-2022 נמדדה עליית מפלס של כ-13.8 ס"מ, בקצב ממוצע של כ-4.6 מ"מ בשנה. מחברי הדוח כתבו כי קצב זה מהיר מהקצב העולמי שפורסם על ידי ה-IPPC, העומד על 3.69 מ"מ בשנה. עליית המפלס העולמית נגרמת בשל התחממות מי הים והמסת הקרחונים, מה שמשפיע גם על הים התיכון.
בנוסף עולה מהדוח כי נמשכת מגמת החמצת מי הים בקצב איטי, של 0.003- יחידות PH בשנה. מחברי הדוח מסבירים כי החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. החמצת הים משפיעה על שלל תהליכים ביולוגיים בים, ובמיוחד על בניית שלד של יצורים ימיים דוגמת אלמוגים וצדפות.
מהפרק העוסק בניטור זיהום ים ואיכות המים, נכתב כי מאז 2019 נמדדה ירידה בריכוז הכספית בדגי מפרץ עכו, אך בשנת 2022 שוב נמדדו ריכוזים גבוהים מהתקן למאכל. עוד התגלו ריכוזי כספית חריגים גם במימי נחל הנעמן, הצמוד לגבול הצפוני של אתר המפעל הנטוש. בימים אלה מבוצעת תוכנית שיקום של האתר בליווי של צוות בין משרדי, אך השיקום של מי התהום טרם החל ולכן צפויה נוכחות של כספית בדגי מאכל בשנים הקרובות.
כמו כן נמצא כי בחלק מנחלי החוף התגלו ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי הזנה, מצב הנובע משילוב של זיהום היסטורי, דוגמת הכספית בשפך נחל הנעמן, אך מרביתו נובעת מהזרמה של עודפי קולחים באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף, המוגדרים במצב זיהום בינוני.
בנוסף התגלה ריכוז חריג של צבע מבוסס בדיל (TBT) בקרקעית של חלק מהמעגנות. בדומה לשנים קודמות, גם השנה נמדדו בחלק מהמעגנות ריכוז חריג של הצבע. בעבר שימש הצבע למניעת התיישבות צמדת ים על כלי שייט ומתקנים ימיים. כיום השימוש בצבע זה אינו חוקי ברוב ארצות העולם כולל בישראל בשל רעילותו.
נושא נוסף שבו עוסק הדוח הוא הזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה. בדוח נכתב כי נוכחות הביוב מגיעה עד חופיה הדרומיים של ישראל ואף אל מתקן ההתפלה באשקלון. לבקשת המשרד להגנת הסביבה מבוצע מאז תחילת המלחמה מעקב לווייני על הזרמת הביוב מעזה, שהניסיון מראה שגדלה בזמן מתיחות ביטחונית. ממצאי המעקב הלוויני מועברים למחוז דרום של משרד הבריאות, למשרד הביטחון ולרשות המים.
בפרק אחר נכתב על המינים הפולשים. אחוז המינים הפולשים במצע החולי נותר יציב אך גבוה, כאשר הם מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום. עם זאת, בשנת 2022 לראשונה לא נמצאו מינים פולשים חדשים בדיגום. בעומק הקרקעית (20 מטר), נצפתה מגמת ירידה במינים פולשים, בדגש על דגי שפמית ארסית. באזור זה קיים איסור דייג מכמורת מ-2016.
בעומקים שאליהם הועבר דיג המכמורת במסגרת הרפורמה בדיג (40 ו- 60 מטר) מספר המינים הפולשים מתייצב. ממצא זה מרמז על תפקידו הבעייתי של דיג המכמורת בעידוד התבססותם של מינים פולשים שמקורם בתעלת סואץ. בשנת 2022 נמצאו לראשונה בים התיכון פרטים של קיפוד ים פולש מים סוף – setusum Diadema. קיפוד זה התפרסם ב-2022 בהקשר להיעלמותו הכמעט מוחלטת ממפרץ אילת בשל מחלה. בסקרי הדגים נצפית מגמת עליה בכמות דגי הזהרון, מין פולש מים סוף המכיל קוצים וזיזים היוצרים צריבה במגע.
עוד מצביע הדוח על קושי בשיקום של בלוטי הים בעקבות אירוע "זפת בסערה". בדוח נכתב כי האירוע שהתרחש בפברואר 2021 גרם לתמותה מאסיבית של בלוטי ים, החיים על קצה טבלאות הגידוד (טבלאות סלעי הכורכר המאפיינות חופים כגון חוף דור וחוף שקמונה). על פי ממצאי הניטור משנת 2022 חברת בלוטי הים עדיין לא השתקמה מפגיעה זו, בעיקר עקב אירוע היובש החריג שאירע בחורף בשנה זו. ממצא זה מדגים את ההשפעה ארוכת הטווח של אירוע הזפת, ומצביע על הקושי של חברות חי להתאושש מאירועי זיהום בצירוף חשיפה להשפעות שינויי האקלים.
ומה לגבי הפלסטיק בחופים? בחופים הדרומיים פלסטיק מהווה כ-60% מהפסולת, ואילו במרכז ובצפון כ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות. בחופי הדרום אחוז ניכר מהפסולת הם מתכת, בעיקר שאריות תחמושת וציוד דיג. בבחינת פריטי הפסולת שניתן לקבוע את ארץ הייצור שלהם, אריזות ושקיות בעיקר, פסולת פלסטיק שיוצרה בישראל היוותה בין 50% ל-90% בחופי המרכז והצפון. אך ככל שנעים דרומה עולה אחוז הפסולת מתוצרת חוץ בחופים, כאשר מקורה בספינות ובזרמים המגיעים מדרום מערב.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התייחסה לממצאים ואמרה: "איסוף המידע המדעי הנעשה במסגרת הניטור הלאומי בים התיכון הוא קריטי לצורך ניהול וקביעת הפעילות ומדיניות בסביבה מורכבת כמו הים. מעקב אחר מגמות השינוי בים מאפשרת למדינת ישראל לקבל החלטות מבוססות מדע וידע ולהיערך לעתיד ולהשפעות שינויי האקלים".
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר: "אני שמח לראות כי במהלך חמש שנות הניטור אשר מתבצע בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים".
מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים, אלון זס"ק, הוסיף: "תוכנית הניטור הימית הלאומית מבוצעת על ידי חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) למעלה מחמישה עשורים ובין השאר בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. ממצאי הדוח מהווים כלי חשוב לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית. הדוח הנוכחי משקף מספר מגמות מדאיגות שהם תוצר שינויי האקלים והשפעות האדם על הסביבה להם אנו עדים בשנים האחרונות. בין היתר, ממצאי הדוח השנתי מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו ועל מגמות זיהום שונות המחמירות עם השנים".
בתגובה לדוח אמר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי, בחברה להגנת הטבע: "דוח הניטור הלאומי חושף את האתגר הגדול של שמירת הסביבה הימית, נוכח שינוי האקלים והלחצים המקומיים. החברה להגנת הטבע סבורה כי ממצאי הדוח מחייבים את שיפור ההגנה על הטבע הימי בישראל, באמצעות הרחבת רשת השמורות הימיות, הידוק הפיקוח הימי על תשתיות, ובעיקר ניהול מוקפד של הדיג, כדי למנוע פגיעה מאסיבית בערכי טבע מוגנים בים ובסביבה הימית כולה".
