שורות של פאנלים סולאריים משתרעות על פני מרחב עצום במחוז קוניה (Konya) שבמרכז טורקיה, והופכות את אור השמש לחשמל – ובכך מסייעות לטורקיה, מארחת ועידת האקלים הקרובה של האו"ם COP31, שתיפתח מחר (יום ב'), להבליט את מאמציה להרחיב את השימוש באנרגיה מתחדשת.
עם זאת, תומכים בנקיטת צעדים נחרצים בנוגע לשינויי האקלים מציינים כי השאיפות של טורקיה ושל נשיאה רג'פ טאיפ ארדואן בתחום האנרגיה הנקייה עומדות בניגוד חריף להסתמכותה המתמשכת על פחם. בנוסף, יש הטוענים כי לטורקיה חסרות תוכניות קונקרטיות למעבר מדלקים מאובנים – נפט, גז ופחם – אשר שריפתם משחררת גזי חממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. על פי משרד האנרגיה של טורקיה, הפחם נותר בשנה שעברה מקור החשמל הגדול ביותר במדינה – עם 33% מייצור החשמל, אל מול 23% ממקורות מתחדשים כגון אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח.
העיירה קראפינאר (Karapinar) שבמחוז קוניה היא מקום משכנה של תחנת הכוח הסולארית Kalyon Karapınar YEKA-1, הכוללת למעלה מ-3 מיליון פאנלים סולאריים, המשתרעים על שטח השווה בגודלו ל-2,600 מגרשי כדורגל. המתקן, הפועל מאז 2023, מייצר מדי שנה די חשמל כדי לספק כ-0.7% מביקוש החשמל במדינה – כך לדברי מנהל התחנה, בוראק דוגרו. "אנו מונעים מדי שנה כ-1.75 מיליון טונות של פליטות פחמן", אמר דוגרו לסוכנות הידיעות AP – עובדה המעידה, לדבריו, על האופן שבו טורקיה מכוונת את כלכלתה ואת מגזר האנרגיה שלה לעבר מקורות אנרגיה נקיים יותר.
עובדים בודקים לוחות בתחנת הכוח הסולארית Kalyon Karapinar בקראפינאר שבמחוז קוניה
(צילום: Emrah Gurel/AP)
רכב חולף על פני טורבינות רוח בצפון-מערב טורקיה
(צילום: Emrah Gurel/AP)
על פי המכון הסטטיסטי הטורקי, סך פליטות גזי החממה של טורקיה בשנת 2024 – השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים – הגיע ל-584.5 מיליון טונות. דויגו קוטלואי, פעילה בארגון "מעבר לדלקים מאובנים" (Beyond Fossil Fuels), אמרה כי טורקיה גיבשה תוכניות לקידום נרחב של אנרגיה מתחדשת. "אולם תוכניות אלו אינן כוללות לא מפת דרכים להפסקה הדרגתית של השימוש בפחם, ולא תכנון כלשהו להפסקה הדרגתית של דלקים מאובנים אחרים, לרבות גז", הזהירה קוטלואי. "אין זה עולה בקנה אחד עם התחייבותה של טורקיה להגיע לאפס פליטות נטו עד שנת 2053".
טורקיה פונה גם לאנרגיה גרעינית במטרה להפחית את תלותה האנרגטית. תחנת הכוח הראשונה במדינה נמצאת כעת בבנייה לחופי הים התיכון, בעוד שתוכניות נוספות להקמת כורים עדיין נבחנות.
במרחק של כ-265 קילומטרים מקוניה, הוועידה שתתקיים בין התאריכים 9 ל-20 בנובמבר בעיר אנטליה שלחופי הים התיכון, תכנס עשרות אלפי שגרירים, מנהיגי עולם, ונציגים מהמגזר העסקי ומהחברה האזרחית, לדיונים על יישום יעדי האקלים. הפסגה – המכונה רשמית "ועידת הצדדים" (Conference of the Parties), או COP31 – מתקיימת על רקע חששות גוברים בנוגע לביטחון אנרגטי ולמלחמה מול איראן, מצב שהוביל לעלייה במחירי הנפט והגז, ואילץ מדינות לפעול בקדחתנות כדי לספק את צורכי האנרגיה שלהן.
עוברי אורח מנסים להצטנן מהחום הכבד באיסטנבול
(צילום: Francisco Seco/AP)
בית שנהרס בטורקיה כתוצאה משריפה שפרצה בשל שינויי האקלים
(צילום: Khalil Hamra/AP)
מומחי אקלים רבים טענו לאחרונה כי משימה מרכזית – המאבק בשינויי האקלים באמצעות הפחתת פליטות גזי חממה – נידונה לכישלון. ארצות הברית – המדינה העשירה בעולם והמזהמת השנייה בגודלה בפליטות פחמן אחרי סין – תיעדר שוב מהפסגה, וזאת לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוציא את מדינתו מהמשא ומתן העולמי בנושא האקלים.
במבט לאחור, שתי הפסגות האחרונות הסתיימו בהסכמה מועטה בלבד לגבי האופן שבו ניתן להפחית פליטות מזהמות, כאשר המסמכים הסופיים אף אינם מזכירים את הצורך לחדול את תעשיית הדלקים המאובנים.
שר הסביבה ושינויי האקלים של טורקיה, מוראט קורום – אשר יעמוד בראש הוועידה הקרובה – אמר כי הוא מעוניין ששיחותיה תתמקדנה בתרגום התחייבויות אקלימיות למעשים, ולא בקביעת יעדים חדשים. קורום ציין כי בוועידה שתיערך באנטליה תוענק עדיפות גם לחשמול ולצמצום פסולת ופליטות מתאן. לשם כך, טורקיה תקדם "גשר ליישום אקלימי" – יוזמה שנועדה לסייע למדינות להפוך התחייבויות אקלימיות למעשים, באמצעות קישורן למקורות מימון, טכנולוגיה וצורות תמיכה אחרות. "כיום, העולם אינו ממתין רק להחלטות חדשות", אמר קורום, בעת שהציג את סדרי העדיפויות של הפסגה מוקדם יותר השנה. "מה שהעולם רוצה הוא לראות החלטות שהתקבלו בעבר יוצאות אל הפועל".
שלט המבשר על ועידת האקלים של האו"ם (COP31), בנמל התעופה של איסטנבול
(צילום: Emrah Gurel/AP)
מכלית הגז הפחמימני המעובה והכימיקלים Bertolle מפליגה לעבר ים מרמרה באיסטנבול
(צילום: Emrah Gurel/AP)
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הדגיש כי ארצו מחויבת להגנת הסביבה ולמאבק בשינויי האקלים. אמינה רעייתו אף הובילה קמפיין בשם "אפס פסולת" (Zero Waste), שמטרתו לעודד מיחזור ושימוש אחראי יותר במשאבים.
עם זאת, ה-Climate Action Tracker – גוף המודד את התקדמותן של מדינות ביחס ליעדי הסכם פריז – הגדיר את יעדי האקלים והמדיניות של טורקיה כ"בלתי מספיקים באופן קריטי". ההסכם משנת 2015 קבע יעד של הגבלת עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית, והנחה את המדינות החתומות עליו לגבש מדיניות שתסייע לעמוד ביעד זה.
בתוך כך, ארגוני זכויות אדם מאשימים את אנקרה בכך שהיא מתעלמת מחששות סביבתיים ועוצרת פעילים לעיתים קרובות. מוקדם יותר השנה, פסק בית משפט מקומי כנגד הרחבה מתוכננת של תחנת כוח פחמית באפשין-אלביסטן (Afsin-Elbistan), שבדרום-מזרח טורקיה. פעילי סביבה בירכו על הפסיקה וכינו אותה ניצחון משמעותי. זה לא מנע מתוכניות להרחיב תחנת כוח פחמית נוספת בצ'נאקלה (Canakkale), עיר נמל בצפון-מערב המדינה, לצוץ זמן קצר לאחר מכן.
רכבים שקועים בשיטפונות שפקדו את איסטנבול בחודש שעבר
(צילום: Egecan Ozguner/AP)
השילוט בטורקיה לקראת ועידת האקלים של האו"ם, שתיערך באנטליה בין התאריכים 9-20 בנובמבר
(צילום: Göksel Yapar/AFP)
בדומה למדינות אחרות באזור הים התיכון, טורקיה ניצבת בפני סיכונים גוברים הנובעים מגלי חום, בצורת, מחסור במים, שריפות ושיטפונות. בחודש שעבר, גשמים שתוארו ככבדים ביותר מזה למעלה מ-80 שנים גרמו לשיטפונות עזים באיסטנבול – העיר הגדולה ביותר בטורקיה – והביאו למותם של שמונה בני אדם.
ההכרזה על טורקיה כמארחת ועידת האקלים של האו"ם הגיעה לאחר מאבק מול אוסטרליה, שביקשה אף היא לארחה. כפשרה, הוחלט על כך שאוסטרליה תוביל את ההתייעצויות לקביעת סדר היום של הוועידה, ותהיה אחראית על הדיונים שיתקיימו במהלכה. פעילי אקלים מתחו ביקורת חריפה על כך שאירוח הוועידה הוענק לטורקיה, אך גם על המחווה לאוסטרליה – שתי מדינות שמסתמכות על פחם. אולם סיימון סטיל, המזכיר הבכיר של האו"ם לענייני אקלים, הגן על הבחירה באומרו בפברואר כי עמדתה של מדינה המארחת את ועידת האקלים בנוגע לדלקים מאובנים אינה קובעת את הצלחתה או כישלונה של הוועידה.
