שוניות האלמוגים במפרץ אילת הוכחו כעמידות יחסית להתחממות הגלובלית, עליית טמפרטורות המים ואירועים ביולוגיים נוספים המשפיעים על מקביליהם במקומות אחרים בעולם. אבל, ממצאים של מחקר ארוך טווח של צוות בינלאומי של מדענים ימיים ומדעני נתונים, בהובלת פרופ' אורן לוי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, מאשר כי קיים איום שונה על שונית האלמוגים היחודית הנמצאת במפרץ אילת: פיתוח עירוני מואץ ליד קו חוף המפרץ, גובה מחיר הרסני על הסביבה הימית המקומית. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Global Change Biology. היום (ב') צפוי להתקיים מפגש, שבו ניתן להעלות טענות בעד ונגד היבטים שונים בתכניות הפיתוח של חופי באילת, כולל החוף בשוליים המערביים מריף הדולפינים ועד טאבה.
במשך שנה שלמה בחנו החוקרים כיצד והאם תהליך העיור משבש את הקצב הביולוגי הטבעי אצל האלמוגים, והאם הוא עשוי להיות גורם נעלם התורם להתדרדרות מצב האלמוגים העולמי. הקצב הביולוגי הטבעי אחראי על חילוף החומרים, צמיחה ומחזורי רבייה אצל האלמוגים.
ד"ר יעלי רוזנברג יחד עם פרופ' אורן לוי, מנהל המעבדה הימית בפקולטה למדעי החיים על שם מינה ואבררד גודמן באוניברסיטת בר-אילן, הובילו את הצוות שכלל את ד"ר שחר אלון (הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן); המעבדה של פרופ' אלדו שמש (מכון ויצמן למדע), היחידה לשירותים ביואינפורמטיקה (אוניברסיטת חיפה), המעבדה של פרופ' כריס וולסטרה (אוניברסיטת קונסטנץ, גרמניה), והמעבדה של פרופ' דיוויד מילר (מרכז המצוינות ARC באוניברסיטת ג'יימס קוק קווינסלנד, אוסטרליה).
מחקר קודם על עמידות אלמוגים של אוניברסיטת בר אילן
(צילום: מרקוס שונהולץ)
במסגרת המחקר נדגמו שני אתרים במפרץ אילת, בקצה הצפוני של ים סוף - אחד סמוך לאילת ואחד במקום רחוק יותר. במהלך השנה דגם הצוות את השוניות בשלבים שונים של זמני ירח ובשעות שונות של היום, כדי לכסות את המחזורים הביולוגיים היומיים, חודשיים ועונתיים. טכניקות רבות, כגון RNA, בדיקות פיזיולוגיים, מדידות איזוטופים יציבות וניתוחי מיקרוביום שימשו כדי להבין כיצד עיור משנה את הקצב הביולוגי.
למרות המראה הבריא יחסית של האלמוגים, גילו החוקרים כי המקצבים הביולוגים הטבעיים ומערכות החושים הסביבתיות השתבשו באלמוגים החיים בסמוך לאילת העירונית. מחזורי הירח הקשורים לחילוף החומרים של האלמוגים, טריפה, מגוון תפקוד חיידקי ותפקודי שעון ביולוגי הופרעו על ידי התנאים העירוניים. שינוי דפוסים עונתיים נצפו גם במיקרוביום של אוכלוסיית האלמוגים העירונית, מה שמסמל את השפעת העיור על ההולוביונט (מערכת האורגניזם כולו), ולא על האלמוגים בלבד.
"על פני השטח האלמוגים נראים בריאים, אבל כשמסתכלים עמוק יותר מהעין הבלתי מזוינת, ראינו את ההשפעה החזקה של העיור ללא ספק", אומרת ד"ר רוזנברג. "ההפרעה במחזוריות היומית והחודשית גרמה לביצועים פיזיולוגיים נמוכים יותר ולהיעלמות מחזורי הרבייה באלמוגים העירוניים", מוסיף פרופ' לוי. האלמוגים באתר הלא עירוני נראו בריאים והמקצב הביולוגי שלהם הראה תפקוד תקין לאורך תקופות הדגימה.
פרופ' לוי טוען כי מדענים חייבים להיות מעורבים בהערכת ההשפעה הפוטנציאלית של עיור על אזורים ימיים לפני קבלת החלטות על פיתוח עירוני. פרופ' לוי, שמחקרו מתמקד גם במקצבים ביולוגיים בבעלי חיים ימיים, מכין בימים אלה סקירה של השפעת זיהום האור בעולם על סביבות ימיות. עם ראיות לכך שעיור הוא גורם תורם לדעיכת האלמוגים העולמית, הוא מתכנן לחקור את השילוב של מזהמים חושיים - כימיקלים, הורמונלים, אור ורעש - על שוניות האלמוגים כדי לקבוע באילו ספי זיהום הם יכולים לעמוד.
מחקר זה נתמך על ידי מענק מהקרן הישראלית למדע.
