בימים האחרונים תפסה את הכותרות תצפית נדירה מסוגה של צוללים שתיעדו כריש עמלץ לבן גדול ובוגר בים התיכון, בזמן שהוציאו רשתות רפאים נטושות מספינה טרופה בין תוניסיה לסיציליה. הצילומים של טורף-העל הימי הגיעו במהירות לכותרות החדשות ברחבי העולם, ורבים הופתעו מנוכחותו של הטורף באזור.
העמלץ הלבן (Carcharodon carcharias) תמיד היה חלק מהמערכת האקולוגית הים תיכונית. תיעוד היסטורי בן יותר מ-150 שנים מתעד את נוכחותו ברחבי האזור, מספרד וצרפת ועד איטליה, מלטה ויוון. למרות שמעולם אוכלוסייתו לא שגשגה למדי בים התיכון, הסבירות לראותו הייתה גבוהה יותר מאשר כיום. עם הזמן, דיג, דלדול הטרף ולכידה מקרית צמצמו את האוכלוסיות בצורה כה חמורה, עד שתצפיות הפכו לנדירות במיוחד.
כיום, עמלצים לבנים ים תיכוניים מתוארים לעתים קרובות כ"אוכלוסיית רפאים": לא נכחדים, אך נצפים לעיתים רחוקות. דיווחים רבים נותרו קשים לאימות, מה שתורם לתעלומת המין. יש המניחים כי כרישים אלה הם פשוט פרטים אבודים שנכנסים דרך מצר גיברלטר, אך מחקרים מצביעים אחרת.
ממחקר גנטי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בולוניה, שפורסם בכתב העת Journal of Biogeography, עלה כי עמלצים לבנים ים תיכוניים הם ייחודיים. באמצעות ריצוף וניתוח דנ"א משרידי כרישים עתיקים, גילו מחברי המחקר שאוכלוסייה זו נמצאת בים התיכון כבר 3.2 מיליון שנים - אחת מאוכלוסיות העמלצים הלבנים העתיקות והמובחנות ביותר על פני כדור הארץ. עוד גילו החוקרים, שהעמלצים הלבנים החיים כיום בים התיכון קרובים יותר גנטית לאלה שבאוקיינוס השקט מאשר לשכניהם המאכלסים את האוקיינוס האטלנטי, ממצא המצביע על היסטוריה אבולוציונית מורכבת.
מחברי המחקר מצאו גם גיוון גנטי נמוך ביותר, דבר המצביע על אוכלוסייה קטנה ופגיעה. על כן, מדובר באוכלוסייה הנתונה בסכנת הכחדה חמורה, כשהשונות הגנטית הנמוכה שלה עלולה להגביר את פגיעותה. למרות קיומו של המין במרחב הים תיכוני זמן רב כל כך, קיים פער ידע משמעותי: מעט ידוע על תפוצתו, שימושו בבתי הגידול או מגמות האוכלוסייה שלו בים התיכון. מצב זה מציב אתגר שימור חמור, שכן קשה להגן על מין מבלי להבין היכן הוא ניזון, נודד או מתרבה.
4 צפייה בגלריה
תיעוד קרוב של עמלץ לבן
(צילום: Greg Skomal/Massachusetts Division of Marine Fisheries/AP)
התצפית האחרונה מחזקת את הרעיון שעמלצים לבנים עדיין קיימים בים התיכון, אם כי במספרים נמוכים מאוד. באפריל 2023, דייגי טונה תפסו בטעות עמלץ לבן צעיר כ-40 קילומטרים מחופי אליקנטה בספרד. בשילוב עם התצפית האחרונה במצר סיציליה, ניתן לומר כי לא מדובר על מין שמעולם לא עזב את הים התיכון. השאלה היא מדוע מפגשים כאלה מתאפשרים כעת. חלק מהתשובה טמון בניטור משופר, כולל זמינות של מצלמות תת-ימיות מתקדמות, מעקב לווייני ומדע ודיווח אזרחי, מה שאומר שמפגשים יוצאי הדופן הופכים במרוצת השנים לתדירים יותר. עם זאת, שינויים סביבתיים עשויים גם הם להשפיע על מתי והיכן נצפים כרישים.
מערכות אקולוגיות ימיות ברחבי העולם עוברות טרנספורמציה מהירה. טמפרטורות האוקיינוסים עולות, תפוצת הטרף משתנה, ומינים מגיבים על ידי שינוי תנועותיהם והתנהגותם. עמלצים לבנים, כטורפי-על ניידים מאוד, רגישים במיוחד לשינויים אלה. חשוב לציין, כי תצפיות תכופות אינן בהכרח מעידות על התאוששות האוכלוסייה. שינויי אקלים לעיתים קרובות מפזרים מחדש מינים במקום להגדיל את מספרם. ככל שהמים מתחממים והטרף משתנה, כרישים עשויים להופיע במקומות שבהם הם היו נדירים מבחינה היסטורית או להגיע בזמנים שונים של השנה.
ראיות לשינויים אלה צצות ברחבי העולם. לאורך החוף המזרחי של צפון אמריקה, חוקרים תיעדו שינויים בתנועות העמלצים הלבנים, כולל בפלורידה ובמפרץ מקסיקו. מניטור מבוסס תגי מעקב לווייניים עולה כי תנועות הכרישים קשורות קשר הדוק לתנאי סביבה ולזמינות טרף, כאשר פרטים מתאימים את תפוצתם בהתאם. עובדה זו נכונה גם למרחב הים תיכוני, כחלק מדפוס רחב יותר של שינוי אקולוגי.
התצפית עוררה קריאות להגברת ההגנה הימית, כולל הרחבת אזורים ימיים מוגנים. עם זאת, הדבר מעלה אתגר מרכזי: היכן יש להתחיל את ההגנה? עמלצים לבנים ניידים מאוד וחוצים גבולות לאומיים, כך שאין להסתמך על מיקומים בודדים. זה דורש זיהוי בתי גידול קריטיים כגון נתיבי נדידה, אזורי האכלה ואזורי גידול פוטנציאליים שעשויים להשתרע על פני מספר מדינות. בהקשר של מצר סיציליה, במידה והעמלצים הלבנים ימשיכו לנוע באזור זה, הבנת תנועותיהם עשויה להפוך למרכזית בתכנון מאמצי השימור.
יותר מ-150 שנים לאחר התיעוד הראשוני, מדענים נותרו מבולבלים לגבי המיקום בו עמלצים לבנים ים תיכוניים מבלים את רוב חייהם, לרבות כמה פרטים נותרו מהם באזור הזה. התצפיות האחרונות מצביעות על כך שהים התיכון אינו נטול עמלצים לבנים, אלא אזור בעל צפיפות נמוכה ותצפיות נדירות. על כן, האתגר כעת אינו עוד להוכיח את נוכחותם, אלא להגן על טורף-העל המצוי בסכנת הכחדה חמורה. ככל ששינויי האקלים והדיג ממשיכים לעצב מחדש מערכות אקולוגיות ימיות, הכרישים של הים התיכון עשויים לספק תובנות חשובות לגבי עתיד האוקיינוסים שלנו.
