משימת ארטמיס 2 הגיעה הלילה (יום ג') לשיאה כשהחללית חלפה סמוך ל-2:00 (שעון ישראל) במרחק של כ-6,544 קילומטרים מפני הירח. זו הייתה הנקודה הקרובה ביותר לירח במסעם. דקות אחדות לאחר מכן הם הגיעו לנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ במסעם: 406,684 אלף קילומטרים. זה המרחק הגדול ביותר מכדור הארץ שבני אדם הגיעו אליו, כ-6,500 קילומטרים רחוק יותר מהאסטרונאוטים של משימת אפולו 13 ב-1970.
ליקוי החמה שבו צפו האסטרונאוטים של ארטמיס 2
(צילום: נאס"א)
"ריד, ויקטור, כריסטינה וג'רמי הגיעו רחוק יותר מכל אדם בהיסטוריה, ומתחילים כעת את המסע הביתה", צייץ ראש נאס"א, ג'ארד אייזקמן (Isaacman). "לפני שיצאו לדרכם הם הביעו תקווה כי המשימה הזו תישכח, אבל היא תיזכר כרגע שבו אנשים התחילו להאמין שאמריקה יכולה לעשות שוב את הכמעט בלתי אפשרי ולשנות את העולם". אייזקמן בירך את את הצוות ואת כל אנשי סוכנות החלל והשותפים לדרך על ההישג, אבל הוסיף כי "זה לא נגמר עד שהם צונחים בבטחה באוקיינוס השקט".
האסטרונאוטים שוחחו גם עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שאמר להם: "היום עשיתם היסטוריה וגרמתם לכל אמריקה להיות גאה מאוד - גאה בצורה יוצאת דופן".
היום השישי של המשימה - יום המעבר ליד הירח - נפתח עם ברכה מוקלטת מפתיעה במיוחד, שהקליט האסטרונאוט הוותיק ג'ים לאוול (Lovell) לפני מותו ב-2025. לאוול פיקד על משימת אפולו 13, ולפני כן השתתף במשימת אפולו 8, הראשונה שבה טסו בני אדם לירח, בלי לנחות עליו.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לראשונה במאה ה-21: אסטרונאוטים בדרך לירח
בונובו: לא פחות תוקפניים, אבל תוקפניים בצורה שונה
מי גנב את האפיקומן? טריוויה מדעית משפחתית על חיות שגונבות
"ברוכים הבאים לשכונה הישנה שלי!" אמר לאוול בהקלטה. "באפולו 8 פרנק בורמן, ביל אנדרס ואני היינו בני האדם הראשונים שראו את הירח מקרוב, וראינו את כוכב הלכת שלנו באופן שהעניק השראה ואחדות לרבים על כדור הארץ. אני גאה להעביר את הלפיד אליכם כשאתם חולפים ליד הירח וסוללים את הדרך למאדים... לטובת הכלל".
מחווה מרגשת
כחמש שעות לפני שהגיעו לקרבת השיא אל הירח, ציינו האסטרונאוטים את שבירת שיא המרחק לטיסה מאוישת. "אנו עושים זאת תוך הוקרה של המאמצים הכבירים של קודמינו בחקר החלל", אמר האסטרונאוט הקנדי ג'רמי הנסן (Hansen) בשם הצוות. "הדבר החשוב ביותר הוא שאנו בוחרים ברגע הזה לאתגר את הדור שלנו ואת הדור הבא, ולהבטיח שהשיא הזה לא יחזיק מעמד זמן רב".
בעודם מתקרבים אל הירח, ביקשו ארבע אנשי הצוות לתת שמות לשני מכתשים שצפו בהם ועדיין לא נקראו בשם. לאחד הם ביקשו לקרוא "אינטגריטי", על שם חללית האוריון שהביאה אותם לקרבת הירח, ולאחר הם ביקשו במחווה מרגשת לקרוא קרול, על שם אשתו של מפקד המשימה, ריד וייסמן (Wiseman), שמתה מסרטן בשנת 2020, בגיל 46 בלבד. ארבעת האסטרונאוטים מחו דמעות והתחבקו בעת שהנסן הקריא את הבקשה למרכז הבקרה, וגם שם לא נותרו הרבה עיניים יבשות.
מפקד ארטמיס 2 דיבר על אשתו המנוחה אחרי שבירת השיא
(צילום: נאס"א)
לאחר הרגעים המרגשים, חזר הצוות לעבודה, והתמקד בתיעוד של הירח. בכל רגע נתון שניים מהאסטרונאוטים צילמו את הירח מחלונות החללית, והשניים האחרים ליוו אותם עם מחשבים, בהדרכת תוכנה מיוחדת שהוכנה עבורם לזיהוי ותיעוד מכתשים ומאפיינים טופוגרפיים אחרים של הירח. במוקד המחקר עמדו "הים המזרחי" (Orientale basin), מכתש בקוטר של כ-1,000 קילומטר שעד כה שום משימה מאוישת לא ראתה אותו במלואו, ומכתש הרצשפרונג (Hertzsprung) בצד הרחוק של הירח, שקוטרו כ-600 קילומטרים. השוואה בין שניהם עשויה לשפוך אור על תהליכים גיאולוגיים שאירעו בירח הצעיר.
לצד עדכון תצפיותיהם בתוכנה האסטרונאוטים גם הקליטו את רשמיהם בעל פה, וכל החומר הועבר למרכז הבקרה, כדי שמדעני הסוכנות יוכלו לנתח את הממצאים בהקדם. משימת ארטמיס 2 היא הראשונה שבה יש גם צוות מדעי כחלק אינטגרלי ממרכז הבקרה, בראשות הגיאולוגית ד"ר קלסי יאנג (Young). זוגות האסטרונאוטים התחלפו כל רבע שעה בערך, כדי לאפשר להם לשמור על ריכוז, וגם לאפשר למי שאינם מצלמים לאכול את ארוחת הצהריים במקביל למלאכת התיעוד. הצוות גם עדכן כי ראה הבזקי אור של פגיעת מטאוריטים זעירים בירח, ואם יתברר שגם הצליחו לתעד את התופעה, זה יהיה הישג מרשים ביותר.
למרות שבמשימה הושקעו מיליארדי דולרים ואלפים רבים של שעות תכנון, תמיד נשאר משהו שלא חשבו עליו מראש. הפעם זה היה דווקא כדור הארץ, שהאור הבהיר המוחזר ממנו האיר את החללית והפריע לתצפיות. האסטרונאוטים נאלצו לאלתר פתרון ותלו חולצה כהה סמוך לחלון המואר.
דרך ארוכה הביתה
המעבר הקרוב לירח וההגעה לשיא המרחק התרחשו כשהחללית היתה מעבר לצד הרחוק של הירח, בלי קשר ישיר עם כדור הארץ. עם חידוש התקשורת אחרי כ-40 דקות, ראו האסטרונאוטים את כדור הארץ זורח שוב מעבר לאופק. המרחק מהירח החל לגדול שוב, והחללית החלה להאיץ לכיוון הארץ.
בסיום תצפיות הירח מקרוב זכו האסטרונאוטים של ארטמיס 2 בעוד מראה שאף אחד לא ראה קודם: ליקוי חמה, כשהירח היה בינם לבין השמש. אם מכדור הארץ בליקוי חמה הירח והשמש נראים כמעט באותו גודל, הרי שממרחק 8,000 קילומטרים מהירח הוא נראה גדול הרבה יותר מהשמש. עם זאת, בשוליו יכלו האסטרונאוטים לצפות בהילת השמש ולתעד אותה.
המסע של החללית לכדור הארץ יימשך ארבעה ימים, והחללית אמורה לצנוח באוקיינוס השקט מול חופי דרום קליפורניה ביום שישי, 10 באפריל. בישראל זה יהיה קצת אחרי חצות בין שישי לשבת.
יום המשימה השביעי, והיום הראשון המלא של הדרך חזרה, ייפתח בתחקיר עם הצוות המדעי של המשימה, כל עוד התצפיות עדיין טריות בראשם של האסטרונאוטים. לאחר מכן יהיה לצוות החללית יום חופשי ברובו, אחרי שבוע עמוס, ולקראת הימים הבאים שיהיו עמוסים גם הם בניסויים, בדיקות של החללית והציוד, שיחות עם תלמידים, וכמובן הכנות לנחיתה.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
