מקרי הכלבת בישראל נמצאים במגמת עלייה והתפשטות. אם בשנים קודמות אירועי הכלבת התגלו בעיקר בגבול הצפון, בגליל ובגולן, הרי שכעת התגלו מקרי כלבת גם באזור השרון, באזור השפלה וההר (ביישובים איתמר ובשדמות מחולה) ובעמקים.
בארבעת החודשים של שנת 2025, שעוד לא הגיעה למחציתה, התגלו 32 אירועי כלבת. בשנת 2024 התגלו 55 מקרי כלבת, בין היתר בגירית מצויה. באותה שנה מת גבר בן 77 בבית החולים העמק בעפולה, לאחר שנדבק בכלבת. הוא ננשך על ידי כלב רועים בלגי שהוחזק ללא רישיון וללא חיסון כלבת. שנה קודם לכן שני ילדים פלסטינים מתו מכלבת לאחר שננשכו ולא קיבלו טיפול.
לבים משוטטים מרצועת עזה באזור זיקים
בשנת 2023 התגלו 45 מקרי כלבת ואילו בשנת 2022 התגלו רק 29 מקרי כלבת. בשנת 2019 התגלו 17 אירועי כלבת, אשר התרכזו באזור הצפון בלבד.
באיתמר שבשומרון התגלה לפני כחודש כלב חולה כלבת, ובמועצה האיזורית שומרון מכירים היטב את התופעה. ברשות הפלסטינית שירותי הבריאות אינם פועלים מספיק בנושא, ולהקות של כלבים משוטטים הפכו לשגרה. כתוצאה מכך ברשות הטבע והגנים החלו לדלל את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים ולירות בהם באזורים אלו. זאת בדומה למצב בדרום הארץ, שם המלחמה גרמה לכניסה של כלבים משוטטים לעוטף, שתקפו חיות בר ואפילו בני אדם.
המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) הכריז לפני כמה חודשים על ישראל והרשות הפלסטינית כאזור סיכון גבוה לכלבת. במשרד החקלאות הסבירו כי בארגון לא מפרידים בין תחומי השיפוט הישראלים והפלסטינים. אבל אכן יש עליה במקרי כלבת גם בישראל, תולדה של המלחמה המתמשכת וקריסת הגדרות, בעיקר בצפון.
כאמור, בשל החשש מהתפרצות כלבת באזור יהודה ושומרון יורים בכלבים משוטטים. חיילת במילואים, ששירתה באחד הבסיסים באזור, סיפרה כי הצילה עשרות כלבים נטושים, את אחד מהם אפילו אימצה בעצמה. "במהלך הסבב הרביעי שלנו במילואים שמענו יריות מתוך הבסיס", היא סיפרה. "חשבנו שמדובר בפיגוע, אך גילינו שאנשי רשות הטבע והגנים הגיעו לתוך הבסיס שאנו משרתים בו ופשוט ירו במלא כלבים ללא אבחנה וללא רחמים. אני אישית ראיתי את המחזה המחריד במו עיניי - ראיתי את הכלבים מתבוססים בדמם וצורחים תוך כדי שהם מתים".
החיילת הוסיפה: "לאחר מכן פשוט זרקו את הגופות שלהם לזבל, ואת חלק מהכלבים אפילו לא פינו והשאירו אותם לדמם ליד עמדות החיילים שלנו".
אין ספק שירי בכלבים משוטטים הוא דבר שאיש אינו רוצה לעשות, אך ברשות הטבע והגנים מסבירים כי יש חשש גדול לחיי אדם ולחייהם של חיות הבר. מתן מוראד, פקח מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "התופעה חמורה. יש מאות כלבים משוטטים באזור בחבורות גדולות. חבורה כזו של כלבים משוטטים הופכת לקטלנית לבני אדם ולחיות בר ועלולה להפיץ מחלות".
לדבריו, רשות הטבע והגנים ערכה פגישות עם המועצה האזורית שומרון, המת"ק (מנהלת תיאום וקישור) יהודה ושומרון וגורמים ברשות הפלסטינית כדי לנסות למגר את הבעיה. "משרד החקלאות מסמיך אותנו לפעול כאשר יש סכנה לחיות בר, לתנים, זאבים וצבועים. מחלת הכלבת היא מחלה קטלנית שהסוף שלה ברור", הווא אמר. "המועצה האזורית שומרון עובדת קשה לנסות ללכוד כלבים נגועים. אני מכיר אישית חיילות שננשכו בבסיסים. יש תושבים שחוששים ללכת ברגל בגלל להקות כלבים. אנחנו לא מצליחים להעלות את המודעות לסכנות שבדבר. אנשים משלמים בחייהם".
יש להדגיש כי מחלת הכלבת היא מחלה חשוכת מרפא וקטלנית. לכן ההתחסנות במקרה של חשיפה לבעל חיים או אדם שחולה או חשוד במחלה של כלבת היא קריטית ומצילת חיים.
ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, מסביר כי "מאז תחילת המלחמה חלה עלייה במקרי הכלבת. הגדרות נפרצו בצפון. מרבית המקרים שהתגלו היו ביישובים סמוכי גבול. אבל אין התפשטות והתבססות של הכלבת בתוך הארץ. החיסון הוא מאוד יעיל. הטיפול בכלבים המשוטטים של הרשות הפלסטינית הוא מינורי, אם לומר זאת בעדינות. ב-2023, לפני המלחמה, היו שני מקרי מוות של ילדים פלסטינים, אחד ננשך באזור עוג'ה וילדה שנייה מתה לאחר שננשכה על ידי כלב נגוע באזור יריחו".
ד"ר גשן הוסיף כי "הציבור בישראל לא מפנים את גודל הסיכון. אני רואה תמונות של חיילים שמביאים כלבים מלבנון ועזה. כלבת היא לא הסיכון היחידי. אנשים פשוט מסכנים את עצמם ואני ביתם. ולא מבינים שבעל חיים, גם אם מצאת אותו, יש להעביר אותו לבדיקה של רופא וטרינר. שמעתי על חיילים שננשכו בלבנון וסירבו להתחסן, ורק אחרי מאמצי שכנוע יצירתיים מצד מפקדיהם נאותו להתחסן. צריך להבין שבעולם מתים מדי שנה 60 אלף איש מכלבת. במדינות השכנות מתים כל שנה אנשים, בירדן, לבנון ומצרים. פריצת הגדרות וכניסת להקות כלבים מהמדינות השכנות היא סיכון מתמיד לכולנו. והציבור חייב להיות מודע לסכנה הזו".
