קרחונים ברחבי העולם מפשירים בקצב מואץ, זו עובדה מוגמרת. שינויי האקלים מזרזים את התהליך, לו השלכות הרות אסון. אם לא די בתחזיות הקודרות, ניתוח ממצאי השנים 2024-2021 מעלה כי קרחונים בוושינגטון, מונטנה, קולומביה הבריטית, אלברטה והרי האלפים השווייצריים איבדו כמות חסרת תקדים של קרח.
כפר בשווייץ נקבר תחת קרחון בחודש מאי
(מתוך X)
מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Geophysical Research Letters, גילו כי האובדן המצטבר בארבע השנים הללו היה כפול מזה שתועד בין 2010 ל-2020, עם שיעור התכווצות קרחונית של עד 13%. קרחונים בארה"ב ובקנדה איבדו בממוצע 24.5 מיליארד טונות של קרח בשנה, בעוד שקרחונים באלפים השווייצריים איבדו 1.7 מיליארד טונות של קרח בשנה.
"שיאים קודמים התנפצו", אמר ד"ר מתיאס הוס , מהמחלקה להנדסה אזרחית, סביבתית וגיאומטית במכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך, ל-Live Science.
3 צפייה בגלריה
קרחון פייטו באלברטה, כמו גם קרחונים נוספים בארה"ב ובקנדה, איבדו כמויות עצומות של קרח בין 2021 ל-2024
(צילום: Satellite image © 2022 Maxar Technologies/Getty Images)
הקרחונים שנחקרו ממוקמים באזורים בהם יש כיסוי תצפיתי איכותי, כמעט בזמן אמת. תנאים מטאורולוגיים שתמכו בשיעורים גבוהים של אובדן מסה כללו הצטברות נמוכה של שלג בחורף, גלי חום ותנאי אקלים חמים ויבשים לפרקי זמן ממושכים.
בין השנים 2000 ל-2023, קרחונים ברחבי העולם איבדו יחד 301 מיליארד טונות של קרח בשנה - כחמישית מעליית מפלס הים שנצפתה, על פי ממצאי המחקר. מטרת המחקר החדש הייתה לקבוע האם ארבע השנים האחרונות של הפשרת הקרחונים חרגו מהשנים הקודמות.
3 צפייה בגלריה
קרחון הקסקייד הדרומי באוגוסט 2000 (משמאל) בהשוואה לספטמבר 2006 (מימין)
(צילום: USGS/Getty Images)
החוקרים מצאו כי התקופה בין 2021 ל-2024 הייתה הגרועה ביותר מבחינת אובדן קרח מאז החל ניטור הקרחונים בשנות ה-60. אובדן הקרח היה קיצוני כל כך בפרק הזמן הזה, עד כדי כך שעשירית מכלל הקרחונים בשווייץ נמסו תוך שנתיים בלבד (2022-2023). "מעניין אך גם מעורר דאגה לראות שהקיצוניות הזו נפוצה באופן גלובלי, למרות שהתזמון המדויק של שנות ההפשרה לרוב אינו זהה", אמר ד"ר הוס.
על פי המחקר, הצטמצמות הקרחונים לא רק מחריפה את עליית מפלס הים, אלא גם מאיימת על זמינות המים המתוקים, מעלה את הסיכון לסכנות גאוגרפיות ומשנה באופן דרסטי את נופי ההרים.
כדי לבחון את הפשרת הקרחונים, הצוות השתמש בנתונים משירות ניטור הקרחונים העולמי ומסקרים אוויריים, כמו גם ברישומי אקלים ותצפיות לווייניות. הם הזינו את המידע למודל ממוחשב כדי להעריך את השינויים במסה עבור שני קרחונים אמריקאים, שלושה קרחונים קנדיים וחמישה קרחונים שווייצריים.
3 צפייה בגלריה
דעיכתו של קרחון במונטנה. התמונות מראות את הקרחון בסביבות 1930 ובשנת 2009. המפה מציגה את היקף הקרחון בשנת 1950 (כחול) וב-2014 (שחור)
(צילום: USGS/GlacierNPS)
גם בצפון אמריקה וגם בשווייץ, אחד הגורמים העיקריים להפשרת הקרחונים היה טמפרטורות קיץ גבוהות במיוחד. גל חום ביוני 2021 בארה"ב ובמערב קנדה הביא לאובדן עצום, וגל חום נוסף בשנת 2023 גרם להתחלה מוקדמת של עונת שריפות הענק, אשר השפיעה בעקיפין על הקרחונים באמצעות חלקיקי פיח שהשחירו את הקרח. בכך נקלטה קרינה רבה יותר מהשמש (במקום להיות מוחזרת לחלל), מה שהאיץ לא רק את תהליך ההפשרה, אלא גם הניע גלי חום והצית שריפות רבות יותר.
ד"ר הוס מבהיר כי מעבר להתכווצות מהירה של מעטה הקרח, באזורים מסוימים קרחונים קטנים נעלמו כלא היו. משמעות הדבר היא זרימה פחותה של מים, שמקורם בקרחונים, לנהרות ולנחלים. לכן, קהילות אנושיות, חקלאות ותעשיות התלויות במי הפשרת קרחונים עלולות להינזק רבות בשנים הקרובות. "הממצאים מדאיגים ועולים בקנה אחד עם המגמה העולמית", אמר ד"ר הוס. "עם זאת, יש לתת דגש מיוחד על אזורים כמו מערב ארה"ב-קנדה והאלפים השווייצריים, שם נצפו שינויים יוצאי דופן בשנים בודדות, כפי שלא נראו בכל האזורים".
