אחת לכמה זמן עולות בתקשורת כותרות על תצפית נדירה של לווייתן ראשתן במים הכלכליים של ישראל, או על תקרית עצובה שבה פגר של ראשתן נפלט אל אחד מחופי הארץ, כפי שקרה השבוע. אבל, מתברר שמול חופי ישראל חיים לווייתני ראשתן בדרך קבע. שוחחנו עם יאלי מבורך, דוקטורנטית בפרויקט CETI ומנהלת פרויקט לוויתנאי הים העמוק בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, על הלווייתן המרתק הזה.
ראשתן נסחף לחוף זיקים
(צילום: אמנון זיו קב"ט - מ.א חוף אשקלון ואביתר בן ארי - רשות הטבע והגנים)
רגע, אז יש בישראל לווייתנים?
"כן, לווייתנים מהמין ראשתן נמצאים ברוב האוקיינוסים והימים בעולם. באוקיינוס הפתוח, הנקבות והצעירים נשארים באזורים ממוזגים סביב קו המשווה, בעוד הזכרים נודדים לקטבים כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות וחוזרים לאזורי הנקבות רק כדי להתרבות. גם בים התיכון שלנו יש ראשתנים. במערב הים התיכון קל יותר למצוא אותם כי הסביבה עשירה יותר במזון, אבל הם קיימים גם אצלנו באגן המזרחי. התצפיות בארץ הן לא טעויות בזיהוי או לווייתנים שהגיעו לכאן במקרה; יש כאן אוכלוסייה קבועה שמסתובבת באזורנו".
"עם זאת, מצבם רגיש. בעבר צדו אותם בהמוניהם עבור השומן שבראשם הגדול והמרובע שגם נתן להם את שמם - הלווייתן הראשתן. כיום מוערך שנותרו כ-300,000 ראשתנים בעולם, והם נחשבים למין בסכנת הכחדה. בים התיכון המצב חמור אף יותר כי האוכלוסייה מבודדת גנטית וחברתית מזו שבאוקיינוס האטלנטי".
מה הסיפור של הלווייתן הראשתן שמצאו מת השבוע בזיקים?
"הראשתן שנסחף ביום שלישי לחוף זיקים היה זכר באורך של 12.5 מטר, פרט בוגר אבל ככל הנראה צעיר. העובדה שגופתו הגיעה במצב כל כך טרי מעידה על כך שהוא מת בימים האחרונים במרחק לא רב מהחוף. הוא ככל הנראה היה שייך לאוכלוסיית הראשתנים החיה דרך קבע במזרח הים התיכון ובאזורנו".
"מהפגר של הראשתן נלקחו דגימות כדי לנסות להבין את סיבת המוות וללמוד על מאפייני המין הזה באזורנו, כחלק מפרויקט מחקר לוויתנאי ים עמוק שאני מובילה יחד עם ד"ר אביעד שיינין בתחנת מוריס קאהן לחקר הים".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
מה כל כך מיוחד בראשתן לעומת לווייתנים אחרים?
"הראשתן הוא 'שיאן' בתחומים רבים: הוא בעל החיים עם המוח הכי גדול בטבע, לווייתן השיניים (לווייתן שבפיו שיניים בניגוד ללווייתני מזיפות, ע"ו) הכי גדול, והוא מפיק את עוצמת הקול המופק על ידי בעל חיים הכי חזקה שתועדה".
"מדובר בחיה מדהימה שצוללת לעומקים של 800 עד 1,200 מטר בממוצע כדי לצוד דיונוני עומק. מכיוון שהם יונקים שנושמים אוויר, היכולת שלהם לצלול לעומק כזה היא פלא פיזיולוגי. הם יכולים לעצור את הנשימה במשך 45 דקות עד שעה ולהשתמש בחמצן שבגופם בצורה מיטבית. בעומקים האלה שורר חושך מוחלט, ולכן הם מסתמכים על אקוסטיקה בלבד כדי לנווט ולמצוא טרף באמצעות אקולוקציה (איכון הד; כמו מכ"ם, ע"ו) - הם שולחים קליקים ולפי ההד החוזר הם יודעים בדיוק מה נמצא מולם".
דיברת על אקוסטיקה. האם הראשתנים משתמשים בקולות האלה גם כדי לתקשר ביניהם?
"בהחלט, וזה אחד הדברים המרתקים ביותר. מעבר לקליקים של חיפוש מזון, לראשתנים יש רצפים מיוחדים של קליקים שנקראים 'קודה' (coda) ושמשמשים אותם לתקשורת חברתית. זה נשמע ממש כמו שיחה, מעין קוד מורס תת-ימי".
"הראשתנים חיים במבנים חברתיים מורכבים ועשירים, עד כדי כך שיש להם אפילו תרבויות שונות. הם מחולקים לשבטים שמוגדרים לפי הדיאלקט (הניב) שלהם, רצף הקודות הייחודי להם. שבטים שונים יכולים לחיות באותו אזור גאוגרפי, אבל הם לעולם לא יתרועעו או ידברו אלו עם אלו כי הם לא חולקים את אותה הזהות הווקאלית (קולית, ע"ו) או את אותם המנהגים. בים התיכון, למשל, יש קודה ייחודית שקיימת רק כאן: שלושה קליקים, הפסקה, ואז קליק נוסף. אפילו בתוך הקודה הזו יש שונות בין אזורים שונים בים התיכון, מה שמחזק את המורכבות החברתית והתקשורתית של היצור המסתורי הזה".
ספרי לנו על פרויקט CETI שבו את שותפה. מה אתם מנסים לגלות?
"פרויקט CETI הוא ניסיון בין-לאומי לפענח את שפת הראשתנים באמצעות מודלים של שפה ובינה מלאכותית. בגלל המורכבות החברתית הגבוהה שלהם - הם חיים במשפחות ושומרים על קשרים לכל החיים - ההנחה היא שיש להם שפה מורכבת בהתאם".
"בינתיים כבר גילינו שהם מתאימים את הקודות שלהם לפי הפרט שאיתו הם מדברים, ואנחנו יכולים לנבא מה יהיה ה'משפט' הבא בשיחה לפי רצף הקודות הקודם. בדוקטורט שלי אני בוחנת איך המבנה החברתי משפיע על השונות בתקשורת - האם משפחות שונות משתמשות ברפרטואר אחר של קודות ובאילו סיטואציות חברתיות?"
מהם האיומים הגדולים ביותר על הראשתנים כיום, ואיך משבר האקלים משתלב בזה?
"בעבר האיום היה ציד, אבל היום האיום המרכזי הוא זיהום רעש. הים התיכון עמוס בכלי שיט, והרעש התת-ימי מהמנועים ומתשתיות ימיות נשמע עבורם כמו אתר בנייה תמידי. מכיוון שהם תלויים לחלוטין באקוסטיקה כדי לשרוד, הרעש הזה מפריע להם למצוא מזון ולתקשר. נוסף על כך, הם סובלים מזיהום פלסטיק ומזיהום של כימיקלים".
"לגבי משבר האקלים, אנחנו עדיין לא יודעים מספיק, אבל סביר להניח שיש השפעה על שרשרת המזון ועל תפוצת הדיונונים שהם אוכלים. אם הטמפרטורה או המליחות של המים משתנות, זה ישפיע בסופו של דבר גם על הראשתנים".
איך אתם חוקרים אותם בפועל בים העמוק של ישראל?
"זה מאתגר, כי מדף היבשת שלנו רחב והם נמצאים רחוק מאוד מהחוף. אנחנו יוצאים עם סירה וגוררים אחריה מערך אקוסטי של הידרופונים (מיקרופונים תת-ימיים) על כבל ארוך. אנחנו יכולים לשמוע אותם ממרחק של 6–7 קילומטרים ולעקוב אחריהם עד שהם עולים לפני השטח לנשום. הקליקים שלהם כל כך עוצמתיים וייחודיים שקל לזהות שזה ראשתן ולא לווייתן אחר או דולפין".
מה עושים כדי לשמור עליהם כאן בארץ?
"השלב הראשון הוא מיפוי ואיסוף מידע, כי היה פער ידע משמעותי במזרח הים התיכון. הפרויקט שלנו, במימון משרד האנרגיה, מפיק דו"חות והמלצות לניהול התעשייה הימית באופן שישמור על הטבע. אם אנחנו מזהים אזור רגיש, אנחנו ממליצים להגן עליו, להסיט נתיבי שיט או להגביל עבודות תשתית רועשות בעונות מסוימות. חשוב גם להעלות מודעות - רוב האנשים בארץ בכלל לא יודעים שיש לנו לווייתנים כאלה בים העמוק."
לסיום, איך הגעת לחקור דווקא ראשתנים?
"אני אוהבת את הים מגיל צעיר. בתואר השני חקרתי את המבנה החברתי של הדולפינים בארץ. ככל שהעמקתי, הסתקרנתי מהמורכבות התקשורתית שלהם, וזה הוביל אותי לראשתנים ולפרויקט CETI. העובדה שיש את המין המרתק והמיוחד הזה ממש כאן, אצלנו בבית, הופכת את המחקר לקרוב מאוד לליבי. חשוב לי שאנשים ידעו שהם כאן ושאנחנו חייבים לשמור עליהם."
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
