בשיתוף מרכז מדעני העתיד
40 תלמידים ותלמידות מנבחרת ישראל התמודדו בשבוע שעבר באולימפיאדה הלאומית המאתגרת בביולוגיה. הן נבחנו בשאלות עיוניות בגנטיקה, בביולוגיה מולקולרית, בפיזיולוגיה ובאקולוגיה, לצד מעבדות מעשיות שעסקו, בין היתר, בנושאים כמו ניתוח דבורים ושליטה בפיזיולוגיה של הכליות. ארבעת הזוכים ־ אולה בסוב, סער פפרני, יהודה לסטר וירדן הוך ־ יטוסו הקיץ לליטא, שם תתקיים האולימפיאדה הבינלאומית בביולוגיה בה משתתפות כ־80 מדינות.
למרות שמדינת ישראל הצטרפה לתחרות רק ב־2022, כבר בשנה שעברה חזרו נציגיה עם תוצאה מרשימה: מדליית זהב, שתי מדליות כסף ומדליית ארד. מאחורי ההצלחה עומדים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד, המובילים את הכשרת נבחרות ישראל להשתתפות באולימפיאדות הבינלאומיות בחמישה תחומי מדע: פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, מדעי המחשב וביולוגיה. כל נבחרת מוכשרת במוסד אקדמי שונה. נבחרת ישראל בביולוגיה מוכשרת באוניברסיטת תל־אביב.
אלפים יוצאים לדרך
המסלול בנבחרת מתחיל בבחינות מיון מקוונות הפתוחות לכלל תלמידי ישראל, לא רק לאלו שלומדים ביולוגיה בבית הספר. מאלפי תלמידים בשלב הראשון עוברים מאות לשלב השני, וכ־50 ממתקבלים לנבחרת ישראל בביולוגיה. "אנחנו לא מחפשים ידע ביולוגי לכשעצמו, אלא חשיבה ביולוגית מדעית, יצירתית, יכולת אנליטית טובה", מסביר ד"ר יאיר פוזניאק, המאמן הראשי של נבחרת הביולוגיה.
ההכשרה מתמשכת על פני שנת הלימודים ומשלבת לימוד עצמאי מספרי לימוד, מאמרים וקורסים מוקלטים, מפגשי זום דו־שבועיים, ימי עיון פרונטליים ומחנות לימוד הכוללים הרצאות, תרגולים ומעבדות. "אנחנו עושים הרבה מאוד למידה עצמאית וגם הרבה תרגול מעשי במעבדות בגנטיקה, בביוכימיה, בפיזיולוגיה, בצמחים," מתאר ד"ר פוזניאק.
לצד ד"ר פוזניאק כולל הצוות המלווה את סגניו אבינועם רצבי ונטשה שפולאנסקי, מאמנים בכירים שהם סטודנטים בפקולטה למדעי החיים, ומאמנים צעירים שהם בוגרי האולימפיאדה מהשנים האחרונות. "המאמנים הצעירים יותר מנוסים בשטח, בפרקטיקה ובמיומנויות ההיבחנות", מסביר ד"ר פוזניאק. "הם מאפשרים רובד נוסף ואחר של עבודה עם התלמידים".
אולה בסוב, תלמידת כיתה י"ב בתיכון עירוני ג' בחיפה, החברה גם בנבחרת ישראל במדעי המחשב, מספרת על שגרת הלמידה וההכנה: "במשך השנה יש לימודים מקוונים ופרונטליים, כולל סמינרים של כמה ימים ועובדים הרבה במעבדות. יש הרבה חומר שצריך ללמוד לבד ואחרי זה מתרגלים ביחד".
ירדן הוך, תלמיד כיתה י"ב בתיכון אהל שם, רמת־גן, המשתתף זו השנה השלישית בנבחרת, משתף אף הוא: "חלק בלתי נפרד היא הלמידה העצמאית בעזרת חומרי עזר ממוחשבים וספר ביולוגיה גדול וכבד שהעברתי איתו לא מעט שבתות".
סער פפרני, תלמיד כיתה י"ב מתיכון דה־שליט ברחובות, שאינו לומד ביולוגיה בבית הספר אך עושה 10 יחידות בגרות בביולוגיה, הגיע השנה למדליית זהב לאחר שבשנה הקודמת הגיע עד לשלב האולימפיאדה הלאומית: "אנחנו לומדים הרבה מספרי לימוד והקלטות של קורסים. הסמינרים הם הזדמנות מצוינת להתכונן לבחינות - סימולציות של מעבדות ומבחנים עיוניים", הוא אומר. יהודה לסטר, תלמיד כיתה י"א מתיכון שק"ד דרכא ממעלה גלבוע, המשתתף גם בנבחרת ישראל במדעי המחשב, מוסיף כי "כדי לכסות את כל הספר, צריך לקרוא כמה פרקים בשבוע. זו השקעה לא מועטה, אבל לומדים הרבה עובדות מגניבות. עשיתי גם סימולציות של אולימפיאדות עם חברים ותחקרתי אותן".
לנתח כריש
השנה התבקשו חברי הנבחרת לחקור דבורים, נושא שלא הכירו קודם. "כל שנה מכינים לנו הפתעות חדשות לחקר", מספר ירדן הוך. "אני לא מצטיין בניתוחים של בעלי חיים, אבל למדתי להתמודד עם אתגרים חדשים וגם עם כישלונות. למדתי להיעזר בידע קודם כדי לפתור בעיות חדשות. אני אוהב ללמוד ביולוגיה כי היא מלמדת על העולם מסביבנו - וגם עלינו כמובן".
יהודה לסטר מספר כי "אחרי שבשנה שעברה הייתי קצת מבולבל, השנה גיליתי את התחום, ניתחתי כריש, והבנתי עד כמה זה כיף. תואר בביולוגיה זה תואר ב־Fun facts, יש עומק שמתחבר למתמטיקה ולמדעי המחשב". סער פפרני מעיד כי "ביולוגיה מכילה המון תתי־תחומים כמו כימיה או מעבדות אנטומיה שבהן רואים את האיברים והמערכות. לאחרונה התחלתי להתעניין באקולוגיה, במודלים המתמטיים של גדילה ודעיכה של אוכלוסיות".
"חברי הנבחרת מתעניינים בעולם הטבע מגיל צעיר", מספר ד"ר פוזניאק. "היתרון של ביולוגיה הוא שהם עוסקים בדברים שהם רואים בחוץ". לדבריו, "מנכ"ל אנבידיה אמר לאחרונה שאם היה צריך לבחור שוב, היה לומד ביולוגיה, כי זה אחד מהתחומים שפורצים קדימה בכל מדעי הטבע. יש בו את הכי הרבה פוטנציאל לשינויים שישפיעו על המין האנושי - יכולת לרפא מחלות ולהציל ממוות".
"עוזרים אחד לשני"
לצד רמת ההכשרה המתקדמת ופיתוח היכולות, הכישורים והמיומנויות האקדמיות והמחקריות, לחברות בנבחרות ישראל במדעים יש ערך חברתי רב. ד"ר פוזניאק מעיד כי "אחת המטרות היא ליצור קבוצת שווים, קבוצה חברתית משמעותית, באמצעות פעילויות חברתיות וגיבוש. אני רואה אותם נהנים מאוד אחד עם השני, הם נשארים בקשר אחרי האולימפיאדה".
"אני מאוד נהנה לפגוש את כל הנבחרת", מספר ירדן הוך. "כולם מאוד מגובשים, ותמיד כיף כשיש עוד מישהו שמוכן לדבר על נושאים בביולוגיה". אולה בסוב מוסיפה כי "ההצלחה באימון ובתחרויות היא חשובה, אבל מטרה חשובה לא פחות היא יצירת הקשרים החברתיים ויש חיבור משמעותי בין חברי הנבחרת".
יהודה לסטר: "אני מאוד אוהב את החברים בנבחרת ורוצה שיצליחו, הרי אם מישהו מפשל במבחן, הסיכוי שלי להתקדם גדל ־ ואנחנו לא רואים את זה בצורה הזאת. אנחנו מצליחים להחזיק את המורכבות הזו ועוזרים אחד לשני בצורה יוצאת דופן". כשהוא מתייחס לריבוי הרקעים מהם מגיעים חברי הנבחרת, אומר יהודה כי "כולם מגיעים להתחבר וללמוד ביולוגיה והשוני בינינו הוא הזדמנות להכיר ולהתחבר".
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
