בעידן הקרח האחרון - החל מלפני כ-115,000 שנים ועד לפני כ-11,700 שנים - שגשגו על כדור הארץ יונקים גדולים, כמו למשל ממותה צמרית וקרנף צמרירי, שנכחדו מהעולם בשל שינויי האקלים וציד אנושי.
כעת, במחקר שפורסם בכתב העת Genome Biology and Evolution, רוצף גנום עתיק של קרנף צמרירי (Coelodonta antiquitatis), בעקבות רקמה שאותרה בבטנו של גור זאב שחי באותה העת. הממצאים מעידים על כך שקרנפים צמריריים נותרו בריאים גנטית עד סוף עידן הקרח האחרון. על כן, נראה שהמין הפרהיסטורי נכחד עקב קריסה מהירה של אוכלוסייתו, ולא כחלק מתהליך איטי.
6 צפייה בגלריה
שרידי הזאב מעידן הקרח האחרון, שבבטנו אותרה דגימת הגנום של הקרנף הצמרירי
(צילום: Mietje Germonpré)
6 צפייה בגלריה
פיסת רקמת הקרנף הצמרירי שנמצאה בתוך בטנו של הזאב מעידן הקרח האחרון
(צילום: Love Dalén)
"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מבוצע ריצוף גנום מלא של בעל חיים מעידן הקרח, שנמצא בבטן של בעל חיים אחר מאותה תקופה", אמר ד"ר קמילו צ'אקון-דוקה, מהמרכז לפלאוגנטיקה בשבדיה - שיתוף פעולה בין אוניברסיטת שטוקהולם למוזיאון הממלכתי להיסטוריה של הטבע בשבדיה. "שחזור הגנום של בעל החיים הנכחד מספק רמזים חשובים לגבי מה שגרם להיעלמותו, דבר שיכול לסייע בשימור מינים בסכנת הכחדה כיום", הסביר ד"ר צ'אקון-דוקה, שנמנה על צוות המחקר.
שרידי גור הזאב הקפואים מעידן הקרח, בהם התגלתה רקמת הקרנף הצמרירי, התגלו בקרקעות קפאת-עד (קרקע, סלע או משקעים שקפואים באופן רציף במשך שנתיים או יותר) ליד הכפר טומאט (Tumat) בצפון-מזרח סיביר.
6 צפייה בגלריה
הזאב מעידן הקרח האחרון, שבבטנו אותרה דגימת הגנום של הקרנף הצמרירי
(צילום: Mietje Germonpré)
6 צפייה בגלריה
האתר בו נמצאו שרידי הזאב מעידן הקרח האחרון, בכפר טומאט שבצפון-מזרח סיביר
(צילום: Sergey Fedorov)
כאשר החוקרים ניתחו את שרידיו של הזאב, הם גילו פיסת רקמה משומרת בבטנו. הדגימה העתיקה מהווה את אחת הדגימות המאוחרות ביותר של קרנף צמרירי שהתגלו אי פעם. ריצוף הגנום אינו עניין של מה בכך, שכן דנ"א עתיק בדרך כלל מתפרק ומופיע בכמויות קטנות מאוד. לכל זה יש להוסיף גם את נוכחות דנ"א של טורף קדום, מה שמסבך עוד יותר את ניתוח הממצאים. "זה היה ממש מרגש, אבל גם מאתגר מאוד לחלץ גנום שלם מדגימה כה יוצאת דופן", אמרה סולוויג גודיונסדוטיר, מאוניברסיטת סטוקהולם, שנמנתה על צוות המחקר.
הגנום של הקרנף הצמרירי מטומאט הושווה לשני גנומים אחרים – בני כ-18 אלף שנים ו-49 אלף שנים - מדגימות ישנות יותר. השוואות אלו אפשרו לחוקרים לבחון כיצד גיוון הגנום, רמות הקשר בין בני המין ומספר המוטציות המזיקות השתנו לאורך זמן במהלך עידן הקרח האחרון. הם לא מצאו סימנים להידרדרות גנטית ככל שהמין התקרב להכחדה. ממצא זה מצביע על כך שאוכלוסיית הקרנף הצמרירי כנראה שמרה על יציבות יחסית, ממש בסמוך למועד שבו המין נכחד לגמרי.
6 צפייה בגלריה
קרנף צמרירי, שהשתמר באדמת קפאת-עד בעיר יקוטסק שבסיביר
(צילום: Mammoth museum of North-Eastern Federal University)
6 צפייה בגלריה
נתיחת שרידי הזאב מעידן הקרח האחרון, שבבטנו אותרה פיסת רקמת קרנף צמרירי
(צילום: Mietje Germonpré)
החוקרים לא מצאו כל סימן בגנום שהעיד על ירידה הדרגתית ארוכת טווח באוכלוסיית הקרנף הצמרירי. לכן, נראה כי ההכחדה התרחשה במהירות יחסית, כנראה על ידי התחממות כדור הארץ בסוף עידן הקרח.
"לקרנפים הצמריריים הייתה אוכלוסייה בת-קיימא במשך 15 אלף שנים לאחר שהגיעו בני האדם הראשונים לצפון-מזרח סיביר. ממצא זה מצביע על כך שהתחממות כדור הארץ, ולא ציד אנושי גרמה להכחדה", אמר פרופ' לאב דאלן, מומחה לגנומיקה אבולוציונית במרכז לפלאוגנטיקה, שנמנה על צוות המחקר.
