הים הכספי הוא גוף המים הפנים-יבשתי והאגם הגדול ביותר על פני כדור הארץ, אך הוא הולך ומצטמצם עם חלוף הזמן. החלקים הצפוניים והצפון-מזרחיים לאורך חופי קזחסטן מהווים את האזור הרדוד ביותר בים הכספי, שבו העומק נע בדרך כלל בין שלושה לשישה מטרים בלבד. אולם, ככל שמפלס המים ממשיך לרדת – תוצאה של עשורים של שינויי אקלים ופעילות אנושית – מגלים פעילי סביבה מקבצים של איים תת-ימיים. האחרון שבהם נצפה לפני ימים אחדים סמוך לאי קולאלי (Kulaly) – השוכן בארכיפלג הנמצא תחת ריבונותה של קזחסטן – במהלך סקר אווירי שנערך לאחרונה.
מפת אזור הים הכספי
(איור: Juan Alejandro Bernal, shutterstock)
דניאר אקימז'אנוב, פעיל סביבתי מקזחסטן ומומחה לשימור טבע, נמנה עם הקבוצה שדיווחה על התגלית. לדבריו, האי שצץ זה עתה הוא קטן יחסית, אך הוא רחוק מלהיות מקרה בודד. לדבריו, במהלך ארבע-חמש השנים האחרונות הוא תיעד מספר איים חדשים ובגדלים שונים בחלק זה של הים הכספי.
חלק מאותם איים משתרעים לאורך של כקילומטר וברוחב של 200 עד 300 מטרים, ובעלי חיים כבר החלו להגיע אל השטח שנחשף זה עתה. אקימז'אנוב סיפר ל-Euronews כי הבחין בחזיר בר באחד האיים, בעוד שגם זאבים מגיעים לשם. על פי המכון הקזחי לחקר הים הכספי – שהחל לפעול בספטמבר 2025 לאחר שהוקם בהוראת הנשיא קאסים-ג'ומארט טוקאייב – סביר להניח שייחשפו איים חדשים, אם כי לא כולם יהפכו לאיים של קבע. עתידו של כל אזור שנחשף זה מכבר תלוי בטופוגרפיה של קרקעית הים, בגלים, בשינויים במפלס המים הנגרמים על ידי הרוח ובדינמיקה של מפלס הים הכספי. דבר אחד בטוח: הופעתם של איים חדשים היא אחד הסימנים הבולטים ביותר לשינוי רחב-היקף בהרבה, לפיו הים הכספי הולך ונסוג עם השנים.
חמש מדינות גובלות במימיו של הים הכספי: קזחסטן, רוסיה, אזרבייג'ן, איראן וטורקמניסטן. למעלה מ-80% מהמים הזורמים אליו מגיעים מנהר הוולגה שברוסיה. ד"ר סיפאן קוריצ'ה, חוקר הידרו-אקלים מאוניברסיטת אלבמה, שפרסם מספר מחקרים על הים הכספי, הסביר את מאזן המים שלו במונחים פשוטים. "המים הנכנסים מגיעים מזרימת נהרות וממשקעים, בעוד שהתהליך ההפוך נגרם עקב התאיידות", אמר ד"ר קוריצ'ה ל-Euronews.
צילום לווייני של צפון-מזרח הים הכספי, 2021
(צילום: Kazakh Research Institute of the Caspian)
צילום לווייני של צפון-מזרח הים הכספי, 2026
(צילום: Kazakh Research Institute of the Caspian)
מפלס הים הכספי בגזרה הקזחית ירד מ-26.82- מטרים בשנת 1996 ל-29.27- מטרים בשנת 2025. נתון זה משקף ירידה של 2.45 מטרים במהלך שלושת העשורים האחרונים, או ממוצע של כ-8-9 סנטימטרים בשנה. על פי המכון הקזחי לחקר הים הכספי, מפלס הים הממוצע בתחנת הניטור באי קולאלי עמד על 29.42- מטרים נכון ליולי 2026 – המפלס הנמוך ביותר שנרשם לאורך כל תקופת המחקר.
החלק הצפון-מזרחי של הים הכספי, לרבות חופי מחוז אטיראו (Atyrau) בקזחסטן, פגיע במיוחד לירידה במפלס המים. בשל עומק ממוצע של כשישה מטרים ושיפוע קרקעית מתון ביותר, אפילו ירידה קטנה יחסית במפלס המים עלולה לגרום לקו החוף לסגת למרחקים ניכרים. היקף הנסיגה כבר ניכר לעין. על פי המכון הקזחי לחקר הים הכספי, בין השנים 2000 ל-2025 הצטמצם השטח המכוסה מים בחלק הנחקר של צפון-מזרח הים הכספי בכ-16,384 קילומטרים רבועים. תצלומי לוויין שנותחו על ידי המכון מעידים על האופן שבו השתנה קו החוף בשנים האחרונות. בין השנים 2021 ל-2026, ירידה במפלס המים חשפה בהדרגה אזורים חדשים בקרקעית הים, בסמוך לאי קולאלי ולארכיפלג טיולני (Tyuleniy).
ירידה במפלס המים של הים הכספי
(צילום: Resul Rehimov/Anadolu Agency, Reuters)
המחשת מגמת ההתייבשות של הים הכספי
(צילום: Communications Earth & Environment)
לאורך ההיסטוריה, הים הכספי ידע תקופות של ירידה ושל עלייה במפלס המים. משנות ה-30 ועד 1977, המפלס ירד בכ-3 מטרים. בשני העשורים הבאים הוא עלה שוב בכ-2.5 מטרים, בטרם החלה תקופה נוספת של ירידה. אולם בעוד שתנודות במפלס הים הכספי אינן תופעה חדשה, שינויי האקלים (עליית הטמפרטורות וירידה בכמות המשקעים) והפעילות האנושית (בעיקר סכרים ושאיבת מים לשימושים שונים) משפיעים כעת על מאזן המים שלו.
הפוסה הכספיאנית (Pusa capsica), כלב ים שאינו מצוי בשום מקום אחר בעולם ומצוי בסכנת הכחדה, כבר חווה ירידה דרמטית בגודל האוכלוסייה שלו. ב-100 השנים האחרונות, אוכלוסייתו צנחה ממיליון פרטים לערך, לכ-100 אלף פרטים בלבד. נסיגת הים הכספי רק מגבירה את הלחץ על המין האנדמי. לדברי חוקרת כלבי הים הקזחית אסל באימוקאנובה, שטחם של אתרי הרביצה באיים הצטמצם ביותר מפי 15 מאז 1995. בשנת 2021 שהו באימוקאנובה וחוקרים נוספים מהמכון להידרו-ביולוגיה ואקולוגיה על אי קטן שנוצר זה מכבר – אי שכינו בשם "דורנב החדש" (New Durnev) – ושבו התקבצו אלפי כלבי ים. כששבו למקום ב-2023, האי גדל משמעותית, ובזמנים מסוימים אף ניתן היה להגיע אליו ברכב, שכן הוא התחבר ליבשה. "היעדר אי מבודד, משמעו היעדר כלבי ים", אמרה באימוקאנובה.
הים הכספי בשנת 2024
(צילום: BEST-BACKGROUNDS/NASA)
פוסה כספיאנית בקזחסטן
(צילום: Mirgaliy Baimukanov)
גור של פוסה כספיאנית, מין שנתון בסכנת הכחדה בגלל שינויי האקלים והשפעות הגורם האנושי
(צילום: Sarah DelBen, Central Asian Institute of Ecological Research (CAIER), Almaty, Kazakhstan)
ככל שהאגם נסוג, גם כלבי הים נדחקים מערבה. האזור הצפון-מזרחי של הים הכספי שימש זמן רב כמקלט טבעי עבור בעלי חיים אלה, בשל הקושי בגישה אליו מצד בני אדם. באזורים המערביים יותר, כלבי הים נחשפים לפעילות אנושית ענפה יותר, הכוללת דיג, תעבורה ימית, תיירות ופעילות בתחומי הנפט והגז. העלייה בטמפרטורות מהווה איום נוסף על כלבי הים, שכן הקרח החורפי הולך ונעלם. הפוסה הכספיאנית ממליטה על גבי הקרח, אך באימוקאנובה מציינת כי החורפים החמים יותר גורמים לקרח להיות דק ופחות יציב. "עבור גורים שזה עתה נולדו, התערערות ואובדן מעטה הקרח משמעו סיכויים קלושים ביותר להישרדות", אמרה באימוקאנובה.
השפעות נסיגת הים הכספי חורגות מעבר לעולם החי, שכן עלולות להיות לכך השלכות גם על תעשיית הדיג, הנמלים, הספנות ותשתיות חוף נוספות. רוב תרחישי האקלים מצביעים על כך שמפלס הים הכספי ימשיך לרדת במהלך המאה ה-21, אם כי ההיקף המדויק לא ידוע. ד"ר קוריצ'ה צופה ירידה של עד 8 מטרים עד סוף המאה תחת תרחיש אקלימי בינוני, אם כי התוצאות משתנות במידה ניכרת בין המודלים. לדבריו, גם ירידה קטנה יותר, של 5 מטרים, עלולה לחשוף כ-77 אלף קילומטרים רבועים מהקרקעית בחלקו הצפוני של הים הכספי.
פוסה כספיאנית שוחה בים הכספי
(צילום: Agami Photo Agency/Shutterstock)
ירידה במפלס המים של הים הכספי
(צילום: Elif Acar/Anadolu Agency, Reuters)
ד"ר קוריצ'ה סבור כי הים הכספי כולו אינו עומד בפני תרחיש הדומה לזה של ימת אראל (Aral), שכן אגניו המרכזיים והדרומיים עמוקים הרבה יותר. עם זאת, בצפון הרדוד של הים הכספי עלולה להתרחש התייבשות משמעותית. "החלק הצפוני משתרע על פני רבע עד שליש משטחו של הים הכספי. קיים חשש שאזור צפוני זה עלול לעמוד בפני תרחיש דומה לזה של ימת אראל", אמר ד"ר קוריצ'ה. "שאיבת מים, למשל, עלולה להוסיף עד 7 מטרים לירידה במפלס (בתרחישים מסוימים)".
לדבריו, הצעדים צריכים להתמקד הן בהאטת הירידה והן בהסתגלות אליה. הדבר כולל ניהול טוב יותר של השימוש במים ברחבי אגן הים הכספי – ובפרט בנהר הוולגה – וכן הידוק הפיקוח ושיתוף הפעולה בין המדינות הגובלות באגם. המכון הקזחי לחקר הים הכספי מציין גם הוא כי ההסתגלות הופכת לחשובה יותר ויותר. הצעדים כוללים הגנה על מערכות אקולוגיות רגישות, ניטור הקרקעית שנחשפה לאחרונה, והתאמת נמלים ותשתיות חוף אחרות.
מספר יוזמות אזוריות כבר נמצאות בשלבי ביצוע. קזחסטן הציעה תוכנית בין-מדינית לשימור משאבי המים של הים הכספי. במקביל, חמש המדינות השוכנות לחופי הים הכספי פועלות לגיבוש תוכנית פעולה לשנים 2026-2036 במסגרת "הסכם טהרן", במטרה לשפר את הניטור, להעריך את ההשפעות של שינויים במפלס הים הכספי ולפתח צעדי הסתגלות. "פתרונות יעילים אפשריים רק באמצעות פעולה מתואמת של כל חמש המדינות השוכנות לחופי הים הכספי", אמרו במכון הקזחי לחקר הים הכספי.
