בין החולות הנודדים של הנגב לנופי המדבר הצחיחים מסתתר אחד היונקים המרתקים והמוכרים פחות בישראל: שועל החולות. בעוד השועל המצוי הפך לבן בית כמעט בכל סביבה אנושית, שועל החולות נותר נאמן למדבר, כשהוא חמוש בהתאמות אבולוציוניות מרשימות שמאפשרות לו לשרוד בתנאי קיצון. שוחחנו עם ד"ר עדי ברוקס, ראש קבוצת מחקר ומרצה בכיר, מוקד מחקרים החולה של קק"ל והאקדמית תל-חי (אוניברסיטת קריית שמונה), ששיתף אותנו בחייו המרתקים של היונק הייחודי הזה.
איפה אפשר למצוא את שועל החולות, ומה מצבו כיום בארץ ובעולם?
"שועל החולות הוא אחד השועלים הקטנים והמוכרים פחות בבני משפחת הכלביים. תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר בבתי גידול מדבריים, מרפובליקת מאוריטניה והסהרה במערב, ועד אפגניסטן ופקיסטן במזרח. בישראל הוא נפוץ בנגב, מקו באר שבע ודרומה, ועל כן הוא קרוי גם שועל הנגב. כיום המין מוגדר כמין שאינו בסכנת הכחדה, אם כי חשוב לציין שבמדינות רבות בעולם חסר ידע ממשי לגבי התפוצה והמגמות באוכלוסייה שלו".
איך שועלי החולות שורדים בסביבה מדברית כל כך?
"שועלי החולות הסתגלו לחיים באזורים צחיחים במיוחד שמאופיינים בכמויות משקעים מצומצמות מאוד ובצמחייה דלילה. יש להם תכונות גופניות שמותאמות לסביבה כזו כמו פרווה בצבע בהיר שמסייעת להם בהסוואה ובהחזרת קרינת השמש, ואוזניים גדולות במיוחד. האוזניים מאפשרות לשועל להתקרר ביעילות והן מגבירות את יכולתו לזהות תנועה של טרף כמו מכרסמים וחרקים גדולים".
"נמצאו אצלם גם אדפטציות גנטיות שמסייעות להם לחסוך במים ביעילות גבוהה יותר מאשר שועלים אחרים; הכליות שלהם מייצרות רמות גבוהות של ההורמון וסופרסין, שמאפשר להם להפיק שתן מרוכז מאוד וכך לאבד פחות נוזלים מהגוף".
איך נראה סדר היום (או הלילה) של שועל חולות טיפוסי?
"שועל החולות פעיל בעיקר בלילה. הוא אוכל כול שניזון בעיקר מחרקים, מזוחלים וממכרסמים. בעונת הרבייה, השועלים נוהגים ליצור זוגות מונוגמיים, ולעיתים מתגבשת קבוצה משפחתית מורחבת. הזכר והנקבה מסמנים יחד את גבולות הטריטוריה המשפחתית. באחד המחקרים המקיפים ביותר שעשינו אספנו למעלה מ-35,000 מיקומים של שועלים. מצאנו ששטח תחום המחייה הממוצע שלהם הוא כ-66 קמ"ר. מדובר בערך גבוה משמעותית מההערכות שפורסמו עבור המין. גילינו שרובם המוחלט נמנע מנוכחות ביישובים או בשדות חקלאיים, אך תחומי המחייה שלהם כללו כבישים ודרכי עפר. מעניין לראות שבעונה היבשה (מאי עד ספטמבר) נמנעו השועלים מתנועה על כבישים בלילה, אולי מחשש מהיתקלות בטורפים גדולים יותר כמו זאבים ושועלים מצויים שנוטים לנוע לאורך צירים אלה".
מה גרם לך לחקור דווקא את שועל החולות?
"מאז ומתמיד התעניינתי באקולוגיה ובהתנהגות של טורפים. כחוקר, שאפתי להשתתף במחקרים העוסקים במינים מוכרים פחות, כאלה שמתאפיינים ביכולת הסתגלות מרשימה לבתי גידול נידחים ולתנאים קיצוניים כמו המדבר. לנוכח משבר המגוון הביולוגי העולמי, היה לי חשוב להעמיק בהבנת תהליכים שיכולים לתרום לשימור של טורפים נדירים ופגיעים מבחינה אקולוגית. המחקרים שאני מתאר נערכו בשיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' אלי גפן, ראובן הפנר ונועם לידר מרשות הטבע והגנים, מיכל אוקו מהמכון לחקר ימים ואגמים ובני שלמון".
איך אתה מצליח לחקור את שועלי החולות בטבע?
"את שועלי החולות אפשר ללכוד באמצעות מלכודות כלוב שמוצבות בערוצי נחלים רחבים וסלעיים באזורים צחיחים. אלה מלכודות שמופעלות בלילה בעזרת פיתיון. במסגרת המחקרים, הצמדנו ל-24 שועלים שנלכדו קולרים עם משדרי GPS לווייניים. המשדרים תיעדו את מיקומם אחת לשעה במהלך שעות הפעילות הליליות. נוסף על כך, אספנו 50 דגימות צואה וניתחנו את תכולתן תחת מיקרוסקופ כדי ללמוד על תזונתם".
מה היה הממצא המפתיע ביותר שגילית?
"במחקר חדש שעתיד להתפרסם בקרוב, בחנו את האינטראקציות בין השועל המצוי - זה שנמצא בסביבות אנושיות - לבין שועל החולות שקטן ממנו. רצינו לבדוק האם הטורף הגדול והאגרסיבי יותר דוחק את המין המדברי מתחום תפוצתו הטבעי. הקמנו תחנות האכלה שדימו נוכחות של שועלים מצויים באמצעות ריחות ופוחלצים, והצבנו מצלמות שביל כדי לתעד את התגובה. באופן מפתיע, שועלי החולות לא הראו סימני עקה או הימנעות מנוכחות השועל המצוי. דווקא השועלים המצויים הם אלה שהפגינו התנהגויות שמעידות על לחץ ועל חרדה, במיוחד במהלך עונת הרבייה. הדינמיקה הייחודית הזו מרמזת כי ההיכרות האבולוציונית הארוכה בין המינים הובילה לדו-קיום שמבוסס על הפרדה מרחבית ועל הפחתת אינטראקציות ישירות".
כיצד משבר האקלים עלול להשפיע על עתידם?
"משבר האקלים צפוי להוביל להתרחבות של אזורים צחיחים ומדבריים ברחבי העולם. כתוצאה מכך, ייתכן שתפוצתו של שועל החולות תתרחב ואוכלוסיות המין אף ירוויחו מהשינוי הזה. עם זאת, קשה מאוד לחזות כיצד תהליכים אקלימיים עולמיים ישפיעו על האקולוגיה ועל הדינמיקה הכוללת של בעלי חיים מדבריים בטווח הארוך".
אם כך, מהם האיומים על שועלי החולות כיום?
"בעולם, האיומים העיקריים כוללים רעיית יתר, בעיקר על ידי גמלים ועיזים, שגורמת להידרדרות באיכות בתי הגידול מחוץ לשמורות הטבע. הידרדרות כזו פוגעת באוכלוסיות של יונקים קטנים ושל מיני טרף. בישראל, האוכלוסיות מאוימות בעיקר מאובדן ומקיטוע של בתי גידול מדבריים כתוצאה מפיתוח חקלאי ומנסיעה של רכבי שטח באזורים סלעיים וחוליים. לכך מתווספת התחרות עם 'מינים מלווי אדם' כמו התן והשועל המצוי, שמגבירים את הלחץ על האוכלוסיות המקומיות".
מה הציבור יכול לעשות כדי לעזור להגן על שועל החולות?
"הציבור הרחב יכול לתרום משמעותית. בגלל שרוב תחום התפוצה של שועלי החולות בישראל מוגן באמצעות שמורות טבע אז כל סטייה של רכבי שטח או של מטיילים מצירי התנועה שמותרים, וכל לינה מחוץ לחניונים מוסדרים, עלולות לגרום להפרעה משמעותית ואף לפגיעה בבתי הגידול של השועלים. על פי נתוני המיקום המפורטים שהתקבלו במחקר ראינו שלשמורות הטבע הגדולות בנגב יש תפקיד חיוני בשמירה על אוכלוסיות השועלים".
"אנחנו ממשיכים לנטר את האוכלוסיות בעזרת נתונים שמגיעים ממצלמות שביל ומתצפיות של פקחי רשות הטבע והגנים כדי לזהות איומים מתפתחים ולגבש צעדי ניהול ושימור מושכלים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
