פעילות סולארית, בדגש על כתמי שמש, גורמת לפעילות סיסמית על כדור הארץ. הסיסמולוגיה - תחום מדעי החוקר רעידות אדמה והתפשטות של גלים אלסטיים (סיסמיים) בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים - חשפה הרבה מיסודות רעידות האדמה: לוחות טקטוניים נעים, וגורמים להצטברות של אנרגיה, שמשתחררת בסופו של דבר בצורה של רעידת אדמה.
עם זאת, באשר לחיזוי שלהן, יש עוד כברת דרך. היערכות ראויה, עשויה הייתה למנוע אובדן כבד בנפש כפי שקרה למשל ברעידת האדמה העוצמתית שפקדה את טוהוקו (Tōhoku) - חבל ארץ ביפן, שנמצא בצפון האי הונשו (Honshu) - בו נהרגו יותר מ-18 אלף בני אדם. ב-11 במרץ 2011 רעדה האדמה בטוהוקו בעוצמה של 9 בסולם מגניטודה לפי מומנט, החזקה ביותר שפקדה את יפן ב-140 השנים שקדמו לה, והרביעית בעוצמתה בעולם מאז החלו המדידות. בעקבות רעידת האדמה נוצר גל צונאמי שהרס רבות מערי החוף. השילוב הקטלני של הרעש והגל ההרסני גרם לנזקים חמורים בתחנות הכוח הגרעיניות בפוקושימה (Fukushima).
בשנים האחרונות, חוקרים התמקדו בקורלציה אפשרית בין השמש או הירח לפעילות סיסמית על פני כדור הארץ. מספר מחקרים הצביעו על כוחות גאות ושפל או השפעות אלקטרומגנטיות המקיימות אינטראקציה עם קרום, ליבת ומעטפת כדור הארץ.
במחקר, שפורסם בכתב העת Chaos: An Interdisciplinary Journal of Nonlinear Science, חוקרים מאוניברסיטת צוקובה ומהמכון הלאומי למדע וטכנולוגיה תעשייתית מתקדמת ביפן, חקרו את הסבירות שהאקלים של כדור הארץ, שמושפע מחום השמש, משחק תפקיד בפעילות הסיסמית של כדור הארץ.
החוקרים מצאו כי קיים קשר בין פעילות השמש, במיוחד מספרי כתמי השמש (אזורים כהים על פני השמש, שבהם מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות), למערכות סיסמיות על פני כדור הארץ. בהקשר זה, יש לציין את המחזור הסולארי - פרק זמן של כ-11 שנים המתאר את השינוי בפעילות השמש הנמדדת על ידי שינויים במספר כתמי השמש - שמשפיע על מערכת השמש בכלל ועל כדור הארץ בפרט.
"חום השמש מניע שינויים בטמפרטורה אטמוספרית, אשר בתורם יכולים להשפיע על תכונות סלע ותנועת מים תת-קרקעית", אמר חבר צוות המחקר, מתאוס הנריקה ז'ונקיירה סלדניה, מאוניברסיטת צוקובה. "תנודות כאלה יכולות להפוך את הסלעים לשבירים יותר. על כן, שינויים בגשמים ובהפשרת שלגים יכולים לשנות את הלחץ על גבולות הלוחות הטקטוניים. למרות שגורמים אלה אינם המניעים העיקריים של רעידות אדמה, הם עדיין יכולים לשחק תפקיד שיכול לעזור בחיזוי פעילות סיסמית".
באמצעות שיטות מתמטיות וחישוביות, החוקרים ניתחו נתוני רעידות אדמה לצד רשומות פעילות השמש וטמפרטורות פני השטח על פני כדור הארץ. הם הבחינו שכאשר כללו את טמפרטורות פני כדור הארץ במודל שלהם, החיזוי הפך מדויק יותר, במיוחד עבור רעידות אדמה שמקורן בשכבות העליונות של כדור הארץ.
"זה הגיוני, מכיוון שחום ומים משפיעים בעיקר על השכבות העליונות של קרום כדור הארץ", אמר ז'ונקיירה סלדניה. הממצאים מצביעים על כך שהעברת חום השמש אל פני כדור הארץ משפיעה על הפעילות הסיסמית, וכי שילוב תחזיות פעילות השמש במודלים מפורטים של טמפרטורת כדור הארץ עשוי לסייע בחיזוי של רעידות אדמה. "אנחנו מקווים שהמחקר שלנו ישפוך קצת אור על התמונה הרחבה יותר של מה שמעורר רעידות אדמה", הוסיף ז'ונקיירה סלדניה.
