עיכובים בדרך לירח
סין הייתה אמורה לשגר בתחילת השבוע את משימת צ'אנג-אה 7 (Chang'e-7) – משימה לא מאוישת לחקר הקוטב הדרומי של הירח. ואולם, פחות מיממה לפני השיגור הודיעה הסוכנות הסינית למשימות חלל מאוישות על דחיית המשימה למועד שטרם נקבע, ככל הנראה רק בשנה הבאה. בהודעה נאמר כי משימת צ'אנג-אה 7 "לא עמדה בדרישות לשיגור ולא תוכל להתבצע בחלון השיגור המתוכנן השנה". הסוכנות הוסיפה כי ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולי זהירות, אמינות ובטיחות מוחלטת.
הסוכנות הסינית לא נימקה את הדחייה הפתאומית במשימה. פרשנים העלו כמה אפשרויות, בהן רוחות חזקות קרוב לאתר השיגור בדרום סין עקב סערה טרופית שפוקדת את האזור, או תקלה טכנית בחללית או בטיל השיגור. לפני כשבועיים התפוצץ באוויר טיל סיני, לונג מרץ' 7A, זמן קצר לאחר השיגור. משימת הירח מיועד לשיגור על טיל אחר מאותה משפחה, לונג מרץ' 5, שכבר שוגר בהצלחה כמה וכמה פעמים, אבל יש בשני הטילים כמה מערכות משותפות וייתכן שהסינים החליטו לבדוק אותן ולא לקחת סיכון.
גלריה
יחכו לשנה הבאה. טיל לונג מרץ' 5 ועליו חללית צ'אנג-אה 7 בדרך לכן השיגור בבסיס החלל ונצ'אנג בדרום סין, בשבוע שעבר
(צילום: VCG)
צ'אנג-אה 7 אמורה להמשיך שושלת מפוארת של משימות חלל סיניות לא מאוישות, שהאחרונה בהן הביאה לפני שנתיים דגימות קרקע ראשונות מהצד הרחוק של הירח. משימתה העיקרית תהיה לנסות לאמוד את כמות הקרח באדמת הקוטב הדרומי ואת זמינותו, כהכנה לתוכניות של סין להקים בסיס באזור, במקביל לתוכניות של ארצות הברית לעשות זאת. מים הם משאב חשוב לפעילות מאוישת על הירח, ונוסף על השימוש בהם לשתייה ולהשקיה, אפשר להפיק מהם חמצן לנשימה וכן מימן וחמצן שיכולים לשמש דלק רקטי.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
נפרדים מדולי פרטון, הזמרת שתרמה מיליונים לחינוך ולמדע
מחלות ללא גבולות: אבולה, חצבת וקדחת דימומית
איך מתגוננים צמחי האורז מפני זחלים מזיקים?
גם עם דחייה של כמה חודשים, יש סיכוי מצוין שהנחתת הסינית תקדים בהרבה משימות עם יעד דומה שמתכננות סוכנויות חלל אחרות. נאס”א מתכננת לשגר רק בסוף 2027 את משימת VIPER, רכב לא מאויש לחיפוש קרח. התוכנית בוטלה לפני כמה שנים, ואשתקד החזירה אותה סוכנות החלל לחיים, לאחר שבחרה בחברת בלו אוריג'ין להנחית אותה על הירח. לצד אלה מתוכננת גם משימת PROSPECT של סוכנות החלל האירופית עם נחתת לקידוח בקרקע, ומשימה משותפת של יפן והודו בשם LUPEX, שתכלול נחתת ורכב קטן.
"בסיס החלל הגדול ביותר"
חברת ספייס אקס הודיעה כי בכוונתה להקים בסיס חלל ענקי לשיגורי סטארשיפ במדינת לואיזיאנה שבדרום ארצות הברית, בהשקעה של מאה מיליארד דולר. החברה קנתה שטח של יותר מ-500 קילומטרים רבועים במחוז ורמיליון, לחוף מפרץ מקסיקו. היא מתכננת להתחיל בעבודות הבנייה בסוף השנה הבאה, ומכוונת לשיגור ראשון מהאתר בסוף 2029.
"בסיס הכוכבים בלואיזיאנה יכלול בסופו של דבר יותר מתריסר מגדלי שיגור, ויאפשר יותר מ-30 טיסות של סטארשיפ בכל יום, מה שיהפוך אותו לאתר השיגור הגדול ביותר בכדור הארץ", צייץ נשיא ספייס אקס, אילון מאסק (Musk), לאחר ההודעה. מנכ"לית ספייס אקס, גווין שוטוול (Shotwell) אמרה באירוע השקה בלואיזיאנה כי "זה יהיה פרויקט שאין דומה לו", וכי המתקן יהיה בסופו של דבר "בסיס חלל עצמאי, עם יכולות ייצור דלק, תחנת כוח, נמל מים עמוקים, מפעל טילים וחלליות וקורב לוודאי שגם נמל תעופה".
התוכנית: יותר מ-30 שיגורים ונחיתות של סטארשיפ בכל יום. הדמיה של בסיס החלל של ספייס אקס בדרום לואיזיאנה
(הדמיה: SpaceX)
הדמיה של בסיס השיגור המתוכנן של ספייס אקס בלואיזיאנה
(הדמיה: SpaceX)
מושל לואיזיאנה, ג'ף לנדרי (Landry) בירך על היוזמה ואמר כי היא תביא שגשוג ארוך טווח למדינה. עם זאת, בשביל לקבל את האישורים להקמת בסיס שיגור ומפעלים נלווים בהיקף כזה תצטרך ספייס אקס להתמודד עם שלל גופי בקרה ואכיפה. בהקמת בסיס החלל שלה בטקסס, הקטן בהרבה מהתוכניות בלואיזיאנה, הבירוקרטיה נמשכה עשר שנים, ועד היום ספייס אקס מתמודדת עם הליכים משפטיים של ארגוני סביבה. כהקדמת תרופה למאבקים סביבתיים שצפויים לחברה בלואיזיאנה אמרה שוטוול כי החברה מתכוונת לשמר את הסביבה הטבעית בחלק גדול משטח הביצות החופיות שרכשה, והבטיחה כי החברה "תממן סיוע בהגנה על הסביבה, בשיקומה ובניהולה במהלך עבודות הבנייה".
שיגור אחרון מפלורידה
כל התוכנית של ספייס אקס מבוססת על כך שסטארשיפ אכן תהפוך למבצעית, אם כי החללית עדיין בשלבי ניסוי. בחודש הבא מתוכננת טיסת ניסוי נוספת של סטארשיפ, ה-14 במספר, ובה ייתכן שהחברה תנסה לבצע בפעם הראשונה טיסה מסלולית והנחתה של החללית על מגדל השיגור. ספייס אקס עשתה עד כה שלוש נחיתות מוצלחות של טיל השיגור על המגדל, אבל כולן היו בדור הקודם של המערכת. בשתי הטיסות הראשונות של החלליות מהדור השלישי, במאי וביולי השנה, נכשלו הניסיונות של הטיל לבצע תמרון הדמיית נחיתה מעל הים, ומבחינת ספייס אקס זה שלב חיוני בדרך לניסוי נחיתה ביבשה. החללית עצמה, לעומת זאת, ביצעה תמרון נחיתה מוצלח מעל הים, ובניסוי האחרון הנחיתה על המים הייתה כה רכה, שהחללית לא שקעה או התפוצצה כמו בניסויים קודמים. ספינות גררו אותה לנמל, וכעת היא עושה את דרכה על אנייה לארצות הברית.
ההכרזה על בניית בסיס החלל הענקי בלואיזיאנה היא עוד ביטוי לתוכנית של ספייס אקס להעביר את רוב הפעילות החלל שלה לחלליות סטארשיפ, ולסיים בהדרגה את פעילותם של טילי פלקון 9, סוס העבודה של החברה. השבוע שיגרה החברה עוד 29 לוויינים של רשת התקשורת שלה, סטארלינק, מבסיס השיגור בקייפ קנוורל, פלורידה. זה היה השיגור ה-100 השנה של טיל פלקון 9, וגם שיא חדש במיחזור טילים – זו הייתה הטיסה ה-37 לשלב הראשון המסוים שביצע את השיגור הזה. כמה שעות לאחר השיגור הודיע סגן נשיא ספייס אקס, קיקו דונצ'ב (Dontchev), כי זו הייתה הטיסה האחרונה אי פעם של פלקון 9 לשיגור לווייני סטארלינק מפלורידה. הוא כתב בציוץ כי מעתה והלאה שיגורי סטארלינק מפלורידה יתבצעו בחלליות סטארשיפ, וכי שיגורי סטארלינק בטילי פלקון 9 יימשכו מבסיס ונדנברג בקליפורניה. ספייס אקס בונה שני כני שיגור ונחיתה לסטארשיפ בקייפ קנוורל, אך הם עדיין לא נכנסו לשימוש, והחללית כאמור עדיין לא נכנסה לשירות סדיר. החברה תמשיך כנראה בשיגורי פלקון 9 למשימות אחרות מפלורידה, אם כי שיגורים של לווייני סטארלינק תופסים היום בערך שלושה רבעים מכל שיגורי פלקון 9.
שיגור אחרון של לווייני סטארלינק מפלורידה. הצוות של פלקון 9 עם הטיל לקראת השיגור, והשיגור עצמו ביום שלישי השבוע
(צילום: SpaceX (מתוך רשת X))
לחקור אטמוספרות רחוקות
משימת פנדורה של סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, החלה השבוע בפעילותה המדעית – לחקור את הרכב האטמוספרה של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות (אקסופלנטות). טלסקופ החלל הקטן (325 קילוגרמים) שוגר בינואר השנה למסלול מסוכנרן שמש בגובה 600 קילומטרים, ואחרי תקופה ארוכה של כיולים ובדיקות הוא החל בתצפיות מסודרות על עשרים כוכבי לכת שנבחרו מראש.
הטלסקופ מודד את אורכי הגל שמגיעים מהשמשות שכוכבי הלכת חגים סביבן, גם באור נראה וגם בתדרים תת-אדומים. ניתוח ספקטרוסקופי של הרכב אורכי הגל מאפשר לזהות את החומרים שפולטים את האור או בולעים אותו, בזכות החתימה הספקטרוסקופית הייחודית של כל חומר. המדידות מתבצעות גם בזמן שכוכב הלכת עובר בינינו לבין השמש שלו, וניתוח זהיר של הנתונים האלה מאפשר לזהות את החומרים באטמוספרה של כוכב הלכת.
משימת פנדורה
(הדמיה: NASA's Goddard Space Flight Center/Conceptual Image Lab)
פנדורה היא משימת החלל הראשונה ששוגרה במסגרת תוכנית "חלוצים" (Pioneers) של נאס"א, שמקדמת מחקרים באסטרופיזיקה באמצעות משימות של חלליות קטנות בעלות נמוכה יחסית. התצפיות שלה אמורות להשלים מחקרים של טלסקופים גדולים, כמו ג'יימס ווב. למעשה, חלק מהעלות הנמוכה של פיתוח המשימה נובע מכך שגלאי האור התת-אדום שלה פותח בעתודה עבור טלסקופ וב, ובסופו של דבר לא הותקן בטלסקופ הענקי.
פנדורה אמורה לצפות בכל כוכב במשך 24 שעות, שבמהלכן גם יהיה מעבר של כוכב הלכת שלו, ולחזור על כל תצפית כזו עשר פעמים. "היתרון של פנדורה הוא היכולת שלה לצפות במטרות במשך זמן ארוך ובכמה אורכי גל. טלסקופים גדולים כמו ג’יימס ווב, שיש ביקוש גבוה לזמן התצפית שלהם, לא יכולים לעשות זאת", אמרה ניקול קולון (Colón), מנהלת המשימה במרכז גודארד של נאס"א. "שילוב הנתונים של פנדורה ושל ג'יימס ווב יאפשר למדענים לחקור לעומק את פני השטח של כוכבים, ולהפריד בצורה נקייה בין המידע מהכוכב למידע על כוכב הלכת".
אחד החומרים החשובים ביותר שצוות המשימה יחפש הוא מים, משום שהחיים כמו שאנו מכירים אותם על כדור הארץ תלויים בסביבה מימית. "האור שמגיע מהכוכב עצמו עלול לעוות את סימני המים שאנו מנסים למצוא באטמוספרות של כוכבי לכת", הסביר בנג'מין רקהאם (Rackham) מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). "פנדורה תוכננה להפריד בין האותות מהכוכב לאלה של כוכב הלכת, ולאפשר לנו להבין טוב יותר את כוכבי הלכת, כדי לחקור אלה מהם עשויים להתאים לקיום חיים".
רומן חדש עם היקום
אם לא יהיו עיכובים של הרגע האחרון, ביום ראשון תשגר נאס"א בטיל פלקון הבי של ספייס אקס את טלסקופ החלל הגדול הבא שלה, ננסי גרייס רומן (Roman).
לטלסקופ רומן יש מראה ראשית בקוטר 2.4 מטרים, בדיוק כמו המראה של טלסקופ האבל הוותיק, וגם הרזולוציה שלו דומה, אבל שדה הראייה של הטלסקופ החדש גדול פי מאה משל האבל, והמכשור המשוכלל שלו מאפשר לו לאסוף בחודש את כמות המידע שהאבל יכול לאסוף במאה שנים. כמו טלסקופ ג'יימס ווב הוא מתמקד בעיקר באורכי גל תת-אדומים, וכמוהו גם הוא יתמקם במסלול סביב נקודה L2, שבה הכבידה של הארץ והשמש מתאזנות, ואפשר לשמור על מסלול יציב תוך שימוש במעט דלק. הטכנולוגיות שלו יאפשרו לו לסרוק את השמיים באופן חסר תקדים, והוא יוכל לסייע לנו להתקדם לפתרון של תעלומות קוסמולוגיות כמו החומר האפל והאנרגיה האפלה, למצוא עוד כוכבי לכת רבים ברחבי שביל החלב ולעזור לנו להבין טוב יותר את המקום שלנו ביקום.
סרטון קצר של נאס”א על טלסקופ החלל רומן
(צילום: NASA)
טלסקופ ננסי גרייס רומן בחלל
(הדמיה: NASA)
המכשיר העיקרי של הטלסקופ הוא מצלמת שדה רחב (WFI), שמאפשרת לצלם חלקים גדולים של השמיים ברזולוציה גבוהה. הטלסקופ אמור לבצע כמה סקרי שמיים, ולצלם שוב ושוב את אותם אזורים, כך שהנתונים שלו יאפשרו למדוד בדיוק רב תנועות של כוכבים ושל גלקסיות, ולהבין טוב יותר את ההיסטוריה של היקום. התצפיות החוזרות גם אמורות לסייע לטלסקופ לגלות כוכבי לכת רבים במערכות שמש אחרות, ובין השאר הוא ינסה לגלות כוכבי לכת כאלה בצילום ישיר, בעזרת מכשיר הקורונגרף (Coronagraph), שמסתיר את אור הכוכב עצמו, כמו ליקוי חמה, ומאפשר לראות מה שסביבו. טלסקופ רומן גם צפוי לסייע בגילוי כוכבי לכת קטנים יחסית ורחוקים מהשמש שלהם, ולהגדיל את הידע שלנו על אקסופלנטות שעשויות להתאים לקיום חיים, לפחות כפי שאנו מכירים אותם.
הטלסקופ, שגודלו כאוטובוס, פותח על בסיס מראה שנאס"א ירשה מסוכנות המעקב NRO, ויועדה במקור ללוויין ריגול. משימתו, שעלותה יותר מארבעה מיליארד דולר, צפויה להימשך חמש שנים, ואולי תוארך אם הוא ימשיך לתפקד כשורה. הטלסקופ נקרא על שם האסטרונומית ננסי גרייס רומן, שניהלה את תחום האסטרונומיה בנאס"א, והייתה הכוח המניע מאחורי פיתוחו ושיגורו של טלסקופ חלל מהפכני, פרויקט שהיה בהמשך לטלסקופ החלל האבל וחולל מהפכה באסטרונומיה.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
