יחד עם תעלת סואץ האסטרטגית, תיירות היא מקור עיקרי להכנסה במצרים, מדינה הסובלת ממשבר כלכלי חמור. כעת, נחשפה בשטחה עיר מהתקופה הביזנטית במדבר המערבי - אזור צחיח המהווה חלק ממדבר סהרה, ומשתרע על פני כ-680 אלף קילומטרים רבועים (כשני שלישים משטחה של מצרים).
גלריה
חלק מהקברים שנחצבו בסלע והתגלו באתר הארכאולוגי מרינה אל-עלמיין, ממערב לעיר הים תיכונית אלכסנדריה במצרים
(צילום: Ministery of Tourism and Antiquities/AP)
משרד התיירות והעתיקות המצרי מסר כי התגלית חושפת פרטים על חיי היומיום, פיתוח עירוני ופעילות כלכלית בנווה המדבר דַאחְ'לַה (Dakhla) – אחד משבעת נאות המדבר של המדבר המערבי – במאה הרביעית לספירה, כאשר מצרים הייתה חלק מהאימפריה הביזנטית. רובעי העיר שנחשפו כללו צירי תנועה מצפון לדרום החוצים רחובות ממזרח למערב, ובכך יוצרים כיכרות פתוחות ומרחבים ציבוריים, כך אמר הישאם אל-לית'י, מזכ"ל המועצה העליונה לענייני עתיקות של מצרים.
שרידיה של כנסיית בזיליקה מאמצע המאה הרביעית, המשקיפה על רחובותיו הראשיים של היישוב המוקדם, התגלו גם הם בחפירות. כמו כן, נחשפו שרידיהם של שני מגדלי שמירה. נווה המדבר, הממוקם במחוז אל-ואדי אל-גדיד ("העמק החדש" בערבית), בחלק הדרום-מערבי של מצרים, נמצא ברשימה הזמנית של אונסק"ו, צעד אחד לפני הוספתו לרשימת אתרי המורשת העולמית.
פסל הספינקס שהתגלה בחפירות שנערכו באתר הארכאולוגי מרינה אל-עלמיין במצרים
(צילום: Ministery of Tourism and Antiquities/AP)
שרידי יישוב עתיקים בנווה המדבר דאח'לה שבמצרים
(צילום: Matyas Rehak/Shutterstock)
ד"ר מחמוד מסעוד, שעמד בראש משימת החפירות באתר, אמר באזור נמצאו מבנה מבוצר היטב עם חומות הגנה עבות, ובתים רבים שכללו אולמות רחבים וגגות מקומרים. ביניהם היה ביתו של טיסוס (Tisous), שזוהה כדיאקון (כומר זוטר) של כנסייה, ומתוארך למחצית השנייה של המאה הרביעית, אשר ארכאולוגים מאמינים ששימש כמרחב ביתי לקיום מפגשים, תפילות וטקסי פולחן לפני בניית הבזיליקה של העיר.
הארכאולוגים חשפו גם תנורי לחם, מטבחים וכלי טחינה מאבן שככל הנראה שימשו לייצור מזון. כמו כן, נמצאו מטבעות ברונזה שמורים היטב הנושאים דיוקנאות של קיסרים ביזנטיים, כתובות לטיניות וסמלים נוצריים, לצד קבוצת מטבעות זהב המתוארכים לשלטונו של הקיסר הרומי קונסטנטיוס השני, ששלט בין השנים 337 ו-361 לספירה.
ד"ר דיא זהראן, ראש מחלקת העתיקות האסלאמית, הקופטית והיהודית, אמר כי התגלו בנוסף כ-200 שברי חרס, שנשאו כתובות המפרטות עסקאות מסחריות, התכתבויות ופרטים נוספים השופכים אור על אורח החיים היומיומי באותה העת.
מומחי עתיקות מצריים בודקים את תאי הקבורה באתר הארכאולוגי מרינה אל-עלמיין
(צילום: Nasser Nasser/AP)
נווה המדבר דאח'לה במדבר המערבי
(צילום: Matyas Rehak/Shutterstock)
לצד הממצאים הללו, התגלו גם 18 קברים עתיקים באתר הארכאולוגי מרינה אל-עלמיין (Marina el-Alamein), המרוחק כ-100 קילומטרים מערבית לעיר אלכסנדריה. הממצאים כללו 11 קברים חצובים בסלע, בעומק ממוצע של 8 מטרים, ושבעה קברים שנבנו מאבן גיר על פני השטח. בכך הגיע סך הקברים שנמצאו באתר ל-48, כשבנוסף התגלה באתר עושר רב של כלי חרס, מנורות ומזבחות. אימן עבד אל-ח'ליק, שהוביל את החפירות באתר, אמר כי בין הממצאים הבולטים שהתגלו באתר היה סרקופג גרניט באורך 2.5 מטרים, עם שרידי שלד, שנחקרים כעת. "התגלו גם שרידי פסל ספינקס מגבס ו-4 מטבעות זהב שהונחו בפיהם של כמה מהנפטרים – נוהג מקובל בטקסים באותה תקופה", אמר עבד אל-ח'ליק.
עיטורי חלקת קבורה מהתקופה הרומית במצרים, שהתגלו בנווה המדבר דאח'לה במדבר המערבי
(צילום: Egyptian Antiquities Authority/AP)
האתר הארכאולוגי ממוקם בסמוך לעיירה אל-עלמיין בחוף הצפוני של מצרים. האתר, שנחשף בשנת 1986, מזוהה על ידי ארכאולוגים כעיר הנמל היוונית-רומית העתיקה לוקאספיס (Leukaspis) שלחופי הים התיכון – עיר שנבנתה במאה השנייה ושגשגה עד המאה הרביעית.
כעת, מקווים כי התגליות הללו יסייעו במינוף ענף התיירות המקומי, שניזוק קשות משנים של טלטלות פוליטיות ומגפת הקורונה. עם זאת, נראה כי חלה התאוששות מסוימת, שכן מספר שיא של 19 מיליון תיירים ביקרו במצרים בשנה שעברה, עלייה של 21% לעומת 2024. בארבעת החודשים הראשונים של 2026 ביקרו בארץ הפרעונים 6.1 מיליון תיירים, לעומת 5.7 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.
