קטע מלוח חמר הכתוב בכתב יתדות שנמצא בחתושה (Hattuša), בירתה העתיקה של האימפריה החתית במרכז טורקיה, זוהה כחלק מהעתקי הסכם השלום קדש (Kadesh), כך הודיע שר התרבות והתיירות של טורקיה, מהמט נורי ארסוי.
גלריה
קטע מהסכם קדש, שנחתם על ידי רעמסס השני המצרי והמלך החתי חתושילי השלישי בסביבות שנת 1269 לפני הספירה
(צילום: Turkish Ministry of Culture and Tourism)
בדיווח של סוכנות אנאדולו הטורקית נכתב כי מדובר בשריד של הסכם השלום שנחתם על פי ההערכות בשנת 1269 לפני הספירה בין המלך החתי חתושילי השלישי לבין מלך מצרים רעמסס השני. ההסכם מסמל את סיום העימות בין הממלכות החתית והמצרית בעקבות קרב קדש, ונחשב להסכם השלום הכתוב העתיק ביותר ששרד עד ימינו. למרות שמו, הטקסט אינו מזכיר למעשה את קרב קדש, ולכן הוא מכונה "הסכם השלום החתי-מצרי" או "הסכם הכסף" – זאת מפני ששתי הגרסאות המקוריות של ההסכם נכתבו על גבי לוחות כסף.
על פי תרגום ההסכם שסיפק משרד התרבות והתיירות הטורקי, הוא כולל משפטים כגון: "הוא אח לי והוא שרוי עמי בשלום; ואני אח לו ושרוי עמו בשלום לעד" – בהתייחס לשני המנהיגים. "ארץ מצרים וארץ חתי יהיו לעד במצב של שלום ואחווה, כפי שהדבר קיים בינינו". ההסכם כולל סעיפים נוספים הנוגעים להגשת סיוע למדינה שהותקפה וכן לאופן הטיפול בפליטים – שיוחזרו לארץ ממנה באו, שכן הבריחה נחשבה לפשע. עם זאת, ההסכם אוסר במפורש להעניש פליטים: "אין לעקור את לשונם ואת עיניהם; אין לכרות את אוזניהם ואת רגליהם; אין להחריב את בתיהם על נשותיהם וילדיהם".
העתק של הסכם קדש במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול
(צילום: EvrenKalinbacak/Shutterstock)
רעמסס השני מסתער על החתים במרכבתו. תחריט ממקדש אבו סימבל המתאר את קרב קדש
(צילום: Warren LeMay/Wikimedia Commons)
הקטע שזוהה לאחרונה כולל שורות מתוך סעיפים 12 עד 20 של ההסכם, העוסקים בטיפול בפליטים, אנשים שנמלטו מאחת משתי המדינות – מצרים או חתי – וביקשו מקלט במדינה האחרת. הטקסט ששרד מקוטע וחלקי, אך החלקים שניתן לקרוא בו מתייחסים לא רק לאנשים שנמלטו ממצרים ומחתי, אלא גם כוללים אזכורים להגנה על בתים מפני הרס. "מצאנו באדמת אנטוליה עקבות לשלום שראשיתם לפני אלפי שנים", כתב ארסוי בפוסט ברשתות החברתיות. "בבדיקות מדעיות, שארכו כשנה, אומת כי הקטע העתיק שהתגלה במהלך החפירות שייך להסכם השלום קדש".
לדבריו של ארסוי, מועד ההכרזה על התגלית ב-21 בספטמבר, יום השלום הבינלאומי, מדגיש את תפקידה רב-השנים של אנטוליה בהיסטוריה של השלום והדיפלומטיה. "האמירות הנוגעות להרס בתיהם של אנשים נושאות מסר רב-עוצמה מאלפי שנים שעברו אל ההווה", אמר ארסוי. "אנחנו מייחלים לעתיד שבו כל בני האדם יוכלו לחיות בביטחון, בשלום ובשלווה".
הגרסה המצרית של הסכם השלום קדש נחרתה בכתב חרטומים על קירות מקדש שנבנה למען רעמסס השני בתבאי (לוקסור של ימינו), בעוד שקטעים מלוחות חמר ובהם הגרסה האכדית של ההסכם – השפה השמית הקדומה ביותר המתועדת בכתב – התגלו בחתושה במהלך החפירות הראשונות באתר, שנערכו בין 1906 ל-1912.
שער האריות של חתושה
(צילום: Kasbah/Shutterstock)
סצנה מקרב קדש המתארת את רעמסס השני הורג את אויביו
(צילום: CK-TravelPhotos/Shutterstock)
חתושה, השוכנת סמוך לעיירה המודרנית בואזקאלה (Boğazkale) שבמחוז צ'ורום (Çorum), הייתה בירת האימפריה החתית, שהפכה למעצמה מרכזית באנטוליה ובאזור הרחב יותר במהלך האלף השני לפני הספירה (החל משנת 1650 לפני הספירה ועד שנת 1200 לפני הספירה, במהלך תקופת הברונזה). האתר הארכאולוגי הוכרז בשנת 1986 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
קטעים מההסכם שהתגלו בעבר נמצאים במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול, במוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה, במוזיאון המזרח הקדום בברלין ובמוזיאון ההרמיטאז' הממלכתי בסנט פטרבורג. הקטע שזוהה לאחרונה צפוי לתרום למאמצים לשחזר את עותקי לוחות החמר של ההסכם שהתגלו בחתושה. העתק נחושת של ההסכם מוצג כיום במקום בולט בבניין הכנסים של האו"ם בניו יורק. "ההסכם מבטיח ידידות נצחית, שלום בר-קיימא, שלמות טריטוריאלית, אי-תוקפנות, הסגרת מבוקשים וסיוע הדדי. ההתחייבויות הכלולות בהסכם זה דומות לאידיאלים של האומות המאוחדות", כך לפי גורמים באו"ם.
כעת, החפירות באתר נמשכות, והחוקרים מקווים למצוא את החלקים החסרים בהסכם, שיוכלו לשפוך אור נוסף על אודותיו והתכנים שהכיל.
