קשה להאמין, אבל במדינת ישראל חיים כיום כ-200 נשרים בלבד - והמספרים הולכים וקטנים. ברשות הטבע והגנים מנסים להציל את האוכלוסייה הקטנה שעוד נותרה כאן.
נשרים שהורעלו בדרום הארץ בסוף 2021
(אייל בן גיאט, רשות הטבע והגנים)
בשנת 2011 החלו בתוכנית שימור נשרים, שהוביל אקולוג העופות של הרשות, ד"ר אוהד הצופה. אבל זה לא היה מספיק. למרות גרעיני הרביה, האקלום וההשבה של הנשרים לטבע, המעקב והניטור במסגרת פרוייקט "פורשים כנף", עדיין העתיד של הנשרים בישראל נראה עגום.
בגמלא אנשי רשות הטבע והגנים כבר לא מוצאים יותר ביצים בקינים. בישראל תפוצת המין הצטמצמה כל כך, ובשני העשורים האחרונים היא פחתה מ-120 זוגות מקננים ל-50 זוגות בלבד. בצפון מקננים נשרים רק בכרמל, ובדרום במדבר יהודה ובהר הנגב.
אחת הסיבות להתמעטות האוכלוסייה היא הרעלות. וכעת ברשות הטבע והגנים פועלים לגייס עוד כ-20 מיליון שקלים על מנת לטפל באחת הבעיות הקשות ביותר בצפון ובדרום - סניטציה. "תמונת המצב היא לא טובה בכל הקשור לנשרים", אומרת מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי. "זה לא טוב ואפילו מדאיג. אנחנו עושים כל כך הרבה מאמצים. משקיעים בחינוך, איסוף פגרים ותחנות האכלה. ועדיין... אמרתי שאם זה המצב אפשר להרים ידיים. ישבתי וחשבתי מה עוד צריך לעשות שלא עשינו? הגענו למסקנה שצריך לעשות מאמץ מרוכז כדי לטפל במצב. אני לא רוצה לומר שזה מאמץ אחרון. כי אנחנו לא נישבר. אבל אחד האיומים שאנחנו לא מצליחים להתמודד איתם זה ההרעלות. זו הבעיה הכי גדולה".
הנשרים נספרים 22 שנים, שהן פרק זמן קצר בהרבה משלושה דורות של המין (כ-54 שנים). בחורף 2020 נספרו 184 נשרים: 41 בצפון ו-143 בדרום; ואותרו 47 התחלות קינון: תשע בכרמל, ארבע במדבר יהודה ו-34 בנגב. בקיץ 2020 נספרו 204 נשרים: 38 בצפון ו-166 בדרום. תמונת הרבייה עגומה: בצפון שיעור ההצלחה של הרבייה היה 10% בלבד, במדבר יהודה כל הקינים נכשלו, ורק בנגב שיעור ההצלחה של הרבייה היה 75%.
היום רוב אוכלוסיית הנשרים בישראל מתרכזת בחבל המדברי, ומספר הפרטים הנצפים ומספר הקינים המתועדים בו יציב ואף עולה באופן מתון. לעומת זה מספר הקינים במדבר יהודה ירד ירידה חדה בהשוואה לנגב, שבו ניכרת יציבות ועלייה מתונה. בשנת 2021 מתו 24 נשרים (בהרעלה הגדולה שהייתה בדרום מתו 13 נשרים). בשנת 2022 מתו 12, מתוכם שבעה עקב הרעלה מתרופות וטרינריות.
גודל האוכלוסייה הרצוי לטווח של 10 שנים הוא כ-450 פרטים, מהם 350-250 בוגרים, שיוצרים 120-100 זוגות מתרבים, עם פריסה ארצית המתחלקת כמעט שווה בין החבל המדברי לבין הים-תיכוני (כ-30 זוגות) ורמת הגולן (כ-25 זוגות) וכ-70 פרחונים מידי שנה. "זה מה שנדרש", מבהירה שורקי.
התוכנית החדשה של הרשות תתמקד, כאמור, בסניטציה. פגרים, בעיקר של חיות משק, מושלכים בשטחים הפתוחים ולא נקברים ומטופלים כמו שצריך. חלק מהחיות הללו מקבלות תרופות וטרינריות שעלולות להביא למוות של הנשרים. כיום, אין כל פיקוח על חומרי הדברה, הנמכרים לכל מי שמבקש. "המשימה היא לנסות להביא 20 מיליון שקלים לתוכנית עבודה מפורטת שתוסיף פקחים, תביא משאיות שיפנו פגרים, תשים פחים מוטמנים ובמקביל להמשיך לעסוק בחינוך ובהסברה, במיוחד במגזר הערבי".
הסיבות להרעלת הנשרים בישראל הן קונפליקט בין החקלאים ותושבי הפזורה הבדואית לטורפים דוגמת זאבים, תנים וכלבים משוטטים. סניטציה לקויה מביאה לעודפי מזון הזמין לטורפים הללו, דבר שמגיע לגידול לא טבעי באוכלוסייה שלהם ולטריפה של עגלים וצאן ולעיתים איום על בני אדם. הפתרון של החקלאים, ולעתים גם תושבי האזור הוא הרעלה. ברשות הטבע והגנים מציינים כי בהעדר אוכלי פגרים כנשרים, פגרי חיות משק האדם נותרים בשטח לזמן ממושך, דבר המעלה חשיפה לטורפים, העברת מחלות זואו-נוטיות, והתפרצות מחלות ככלבת ואנתרקס. לכן נדרשת התערבות וסניטציה.
מעבר לכך, ברשות הטבע והגנים מבקשים לקדם רגולציה בנושא רעלים, דבר שנמצא במגרש של משרד החקלאות.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, אמר כי "המשרד להגנת הסביבה פועל יחד עם הרשות ליישום תוכנית למניעת הרעלות של חיות בר באמצעות סניטציה בשטחים הפתוחים. יש חשיבות רבה לשמירה על נשרים ועופות דורסים נוספים, מכיוון שהם אחראיים בטבע לסילוק פגרים ולמניעת התפרצות של מחלות, ומהווים למעשה 'סניטרים של הטבע'. הנשר משמש סמל לטבע העוצמתי הקיים בישראל ולכן בין היתר שמירה והגנה עליו חשובים. המשרד להגנת הסביבה דורש באמצעות רישיונות עסק גידור מרכזי מזון בשטחים חקלאיים, על מנת למנוע מזון זמין למינים מתפרצים, וכן מקדם תמיכות בהכנת תוכניות אזוריות לטיפול בפסולת חקלאית והקמת מערכי איסוף ותשתיות טיפול - הכול כדי לטפל באופן יעיל ונכון בפסולת ולמנוע מזון זמין לבעלי חיים".
