הקרב על ביטול הסכם רד-מד להעברת נפט מאיחוד האמירויות למפרץ אילת ומשם בצינור של קצא"א לאשקלון - הגיע לכנסת. בדיון אמר יו"ר קצא"א כי ב-40 השנים האחרונות לא היו תקלות במכליות במפרץ אילת, אך נציג המשרד להגנת הסביבה אמר כי הדברים אינם מדויקים. יש לציין שקצא"א מעורבת גם בכמה אסונות יבשתיים, בהם אסון הנפט בעברונה ולאחרונה דליפת דלק ליד אשקלון.
בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שבראשו עמד ח"כ יוראי להב-הרצנו, אמר מנכ"ל קצא"א ארז כלפון, כי "ב-40 השנים האחרונות לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת. המציאות הביטחונית שבה אנחנו חיים, היא צורך חירום וקיום של ישראל, שנמל אילת יהיה פעיל בשגרה ובחירום. הסכם רד-מד הוא פעילות רגילה של החברה, שמתבצעת ב-60 השנה האחרונות. בכל נמל בעולם פורקים וטוענים נפט תחת הנחיות של המשרדים המפקחים. אנחנו עומדים בכל אמצעי ההגנה".
כלפון הוסיף כי "במפרץ אילת עוברים בשנה 1,900 אוניות. בנמל עקבה הסמוך עוברות 220 מכליות נפט ועוד. אנחנו מדברים על כמויות הרבה יותר נמוכות. כל פגיעה בהסכם תפגע באמינותן של חברות ממשלתיות ופרטיות בישראל. היתרונות של העסקה הן חיזוק המעמד הבינלאומי והגיאופוליטי של ישראל, שבירת החרם הערבי שהיה על מדינת ישראל וביטחון אנרגטי. חלק מהדלק של העסקה אמור להישאר פה ולשמש את בתי הזיקוק".
מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה רני עמיר, תיקן את כלפון ואמר: "יו"ר קצא"א לא דייק. בין 1990 ל-1993 אירעו תקלות במכלית באילת. גם לאחר מכן היו תקלות. אי אפשר לומר שקצא"א לא מזהמת. היא גם קיבלה קנס על הזיהום שלה".
בהמשך אמר כלפון כי בישראל ימשיכו להשתמש במוצרי נפט. "ב-20 השנה הקרובות - ישראל, כמו מדינות העולם האחרות, יתבססו לפחות על 85% דלק פוסילי. אסור לנו להזדרז ולהוציא את האנרגיה הפוסילית לפני שיש לנו תחליף אחר. חלק מהדלקים של העסקה ישמשו את המשק הישראלי. אם לא תהיה עסקה, אנחנו חושבים שיהיה מחסור בדלק בארץ. הדוחות שמדברים על נמל קצא"א שהוא נכס אסטרטגי וביטחוני, הוא לא רק של חברת קצא"א אלא גם של משרד האנרגיה. ישראל חייבת מבחינה ביטחונית את נמל אילת. אם אין עסקת רד-מד, אין יותר עסקאות. ב-2020 נחתם הסכם בדיוק כזה, בהיקפים של פי 2, לתקופה של שנה. המזכר הזה אושר אחד לאחד".
נציג משרד האנרגיה נחום יהושוע, הכלכלן הראשי במנהל הדלק, התייחס לדברים והבהיר כי "ההסכם אינו נדרש לרציפות האנרגטית ולמשק הדלק של ישראל. נמל אילת חשוב מאוד לרציפות התפקודית של משק הדלק, אבל אין קשר להסכם עצמו. ההסכם עצמו אינו נדרש לצורך הביטחון האנרגטי של ישראל".
בדיון השתתפה גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שאמרה: "עמדת המשרד להגנת הסביבה והמדיניות שאימץ, היא אפס תוספת סיכון למפרץ אילת. דליפות קורות ודליפות קרו, בניגוד לטענות, כולל בשנים האחרונות. שמענו בימים האחרונים שאולי קצא"א רוצה לעקוף את הרגולטור הסביבתי. אין דרך לעשות את זה ולעקוף את המגבלות הקיימות לשינוע הנפט, ולכן לא נסכים לתוספת סיכון משינוע הנפט במפרץ אילת. אני ממש מציעה לא לנסות אותנו בעניין הזה. זו עמדת הרגולטור, היא עמדה ברורה וחדה, והיא תקוים".
השרה זנדברג פנתה בדבריה ליו"ר קצא"א, שאמר שחלק מהנפט אמור לשמש את בתי הזיקוק, והבהירה: "ההסכם הזה הוא הסכם מעבר בצינור בשביל להגיע מאסיה לאירופה. אין פה ולו חבית אחת שמיועדת למשק הישראלי. חגגתם את מזכר ההבנות והפצתם אותו לציבור כדבר שהוא מעשה עשוי, ואז אתם אומרים שביטול יהיה מסר לא נכון לחברות שאתם סוחרים איתם. ניסיתם להוביל את ממשלת ישראל בכחש, שאתם תובילו את המדיניות במקום הממשלה, ועכשיו כששמים לכם ברקס אתם מזדעקים".
בדיון השתתף גם נציג משרד האוצר, אריאל אבלין מרשות החברות הממשלתיות, שביקש להבהיר כי העסקה נערכה כמו כל הסכם של חברה ממשלתית. "העסקה לא התקבלה במחשכים. לתפיסתנו היא התקבלה בהליך סדור", הוא אמר.
נציג האוצר אמר כי ישנן מספר דרכים לבטל עסקה, והאחת היא האם העסקה מנוגדת למדיניות הממשלה. "במקרה זה לא מתקיים התנאי. זה לא סותר את מדיניות הממשל. במועד קבלת ההחלטה על העסקה זה לא סתר את מדיניות הממשלה. יש לממשלה סמכות להורות לחברה לפעול בניגוד לשיקולים העסקיים שלה. ניתן לספור את הפעמים שזה נעשה על כף יד אחת בהיסטוריה", הוא אמר.
חבר הכנסת פרופ' אלון טל, שהשתתף בדיון, אמר "אני חייבת להגיד דברים די חמורים. מעולם לא ראיתי גורם מזהם שכל כך מתחמק ומציג דיסאינפורמציה באופן קבוע... דיברו על יתרון מדיני והפגיעה הקשה ביחסים עם אבו דאבי. אנחנו יודעים שזה לא נכון. אמרו שכמות הדלק שמגיעה לעקבה גדולה יותר מהכמות באילת. זה לא נכון. אמרו שאין בעיה עם בטיחות. הטבע לא משקר. מדובר בחברה שהיא עבריין סדרתי".
