במקום שבו מתוכנן לקום מסוף אוטובוסים גדול, נחשף עולם שלם מלפני כ-1,300 שנה: מתחם תעשייתי ומסחרי ובו רחובות, כבשנים, ומתקני תעשייה - נחשף בחודשים האחרונים בחפירות רשות העתיקות בחניון אצטדיון וינטר ברמת גן. החפירות נערכו לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום על ידי חברת נתיבי איילון.
אזור תעשייה קדום התגלה ברמת גן
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"אמנם, בעבר כבר התגלו באזור מבנים וממצאים מתקופות קדומות, אבל תוצאות החפירה הנוכחית עלו על כל המצופה", אמרו ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "בחפירה התגלה מכלול מאורגן ומתוכנן, הכולל רחובות ישרים ומצטלבים. לאורך הרחובות נחשפה סדרת חדרים ששימשו כחנויות או מחסנים, מתקני תעשייה מטויחים, כבשני יוצר ועוד".
ד"ר ארבל וראוכברגר הוסיפו: "השלב העיקרי באתר תוכנן מראש לפרטיו בידי מהנדסים, ונבנה בידיעתם של השלטונות האזוריים - ואולי אף ביוזמתם ובמימונם. גם מיקומו של האתר לא היה, כנראה, מקרי: האתר שכן בקרבת הדרך הראשית שקישרה בין יפו, רמלה - בירת המחוז באותם ימים - וירושלים. ייתכן שהוא ניצב על דרך משנית שהסתעפה מנתיב מרכזי זה. באזור היו גם אדמה חקלאית פורייה ומקורות מים זמינים".
פריטים מלפני כ-1,300 שנה התגלו בחפירות
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
לדברי החוקרים, ייתכן שהמתחם שימש תחנת מסחר ותעשייה גדולה. אפשרות אחרת היא שהוא היה חלק מיישוב סמוך, שטרם נחשף.
ברשות העתיקות אמרו כי המכלול, שהוקם במאה ה-7 או ה-8 לספירה, פעל במשך כ-150 שנה לפני שננטש, בנסיבות שבשלב זה נותרו עלומות. לדברי החוקרים, במאה ה-10 לספירה יושב האתר פעם נוספת. נבנו בו בתי מגורים ומתקני ייצור והותקנו בו טאבונים רבים - תנורי אפייה מחרס. בשלהי המאה ה־11, לפני הכיבוש הצלבני, ננטש האתר שוב ולא יושב שוב.
עוד אמרו ברשות העתיקות כי מלבד שרידי הבנייה המרשימים, נמצאו במקום עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן וכלי איפור רבים עשויים ברונזה, ראשי מכושים, מגל ומסמרים רבים מברזל, עשרות מטבעות, וכמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית מקומיים ומיובאים, המשקפים היטב את תרבות התקופה, המסחר בה וכלכלתה.
אזור החפירה ברמת גן ליד מגרשים נוספים ואולם זיסמן של מכבי רמת גן, מבט מהאוויר
(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
החדרים ששימשו כחנויות באתר הקדום
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
המתחם הקדום מתוארך לתקופות האומיית והעבאסית, בעוד שיישוב המגורים המאוחר יותר התקיים בתקופה הפאטימית. אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופות אלה הייתה מגוונת, וכללה קהילות מוסלמיות, נוצריות, יהודיות ושומרוניות. ברמלה, בירת המחוז, חיה קהילה מוסלמית, ואילו באזור הירקון חיו, כנראה, שומרונים רבים - צאצאי אוכלוסייה ענפה שפרחה באזור בתקופה הביזנטית, שקדמה לכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה. עם זאת, בחפירות עצמן לא התגלו ממצאים המצביעים בבירור על זהותם האתנית או הדתית של תושבי המקום.
אצטדיון וינטר, הנמצא סמוך לספארי ולפארק הלאומי ברמת גן, שימש את קבוצת הכוח רמת גן ובהמשך קבוצות נוספות מהאזור. בשנים האחרונות, האצטדיון - שבו הותקנו כ-8,000 מושבים, אינו פעיל.
החפירות צמוד לאצטדיון
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
חלק מהפריטים שהתגלו בחפירות
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לתגלית ואמר: "גילוי ממצאים קדומים בשכונת מגורים ברמת גן בצמוד לאצטדיון ותיק ומוכר, מוכיחים שוב את העושר ההיסטורי והארכיאולוגי במדינת ישראל, שבה בכל מקום עשויים להפתח אלינו חלונות מרתקים אל תקופות רחוקות בעבר".
ביום רביעי הקרוב תקיים רשות העתיקות יום פתוח באתר לטובת ביקור הציבור הרחב, ולאחר מכן הממצאים יכוסו על מנת לשמור עליהם. במקביל, תבדק האפשרות להציג חלק מהממצאים לציבור בעתיד. הכניסה – בהרשמה בלבד.
