בכירה במשרד להגנת הסביבה מתריעה כי התוכנית להגברת התחרות בחקלאות, בין היתר על ידי יבוא פירות וירקות, עלולה להיות מסוכנת - בין היתר בשל חשש מכניסת מינים פולשים לישראל.
בהצעת המחליטים של משרד החקלאות מפורטות פעולות, שמטרתן הסרת חסמים למשק המקומי והתחברות עם שאר המדינות בעולם, לצורך הורדת מחירים לצרכן דרך ייבוא ממדינות עם יתרון יחסי בגידול מוצרים אלו. הכוונה היא למוצרים מהצומח. כלומר, פירות וירקות. זאת, על רקע העלייה המשמעותית של המחירים, המהווים חלק מעלויות המחיה הגבוהות בישראל.
אלא שפתיחת שערי הייבוא עלולה לסכן את ישראל, בשל הסכנות שבכניסת מינים פולשים. כדי לייבא לישראל פירות, ירקות וצמחים נדרש אישור שירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות. בין היתר, כדי למנוע כניסה של נגעים ומזיקים לארץ, בעלי פוטנציאל פגיעה בחקלאות המקומית ובייצוא החקלאי.
1 צפייה בגלריה
הנמלה הצהובה המשוגעת
הנמלה הצהובה המשוגעת
הנמלה הצהובה המשוגעת
(צילום: shutterstock)
אלא שבהחלטת משרד חקלאות מוצע להקים מנגנון שיעקוף את המנגנון הקיים, ושחלק מההחלטות תהיינה גם בידיו של שר האוצר, שאינו הגוף המקצועי לנושא החקלאות. "מטרת התהליך המוצע כאן היא להגביר את הייבוא לישראל", נכתב בחוות דעת של תמר רביב, מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה. "אך יבוא צמחי ללא מערכות פיקוח ובקרה ואכיפה הדוקים יאפשר באופן ודאי הכנסת מזיקים ומינים פולשים בשיעור גבוה יותר לישראל, כולל מינים לא מוכרים בישראל".
עוד נכתב בחוות הדעת כי "השיקולים המוצעים לחיוב הצעת המחליטים הם שיקולים כלכליים קצרי טווח, שאינם לוקחים בחשבון את העלויות החיצוניות כתוצאה מחדירת מינים פולשים. לא נעשתה בחינה כלכלית של השינויים המוצעים וניתוח העלויות החיצוניות הצפויים להיגרם כתוצאה מנזקים לסביבה ולמערכות האקולוגיות, מנזקים בריאותיים כולל התפשטות של וקטורים הנושאים מחלות חדשות".
רביב הוסיפה כי "עד היום חדרו לישראל מאות מינים פולשים, חלקם בייבוא ישיר, אך הרוב כנוסעים סמויים בסחורות שונות, עיקרן בתוצרת ממקור צמחי וחקלאי. דוגמאות בולטות הן נמלת האש האדומה, חדקונית הדקל והמאיינה ההודית, אך לצידן מאות מיני צמחים, חסרי חוליות ואף זוחלים ויונקים הגורמים לנזקים כלכליים וסביבתיים כבדים. לאחרונה עלו לכותרות שני מינים של טרמיט שפלשו לישראל - הטרמיט הפורמוסני והטרמיט הקריבי. לטרמיטים אלו פוטנציאל פגיעה רב בסביבה ובתשתיות".


לסיכום, ציינה רביב כי הכלים שהציעו כוללים סיכונים רבים שלא נבחנו בראייה כלכלית כוללת. "משרד החקלאות, האמון על שמירת השטחים החקלאיים והתוצרת החקלאית, חייב לשמר יכולות והחלטות מקצועיות ועצמאיות בתחום הערכת סיכונים של מזיקים ומינים פולשים בעלי פוטנציאל לפגיעה ביבול החקלאי, הסביבה והבריאות", היא כתבה.
יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג', הביע גם הוא חשש מכניסת המינים הפולשים לישראל. "הווירוסים כבר נכנסים לישראל ופוגעים בחקלאות" הוא אמר. "היום יש וירוס שתוקף את ההדרים באזור המרכז ובשנים האחרונות אנו מתמודדים עם וירוס שחדר מייבוא שהגיע מירדן ופגע בגידול העגבניות בעוטף עזה, מרחבים והסביבה. לדעת כל המומחים הייבוא יהרוס את החקלאות ואת יכולת הייצוא שלנו. יכניס מזיקים ומינים פולשים שעוד לא הכרנו. עלינו לבסס חקלאות חזקה ועצמאית שמייצרת את המזון טרי לאזרחיה ולא מסתמכת על מדינות זרות. שר האוצר ושרת הכלכלה שיגרו מכתב ליבואנים שבו ביקשו שלא לייקר את סל המוצרים שלנו ומדווחים לנו שאסם ניאותה לבקשה ותידחה את העלאת המוצרים לאחר חג הפסח. אזרחי ישראל, זה רק פרומו למה שהולך לקרות כאן. ראינו את זה בייבוא הבשר והדגים. המחירים לא ירדו. מי שקובע את המחירים הם לא שרי הממשלה. יש יבואנים, יש רשתות שיווק. והמטרה שלהם היא אחת: רווחיות. האינטרס שלנו הוא לא להעלות מחירים אלא להוריד אותם. אני מזכיר, שאנחנו, החקלאים, לא הטייקונים. אנחנו אזרחי ישראל, שכל עלייה במחירי הדלק, החשמל והמזון פוגעת בנו. החקלאי הישראלי לא מקבל את המחיר המתנוסס בסופר. לא החקלאי שקם לפנות בוקר הוא שגורף רווחים לכיסיו".
גורם במשרד החקלאות אמר כי הבעיות הללו מוכרות ובמשרד יבחנו פתרונות לנושא.