ראש נאס”א החדש מבטיח כי ארצות הברית תשוב לירח תוך שלוש שנים. ג’ארד אייזקמן (Isaacman), שמונה לפני כשבועיים לעמוד בראש סוכנות החלל האמריקנית אמר בראיון לרשת הטלוויזיה CNBC בסוף השבוע שעבר כי הדבר יקרה עוד בזמן כהונתו השנייה של הנשיא טראמפ, שאמורה להסתיים בינואר 2029.
תוכנית ארטמיס, שמיועדת להחזיר בני אדם לירח בפעם הראשונה מאז תוכנית אפולו, יצאה לדרך ב-2022 במשימת ארטמיס 1, טיסה לא מאוישת של חללית אוריון שחלפה סמוך לירח. במשימת ארטמיס 2 צפויים לטוס ארבעה אסטרונאוטים למסלול סביב הירח, בלי לנחות עליו, ונאס”א הכריזה לפני כמה חודשים כי המשימה עשויה לצאת לדרך כבר בפברואר הקרוב. אייזקמן אמר בראיון כי היא תצא לפועל “בעתיד הקרוב”, בלי להתחייב על תאריך.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
האם קעקועים גורמים לסרטן?
החיידקים שמפרקים פלסטיק
העכברים שכמעט הפכו לממותות
על פי ההודעות הרשמיות של נאס”א בעבר, הנחיתה המאוישת הראשונה באלף הזה אמורה להתרחש ב-2027. האסטרונאוטים במשימת ארטמיס 3 יטוסו למסלול סביב הירח בחללית אוריון, שם יעברו לרכב הנחיתה שחברת ספייס אקס (SpaceX) מפתחת על בסיס הסטארשיפ. התוכנית כוללת כמה וכמה תדלוקים של חלליות סטארשיפ בחלל , וברור למדי שהיא לא תצא לפועל ב-2027, כשנכון לעכשיו סטארשיפ לא הקיפה את כדור הארץ, לא נחתה אפילו פעם אחת על כדור הארץ כפי שתידרש לעשות על הירח, לא הדגימה תדלוק בחלל ולא הטיסה בני אדם. במצב הזה גם שיגור עד תחילת 2029 הוא אתגר גדול מאוד, שעמידה בו תדרוש מאמץ רב והשקעה כלכלית לא מבוטלת.
שיגור חללית אוריון לירח במשימת ארטמיס 1 של נאס"א
(צילום: רויטרס)
גם חברת בלו אוריג’ין מפתחת רכב נחיתה משלה על הירח, שאמור לשמש את נאס”א בהמשך תוכנית ארטמיס, וגם הוא יתבסס על יכולות תדלוק בחלל. “זה [תדלוק בחלל] מה שיאפשר לנו לטוס לירח וממנו בתדירות גבוהה ובעלות מעשית, ולהתכונן למשימות למאדים”, אמר אייזקמן בראיון שהיה הראשון מאז נכנס לתפקידו. הוא הוסיף כי המחוייבות המחודשת של טראמפ לחקר הירח היא המפתח לכלכלת חלל. “אנו רוצים שתהיה לנו הזדמנות לממש את הפוטנציאל המדעי, הכלכלי והביטחוני על הירח”, אמר.
בהיבט הכלכלי דיבר אייזקמן על הזדמנויות כמו הקמת מרכזי נתונים על הירח, ועל כרייה של הליום 3: איזוטופ נדיר בכדור הארץ שנפוץ יותר על הירח, וצפוי להיות שימושי אם נצליח לפתח היתוך מימן מבוקר כמקור אנרגיה, אם כי יש מחלוקת סביב הכדאיות הכלכלית של כרייתו. הוא הוסיף כי לאחר הקמת בסיס על הירח תבחן סוכנות החלל השקעות באנרגיה גרעינית על הירח ובהנעה גרעינית של חלליות כדי להמשיך לחקור רחוק יותר.
חזרו פוריות
עכברה ששבה לכדור הארץ אחרי כשלושה שבועות בחלל, המליטה גורים בריאים, שניסוי שמצביע על כך שהשהות בתנאי מיקרו-כבידה לא פגעה בפוריותה. ארבעה עכברים - שני זכרים ושתי נקבות - הגיעו באוקטובר 2025 לתחנת החלל הסינית עם צוות משימת שנז’ו 21, וחזרו לכדור הארץ בנובמבר עם צוות שנז’ו 20, שחזרתו התעכבה בגלל סדק שהתגלה בחלון החללית שלהם. ב-10 בדצמבר המליטה אחת העכברות שגר של תשעה גורים. ששה מהם שרדו, ולדברי החוקרים שיעור ההישרדות נמצא בטווח ההישרדות הנורמלי בהמלטות רגילות.
4 צפייה בגלריה
שהיה של כמה שבועות בחלל לא השפיעה על הפוריות. שניים מהעכברים בניסוי בתחנת החלל הסינית
(צילום: CAS, Xinhua)
המשימה המקורית של העכברים הייתה אמורה להימשך רק 7-5 ימים, במשך החפיפה של צוותי החלל. בגלל העיכוב לא נשאר די מזון לעכברים, והאסטרונאוטים נאלצו לחלוק עמם ממזונם שלהם, לאחר שצוותי הקרקע עשו ניסויים בכדור הארץ לראות אילו מרכיבי ארוחות האסטרונאוטים מתאימים גם למכרסמים.
חוקרים במכון הזואולוגי של האקדמיה הסיני למדעים (CAS) דיווחו כי הגורים ששרדו יונקים ומתפתחים באופן תקין, והם פעילים ובריאים. “המשימה הראתה שביקור קצר בחלל לא פגע במערכת הרבייה של העכברה”, אמר חוקר במכון, ואנג הונגמיי (Wang). “היא גם סיפקה שפע של דגימות למחקר על האופן שבו סביבת החלל משפיעה על שלבי ההתפתחות המוקדמים ביונקים”.
החוקרים מתכוונים להמשיך לעקוב אחר העכברים שנולדו, כדי לוודא שהם עצמם יכולים להעמיד צאצאים בריאים. בניסוי הנוכחי העכברה התעברה זמן קצר אחרי ששבה מהחלל, ובניסויים עתידיים החוקרים מתכננים לבחון יותר ויותר פעילות בחלל, עד שעכברים יעשו שם מחזור שלם של רבייה: מההתעברות, דרך ההמלטה וההנקה ועד להתבגרות הצאצאים והעמדת דור נוסף. הרעיון הוא לבחון התפתחות של יונקים, כדי להבין בסופו של דבר אם משימות חלל רחוקות וממושכות לא פוגעות בפוריות של בני אדם, ואם בבוא היום נוכל להעמיד צאצאים אנושיים על הירח, במאדים, ואפילו במקומות רחוקים יותר או בדרך לשם. “הממצאים יהיו קריטיים להערכת הסיכויים להישרדות ארוכת-טווח של בני אדם ולהתרבות של בני אדם בחלל”, אמר הואנג קון (Huang) מהמרכז לניצול החלל באקדמיה הסינית. “הם גם יכולים להניב תובנות מועילות לבריאות האדם כאן בכדור הארץ”.
שרתי ציבור
סוכנות החלל האירופית, ESA, אישרה דיווחים כי האקרים פרצו לשרתי מחשבים שלה וגנבו מידע. האקר המזדהה בכינוי “888” פרסם הצעה למכור 200 ג’יגה-בייט של נתונים שנגנבו משרתי הסוכנות, בהם מסמכים סודיים, קוד מקור של תוכנות, סיסמאות גישה של עובדים, קובצי תצורה ועוד.
4 צפייה בגלריה
פריצת נתונים רביעית (לפחות) ב-15 השנים האחרונות. משרד סוכנות החלל האירופית בפריז
(צילום: ESA)
הסוכנות אישרה בציוץ ברשת X כי נפרצו שרתים מחוץ לרשת הארגונית. “עד כה הבדיקה העלתה כי נפגע מספר קטן מאוד של שרתים חיצוניים. הם תומכים בפרויקטים לא מסווגים של שיתופי פעולה הנדסיים בתוך הקהילה המדעית. כל הגופים הרלוונטיים קיבלו הודעה”, נאמר בציוץ. הסוכנות ציינה עוד כי “יזמנו חקירה של אבטחת מידע המתנהלת כעת, ונקטנו אמצעים להגן על מכשירים שעלולים להיפגע”.
שרתים של סוכנות החלל האירופית כבר נפרצו בעבר, והסוכנות התמודדה עם גניבות מידע בשנת 2011 ושוב בשנת 2015. בעונת החגים של סוף 2024 החליטו ההאקרים לגוון קצת, פרצו לחנות המזכרות המקוונת של הסוכנות וגנבו מידע אישי של קונים.
כוכבים נולדים
אסטרונומים גילו בעשורים האחרונים כ-6,000 כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, אבל כעת הצליחו בפעם הראשונה לזהות היווצרות של כוכבי לכת סביב שמשות צעירות, בשלבים הראשונים של התפתחותן. כוכבים - כלומר שמשות - נוצרים מתוך דיסקה של אבק וגז שמסתובבת במהירות עד שחומר נדחס לכדור לוהט, והטמפרטורה והלחץ גורמים ל לו להתחיל לפלוט אור וחום. שאריות חומר בדיסקה, שלא נספחות לתוך הכוכב, עשויות להתגבש לכוכבי לכת, גופים שלא מגיעים למסה הדרושה כדי לקיים בליבתם תהליכים גרעיניים. כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו נוצרו כך לפני כ-4.5 מיליארד שנה, זמן קצר לאחר היווצרות השמש.
כשמנסים לאתר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, כמעט בלתי אפשרי לראות אותם ישירות מכיוון שהם קטנים מאוד יחסית לכוכב עצמו, ואורו מסתיר אותם מפנינו. אסטרונומים פיתחו שיטות עקיפות לזהות כוכבי לכת, אבל הן מצריכות מדידות מדויקות מאוד של הכוכב עצמו, וכמעט בלתי אפשרי ליישם אותן על כוכבים בשלבי היווצרות, שהם עדיין מאוד לא יציבים ומועדים לשינויים.
4 צפייה בגלריה
31 מערכות השמש הצעירות שבהן תועדו כוחות משיכה שעשויים להצביע על כוכבי לכת נולדים. בצד ימין למטה: הדמיה של מערכת השמש שלנו כפי שהייתה נראית בצילום כזה כשהייתה בת מיליון שנה בלבד
(מקור: ESO, ESA/Gaia/DPAC, M. Vioque et al)
כעת חוקרים שנעזרו בטלסקופ החלל האירופי גאיה הצליחו להפוך את הכמעט בלתי אפשרי לאפשרי, עם מדידות מדויקות בעזרת הטלסקופ המתקדם. החוקרים, בהובלת מיגל ויוקה (Vioque) ממצפה הכוכבים האירופי הדרומי (ESO), תיעדו בטלסקופ החלל כוכבים צעירים מאוד, בשלבי היווצרות. הם ניצלו את היכולת של הטלסקופ למדידות מדויקות במיוחד, והצליחו לזהות תנודות קלות בסיבוב העצמי שלו, שעשויות להעיד על כוכב לכת שחג סביבו, ובהשפעת כוח הכבידה שלו מסיט מעט את הכוכב עצמו. מתוך 98 כוכבים צעירים, הם מצאו ראיות אפשריות לעצם שמקיף אותם ב-31 מהם.
על פי החישובים שלהם, שבעה מתוך 31 העצמים האלה הם כנראה כוכבי לכת צעירים. שמונה נוספים הם ככל הנראה ננסים חומים – גופים גדולים יותר מכוכבי לכת שלא צברו די מסה כדי להתפתח לכוכבים. ב-16 המערכות הנוספות, העצם המקיף הוא כנראה כוכב נוסף. באיור למטה נראים צילומים של 31 הכוכבים הצעירים, ודיסקות הספיחה שלהם, כפי שצולמו מטלסקופ ALMA בצ’ילה. המשבצת הימנית התחתונה היא הדמיה של מערכת השמש שלנו כפי שהייתה נראית בצילום כזה כשהייתה בת מיליון שנה בלבד.
הממצאים יפורסמו במאמר שהתקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת Astronomy & Astrophysics. טלסקופ החלל גאיה סיים את פעילותו באפריל 2025 אחרי כ-12 שנים בחלל, אבל הנתונים הרבים שאסף יעסיקו חוקרים שנים רבות. רק בעוד כשנה צפוי להתפרסם מצבור הנתונים הרביעי של הטלסקופ, עם מידע חדש על מיליוני כוכבים, וכנראה גם לא מעט כוכבי לכת.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
