לפני עשרות מיליוני שנים, בתקופת הקרטיקון, שוטט באזור אמריקה הצפונית של ימינו סוג של תנינאי ענק ופרהיסטורי בשם דיינוסוכוס (Deinosuchus). כעת, צוות מחקר בהובלת ד"ר דיוויד שווימר מאוניברסיטת קולומבוס סטייט הצליח ליצור העתק שלד מדויק ראשון מסוגו של טורף-העל שניחן בנשיכה עוצמתית (חזקה פי שניים מזו של הטירנוזאורוס רקס) שהייתה יכולה להקנות לו יתרון גם מול דינוזאורים גדולים. השם שהוענק למין המשוחזר הוא Deinosuchus schwimmeri, שהיה כמעט בוודאות הטורף המוביל של זמנו.
5 צפייה בגלריה
העתק המאובן של Deinosuchus schwimmeri מוצג במוזיאון המדע בקרטרסוויל
(צילום: Tellus Science Museum)
דיינוסוכוס היה דומה לתנינים המודרניים, אך שייך לשושלת עתיקה יותר. לפני 83 עד 76 מיליון שנה, שוטט Deinosuchus schwimmeri במזרח ארצות הברית של ימינו. אורכו הגיע עד 9.45 מטרים, והשחזור שלו הוצב לתצוגה במוזיאון המדע בקרטרסוויל, עיר במדינת ג'ורג'יה שבדרום-מזרח ארצות הברית. "בכל שנה, אלפי תלמידים מבקרים אותנו מכל רחבי ג'ורג'יה והמדינות השכנות", הסבירה מנהלת אגף החינוך של מוזיאון המדע בקרטרסוויל, חנה אייסלה.
"התלמידים הללו לומדים על האזור שהם קוראים לו בית וכיצד הוא השתנה עם הזמן. הוספת השחזור של Deinosuchus schwimmeri מאפשרת לנו לספק תמונה מפורטת יותר של המערכת האקולוגית של אזור זה בתקופת הקרטיקון".
5 צפייה בגלריה
Deinosuchus schwimmeri מגיח מהמים וטורף אפאלסיוזאורוס. גודלו והיקפו, בהשוואה לאלו של טרפו, זיכו אותו במוניטין "התנין המפלצתי שטרף דינוזאורים"
(איור: Bob Nicholls)
5 צפייה בגלריה
שחזור אמנותי של Deinosuchus schwimmeri שוחה מתחת למים, מתוך ספרו של ד"ר דיוויד שווימר משנת 2002, "מלך התנינים: הפלאוביולוגיה של דיינוסוכוס"
(איור: David W. Miller)
קבוצת פלאונטולוגים סיווגה את המין החדש בשנת 2020, וקראה לו על שם ד"ר שווימר, לאחר שנים של מחקר מאובנים קפדני, פרסומים בכתבי עת, מצגות בכנסים וספר שראה אור בשנת 2002 על תנין הענק.
במחקרם, שפורסם בכתב העת Journal of Vertebrate Paleontology ביולי 2020, הסבירו החוקרים כי קריאתו על שם ד"ר שווימר כיבדה את מורשתו הבלתי נלאית על הפלאונטולוגיה המאוחרת של הקרטיקון בחוף הדרום-מזרחי והמזרחי של ארצות הברית.
5 צפייה בגלריה
ד"ר דיוויד שווימר במעבדה שלו באוניברסיטת קולומבוס סטייט
(צילום: Columbus State University)
5 צפייה בגלריה
הרכבת ההעתק המאובן של Deinosuchus schwimmeri במוזיאון המדע בקרטרסוויל
(צילום: Tellus Science Museum)
ד"ר שווימר הסביר כי יצירת העתק מאובן בגודל טבעי, המבוסס על מדע, היא תהליך קפדני. "ההעתקים מהסוג הזה הם יותר מסתם יצירת 'גורם הפחדה'. העמקת הידע על אודות טורף הדינוזאורים הזה מסייעת בפענוח כמה מאסטרטגיות ההישרדות הגדולות ביותר של הטבע – האופן בו יצורים חיים הסתגלו ושלטו בעולם משתנה", הסביר ד"ר שווימר, שהפך במרוצת השנים למומחה עולמי לחיים בתקופת הקרטיקון המאוחרת (לפני 100.5 מיליון שנה עד 66 מיליון שנה) בדרום-מזרח ארצות הברית של ימינו. "עצמות ומאובנים מספרים לנו רק חלק מהסיפור. על כן, העתקים מורכבים בגודל טבעי הופכים לתוכנית אב להבנה טובה יותר של בעלי החיים הפרהיסטוריים, ממש כמו דיינוסוכוס".
