אמנם זה לעיתים לא נראה כך, אך המדבר מלא בבעלי חיים: החל ממכרסמים זעירים ועד טורפים. רובם פעילים בעיקר בשעות הלילה, ולכן הם נצפים פחות. פסטיבל "מדבר מבפנים" אספנו לכם, בעזרת רשות הטבע והגנים, כמה מבעלי החיים שאנחנו לרוב לא מבחינים בהם במדבר.
8 צפייה בגלריה
ירבוע
ירבוע
ירבוע
(צילום: ליאור קסטנברג, רשות הטבע והגנים)
"במדבר, רוב בעלי החיים הם פעילי לילה, כי התנאים בהם יותר נוחים מבחינת מזג האוויר. גם בעלי חיים שיכולים להתקיים במזג אוויר חם, כמו נחשים, מעדיפים לפעול בלילה, כי אלו השעות בהן המזון שלהם זמין", אמר ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג נגב צפוני ברשות הטבע והגנים.
דורבן – בעל החיים הגדול בישראל מסדרת המכרסמים. אורך גופו כ-90 ס"מ, אורך זנבו כ-15 ס"מ ומשקלו כ-13 ק"ג. גופו של הדרבן מכוסה קוצים שאורכם עד 50 ס"מ. קוצי הדרבן משמשים לו רק להגנה פסיבית מפני טורפים, והוא אינו מסוגל "לירות" אותם. כשהדרבן חש סכנה הוא מסמר את הקוצים ואלו רוטטים ומשמיעים רעש מאיים.
8 צפייה בגלריה
דורבן
דורבן
דורבן
(צילום: דויד רזק, רשות הטבע והגנים)
בשעות היום, הדרבן מסתתר במחילות או בסבך צמחייה. דרבנים נעים בשבילים קבועים, תכונה המקלה על גילוי מאורותיהם ועל המקומות שמהם הם נכנסים לשטחים חקלאיים. כמו כן, הם בעלי חוש ריח מפותח.
ירבוע - מכרסם מדברי חמוד במיוחד, המצוי באיזורים חוליים בדרום הארץ ובמישור החוף. פעיל לילה החי לבדו, ומצויד בחושים משוכללים על מנת לשרוד במדבר. עיניו ואוזניו גדולות מאוד, מה שמקנה לו ראייה ושמיעה מעולים. אפו השטוח מותאם היטב לאיתור מזונו ושפמו הארוך מאפשר לו "למשש" את פני הקרקע בחיפוש אחר זרעים וחלקי צמחים נוספים. הירבוע מרבה לנוע על החול באמצעות דילוגים חינניים, על שתי רגליו האחוריות והארוכות במיוחד. השיערות הרבות בקצותיהן מונעות את שקיעתו בחול, ומחרישות את דילוגיו במדבר רווי הסכנות.
8 צפייה בגלריה
ירבוע גדול בנגב
ירבוע גדול בנגב
ירבוע גדול בנגב
(צילום: ד"ר בני שלמון)
כאשר הוא מאויים וצריך לברוח, הוא מסוגל לנתר למרחק אדיר ביחס לגופו (2 מטרים בקירוב) ולזנק גם לגובה מרשים הקרוב למטר. הזנב החזק והארוך שלו משמש אותו לאיזון הקפיצה, ומאפשר לו אפילו לבצע שינויי כיוון מהירים בזמן שהוא באוויר. בישראל קיימים שני מיני ירבועים, המצויים בסכנת הכחדה בישראל: מצוי וגדול.
ישמונית תמנע – שממית קרקעית המאכלסת בתי גידול חוליים בערבה. פעילה בלילות, ובמהלך היום מוצאת מסתור במחילות שהיא חופרת. אורכה הוא עד 135 מ”מ ( 75 מ”מ לא כולל הזנב ). לאחר הכניסה למחילה סוגרת הישימונית את פתח המחילה בעזרת זנבה. אור בזמן הליכה הגוף והזנב מוגבהים מהקרקע.
8 צפייה בגלריה
ישימונית תמנע
ישימונית תמנע
ישימונית תמנע
(צילום: ערן גיסיס, רשות הטבע והגנים)
שפיפון - נחש אטי ומגושם. הוא נמצא בקרקעות מישוריות וערוצי ואדיות במרכז ובדרום מערב הנגב. פעילותו היא ברובה לילית, ובימים קרירים אורב לטרף גם בשעות היום. כאשר הוא מוטרד או חש מאוים, השפיפון משמיע קולות נשיפה רמים באמצעות הוצאת אוויר. ציד הטרף מתבצע הן בזחילה וחיפוש אקטיבי והן ממארב בנקודות אסטרטגיות, דוגמת פתחי מחילות של מכרסמים. פרטים צעירים ניזונים בעיקר מלטאות, והבוגרים ניזונים ממכרסמים ומציפורים.
8 צפייה בגלריה
שפיפון
שפיפון
שפיפון
(צילום: ערן גיסיס, רשות הטבע והגנים)
קרקל - החתול הגדול בישראל מאז שנעלמו הנמרים. תחום תפוצתו הוא בכל ישראל. מדובר בחיה ביישנית ונדיר מאוד לראותה בטבע. הקרקל נמצא בסכנת הכחדה בעיקר בגלל פגיעה באזורי המחייה שלו והרס בית הגידול הטבעי. הקרקל טורף עופות ויונקים כגון ארנבות. במשך שעות היום הם מסתתרים בכוכים באדמה, בצמחייה סבוכה ובנקיקי סלעים. הנקבות ההרות ימצאו על פי רוב במערות של דורבנים המרווחים ומוגנים מפני טורפים אחרים. הקרקל שוכן קרקע אך מצטיין בטיפוס על עצים. הקרקל שומר על הטריטוריה שלו על ידי הטלת שתן. הוא מתקשר בקולות יללה חתוליים, נהימות ולחישות, נשמעו גם קולות המזכירים שיעול. הוא חי על פי רוב ביחידות, אולם נצפו פריטים מגילאים שונים המתקבצים יחד למטרות שונות.
8 צפייה בגלריה
קרקל
קרקל
קרקל
(צילום: shutterstock)
תחמס – ציפור פעילה לילית. בישראל יש שלושה מינים של תחמסים, שניים מהם פעילים במדבר:
תחמס נובי - הקטן בתחמסי ישראל, בעל גוון חום – חלודי בהיר, וכתמים לבנים בכנף ובקצות הזנב הבולטים בתעופה. ניזון בעיקר מעשים שאותם הוא מאתר בתצפית מהקרקע, תוך שהוא נעזר בעיקר בחוש הראייה, ולכן פעיל יותר בלילות בהם תאורת הירח חזקה. מקייץ-מקנן נדיר בצפון הערבה ובשקע ים המלח.
8 צפייה בגלריה
תחמס נובי
תחמס נובי
תחמס נובי
(צילום: אייל בן גיאט, רשות הטבע והגנים)
תחמס מצרי - תחמס שגווניו חוליים ואחידים למדי, המאכלס אזורים מדבריים. פעיל בלילה ובשעות היום נח בצל שיח או קפל קרקע. מעופו נמוך בדרך כלל, עם נסיקות חדות ללכידה של חרקים מעופפים. שקט במשך מרבית חודשי השנה ורק בעונת הקינון משמיע את שירתו הצורמנית והמנסרת. מקנן נדיר ביותר בדרום בקעת הירדן ויתכן גם בצפון הערבה. כמו כן חולף במספרים קטנים בסתיו ובאביב, בעיקר בדרום הנגב והערבה.
מה גורם לפגיעה של בעלי החיים במדבר? ד"ר אודי קולומבוס ציין כי פגיעה בבתי גידול בשל האנושות נגרמת לבעלי החיים גם אם הם נמצאים במנוחה בעת בה בני האדם פעילים. לדבריו, "המטיילים יכולים לדרוס את בעלי החיים כשהם ישנים במחילות שלהם, או שהם חשופים לטורפים כי הם עוזבים את המסתור שלהם במהלך היום בגלל איום אנושי כמו מטייל, ג'יפ או גם טרקטור. כך בעל חיים שפעיל בלילה נחשף לסכנות של היום, שהוא לא ערוך אליהן", אמר.
8 צפייה בגלריה
תחמס נובי
תחמס נובי
תחמס נובי
(צילום: אייל בן גיאט, רשות הטבע והגנים)
"כשאנחנו מבריחים ממסתור חיית לילה – סיכויי ההישרדות שלה מאוד קטנים. וזה אם לא דרסנו אותה קודם לפני שהברחנו אותה. כמו כן, רכבי שטח, כלבים משוטטים שמסתובבים וטורפים, ריבוי של תנים, חיה מתפרצת בגלל החקלאות".
עוד ציין האקולוג כי נחשים רבים נפגעים דווקא מחובבי טבע בשעות הלילה כדי לצלם נחשים. "הם מסתובבים בלילה עם פנסים, מצלמים אותם, מאירים עליהם מקרוב כדי לצלם. ברגע שמסנוורים נחש – הוא לא יכול לצוד במשך חצי שעה, ויש פגיעה בסיכויי הטריפה".
לסיכום, אמר: "יש לנו מדבר מקסים, עם הרבה חיים. צאו לטבע, אבל היו מטיילים אחראים ושמרו עליו".
פסטיבל "מדבר מבפנים" יתקיים בשיתוף שותפים רבים, ביניהם רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ובחסות בית הספר לקיימות ושינויי אקלים, בית ספר שדה בוקר, המכון למורשת בן גוריון, מועצה אזורית רמת נגב, מועצה מקומית מצפה רמון, מועצה מקומית ירוחם, קסם המדבר, אשכול נגב מערבי, תנועת אור, קרן מיראז', אתר החוויה המצפאית ודעת המדבר, במשך שלושה ימים ב-19-21.5.22 וכולל סדנאות, סיורים ושווקים שיובלו על ידי חוקרים מובילים, אנשי מדבר מובהקים ומומחים בולטים בחקר המדבר.
על כלל הפעילויות ניתן לראות מידע כאן ובאתר רשות הטבע והגנים.