מדי שנה, חולפים ושוהים מאות מיליוני עופות בישראל: אם זה כחלק מנדידה בסתיו או באביב, או כשהות קבועה לצורך קינון.
אם בעבר העופות הללו יכלו לעוף בבטחה בשמי הארץ, אשר היו נקיים ממכשולים, כיום - כל ציפור צריכה לעבור רשת סבוכה של קווים עיליים, ביניהם עשרות אלפי ק"מ של קווי מתח. בעוד הציפורים אינן מודעות לקווי המתח, הפרוסים באוויר בגבהים שונים, הן עלולות להתנגש באותם קווי מתח, להיפצע ואף למות.
5 צפייה בגלריה
שקנאים עפים ליד קווי מתח.
שקנאים עפים ליד קווי מתח.
שקנאים עפים ליד קווי מתח.
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
מחקר המשותף לחברת החשמל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, מצא כי באזור עמק יזרעאל אומדן היקף ההתנגשות של עופות בקווי מתח גבוה הוא פי שניים מהממוצע העולמי המדווח בספרות ועומד על כ-200 עופות לק"מ לשנה. לאחר שבוצע סקר לחיפוש אחר אמצעי הסימון היעילים ביותר בעולם, מבוצע כיום מחקר המשך, הנפרס לאורך 24 ק"מ של קווי מתח, במרחב עמק יזרעאל ועמק בית שאן. המחקר הבוחן את האמצעים היעילים ביותר לצמצום התופעה של התנגשות העופות בקווי מתח בישראל. למחקר שותפים חברת החשמל, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, וקרן שטחים פתוחים, של רשות מקרקעי ישראל.
מדובר ב-"תליונים", המותקנים על קווי המתח ומגדילים את נראות הקו עבור העופות ובכך מאפשרים לעופות זמן תגובה ארוך יותר, המצמצם את ההתנגשות הפוטנציאלית. זאת, בדגש על שעות החשיכה, או תקופות של ערפל, בהן סיכון ההתנגשות גבוה במיוחד. הרכיבים הותקנו על ידי חברת "קרונוס", שנבחרה במכרז.
5 צפייה בגלריה
תיליונים של חברת קרונוס
תיליונים של חברת קרונוס
תיליונים של חברת קרונוס
(קרדיט: חברת קורונוס)
5 צפייה בגלריה
פלמינגו שהתנגש בקו מתח גבוה
פלמינגו שהתנגש בקו מתח גבוה
פלמינגו שהתנגש בקו מתח גבוה
(צילום: נדב ישראל)
בעבר, ההתקנה של אמצעים אלו בוצעה על ידי מסוקים, במות הרמה או מוטות גבוהים - תלוי בגובה קו המתח עליו מתקינים את אמצעי הסימון. שיטות התקנה אלו דורשות משאבים רבים של זמן, כוח אדם ותקציב ועל כן התקנת האמצעים הייתה מוגבלת ליישום בקנה מידה רחב. במטרה למצוא שיטת התקנה יעילה יותר, התקנות אמצעי הסימון במחקר הנוכחי מבוצעות על ידי רחפן ייעודי לנושא, ומותאמת לרשת החשמל בישראל ולכן היא גם ייחודית.
"המחקר הנוכחי יאפשר לקבוע מהו הפתרון היעיל ביותר לצמצום התנגשות העופות בקווי המתח ובהמשך ליישמו לאורך כלל קווי המתח באזורי הרגישות בארץ", אמר אורן הלמן, סמנכ"ל שירות ורגולציה בחברת החשמל. לדבריו, "בסופו של יום, אנו רוצים לראות בישראל "רשת חשמל ירוקה" המבוססת על תכנון מושכל ומשלבת אמצעים לצמצום התנגשות עופות בקווי מתח כמו גם מניעת התחשמלות עופות וקינונם על עמודי חשמל. אין ספק שלאחר 26 שנים של שותפות בפרויקט 'פורשים כנף', בו אנחנו שותפים עם החברה להגנת הטבע ורט"ג - תוצאות המחקר יקדמו אותנו צעד משמעותי נוסף לשמירה והגנה על בעלי כנף".
5 צפייה בגלריה
תיליונים של חברת קרונוס
תיליונים של חברת קרונוס
תיליונים של חברת קרונוס
(קרדיט: חברת קורונוס)
5 צפייה בגלריה
שקנאים שהתחשמלו בעמק החולה
שקנאים שהתחשמלו בעמק החולה
שקנאים שהתחשמלו מקווי מתח
(צילום: רט"ג)
ממיקי מלכה מנכ״ל קבוצת קרונוס נמסר: ״חברת קרונוס נבחרה בהליך מכרזי שכלל בחינות מעשיות קפדניות של החברות שהשתתפו במכרז, בתור חברה שעוסקת בעיקר בטכנולוגיות למגזר הבטחוני, העיסוק בפיתוח אמצעים לשמירה על ערכי טבע גייס את העובדים מעל ומעבר לדרישות התפקיד ולראייה ברבעון האחרון הותקנו אלפי אביזרי סימון למניעת התנגשות ציפורים על פני כ 30 קילומטר, בעמודי מתח גבוה ובעמודי מתח עליון. החברה עוסקת בפיתוח פתרונות נוספים לשמירה על בעלי הכנף עבור חברת החשמל, על כך יצאו פרסומים נוספים".
ליהי ברקן, רכזת עסקים ומגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, הוסיפה כי "לרשת החשמל בישראל, יש השפעה דרמטית על העופות, ברמה המקומית והבין לאומית. ידוע, כי הדרך הטובה ביותר למניעת הנזק לבעלי הכנף ולנוף, היא צמצום הקמת הקווים מלכתחילה, או הטמנתם. במצבים בהם אפשרות זו אינה קיימת, חובה עלינו להטמיע את אמצעי הסימון והמיגון הטובים ביותר, על קווי מתח חדשים וקיימים. המחקר הנוכחי, מקדם אותנו צעד נוסף, מפתרון מחקרי, להטמעה יישומית רחבת היקף בישראל ועל כן חשיבותו".
יהושוע שקדי, מדען ראשי, רשות הטבע והגנים: "רשת החשמל, מציבה מולנו אתגרים רבים, שבבסיסם הצורך להגן על בעלי כנף. ככל שהפיתוח בארץ גובר, צריכת החשמל עולה ופרישת רשת החשמל גדלה בהתאם. אין פתרונות מלאים לכל האתגרים, ואלה הקיימים - יקרים. תוצאות המחקר המתבצע, בשיתוף פעולה מלא בין חברת החשמל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, יקטינו את הפגיעה בבעלי הכנף, וצמצום העלות בשימוש באמצעי ההגנה תאפשר הגנה רחבה יותר עליהם".