הסודות של הפירמידה הגדולה של גיזה ממשיכים להיחשף: אנשי משרד העתיקות במצרים הודיעו היום (ה') על גילוי מסדרון חבוי, שאורכו תשעה מטרים, מאחורי הכניסה הראשית של הפירמידה. לדבריהם, התגלית עשויה להוביל לממצאים נוספים. מחקר על התגלית התפרסם בכתב העת Nature.
הפירמידה הגדולה של גיזה ידועה גם בשם פירמידת חופו, על שם הפרעה שבתקופתו נבנתה, בין השנים 2,580 ל-2,560 לפני הספירה. בשנת 820 לספירה החלו לחפור מנהרות לתוך קירות המבנה העצום, בניסיון לחשוף את סודותיו. במאה ה-19, כעבור יותר מאלף שנים, השתמשו בדינמיט כדי לפוצץ חללים בפירמידה. מאז 2015 פועל במקום פרויקט Scan Pyramids, שבו משתמשים חוקרים בטכנולוגיה מודרנית, הכוללת סריקות ושיטות נוספות על מנת להציץ אל תוך הפירמידה, שהיא העתיקה בשבעת פלאי תבל והיחידה ששרדה עד ימינו.
ראש מועצת העתיקות העליונה של מצרים, מוסטפא ווזירי, אמר כי המסדרון החבוי נבנה ככל הנראה כדי להקל על משקל הפירמידה בכניסה הראשית. לדבריו, ייתכן שיש במקום חדר או חלל אחר שטרם נחשפו. בנוסף נכתב במחקר כי רוחבו של המסדרון הוא כשני מטרים. לפירמידה הגדולה של גיזה יש שלושה תאים ידועים, ובדומה לפירמידות האחרות במצרים שימש המבנה מקום קבורה למלך.
בעבר, במסגרת אותו פרויקט, התגלו סודות נוספים של הפירמידה המסקרנת. בנובמבר 2017 פורסם כי מדענים גילו תא חבוי, בעומק של 30 מטרים בתוך הפירמידה. המדענים גילו את התא הסודי לפני כחמש שנים באמצעות שימוש בטומוגרפיית מיואון (MuonTomography) - המתעדת את החלקיקים התת-אטומיים הקרויים מיואונים, החודרים אל האבן. למעשה מדובר בטכנולוגיה דומה לזו של קרני רנטגן - אלא שהיא פועלת בשכבות עמוקות יותר.
פרויקט "סקירת הפירמידות" החל באוקטובר 2015 כדי לחפש חדרים נסתרים בפירמידה הגדולה ובשכנותיה בגיזה ובדחשור. במסגרת הפרויקט נעשה שימוש משולב של דימות תרמי, הדמיית רדיוגרפיה ושחזור תלת-ממד. החוקרים גורסים כי כל השיטות הללו אינן פולשניות ואינן הרסניות למבנה.
הפירמידה הגדולה של גיזה. ארכיון
טכניקת הרדיוגרפיה שבה משתמשים החוקרים היא כזו ש"דומה לצילומי רנטגן, שיכולים לחדור לגוף ולאפשר צילום עצמות ויכול לחדור מאות מטרים של אבן", כך על פי החוקרים. "חיישנים שהוצבו במקומות אסטרטגיים, למשל בתוך הפירמידה ומתחת לחלל שעשוי להיות לא מוכר, יכולים להבחין בחללים ריקים גם באזורים צפופים מאוד - ולתעד אותם".
