עד כמה היו החברות הפרהיסטוריות בלתי שוויוניות? וכיצד יכולים ארכאולוגים למדוד עושר בתרבויות שלא הותירו אחריהן מסמכים כתובים, רישומי מס או נתוני מפקד אוכלוסין? חוקר מאוניברסיטת קופנהגן פיתח שיטה המשלבת מספר סוגי מדדים, המכונה QuantWealth, בה נעשה שימוש בממצאים ארכאולוגיים מקברים עתיקים כדי לשחזר את המעמד החברתי, את הצגת העושר ואת מידת אי-השוויון בחברות שחיו לפני אלפי שנים.
שיחזור אמנותי של הילדה עם טבעת הצוואר מנחושת, מקבר 41 בצ'אחוביצה (Čachovice). פני הילדה מעוטרים בקישוטי אוכרה אדומה, בהשראת עיטורים על כלי החרס שנמצאו בקברה
שיחזור אמנותי של הילדה עם טבעת הצוואר מנחושת, מקבר 41 בצ'אחוביצה (Čachovice). פני הילדה מעוטרים בקישוטי אוכרה אדומה, בהשראת עיטורים על כלי החרס שנמצאו בקברה
שיחזור אמנותי של הילדה עם טבעת הצוואר מנחושת, מקבר 41 בצ'אחוביצה (Čachovice). פני הילדה מעוטרים בקישוטי אוכרה אדומה, בהשראת עיטורים על כלי החרס שנמצאו בקברה
(איור: Solveig Chaudesaigues-Clausen)
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Neolithic Archaeology, יושמה השיטה על כמעט 300 קברים בני 5,000-4,000 שנים, שנמצאו בשטחי בוהמיה של ימינו (חבל הארץ המרכזי והמערבי של צ'כיה). החוקרים השוו בין הניתוח הארכאולוגי של הקברים לבין נתונים על מוצא גנטי ודפוסי כרומוזום Y משרידי השלדים, כדי לעקוב אחר שושלות אבהיות. הם בחנו גם פתולוגיות, גיל ומין, וכך הצליחו להציג תמונה מפורטת וחסרת תקדים של ההיסטוריה החברתית של תרבות הכלים הקשורים (Corded Ware) רחבת ההיקף, שהתקיימה במרכז, צפון ומזרח אירופה בין השנים 2900 ל-2300 לפני הספירה (בקירוב).
החוקרים מצאו כי אי-השוויון החברתי בבוהמיה התפתח בהדרגה לאורך כמה מאות שנים, בעקבות גלי הגירה שהגיעו מערבות אירו-אסיה. הגירות אלה הפיצו ברחבי אירופה ניבים קדומים של השפות ההודו-אירופיות, אולם לפחות בבוהמיה, אי-השוויון החברתי עדיין לא היה מושרש עמוק בחברה. "ארכאולוגים מתווכחים כבר שנים סביב השאלה האם האוכלוסיות שהיגרו מערבות אוקראינה ברחבי אירופה הביאו איתן מערכת חברתית בלתי שוויונית וחברה פטריארכלית", אמר מיקל נורטופט, ארכאולוג מאוניברסיטת קופנהגן, שפיתח את שיטת QuantWealth. "הממצאים שלנו מצביעים על תמונה דינמית הרבה יותר, שבה ההבדלים החברתיים התפתחו בהדרגה. נראה כי השגת מעמד חברתי באמצעות מעשים והישגים במהלך החיים הייתה חשובה יותר מירושת מעמד, לפחות במהלך 400 השנים הראשונות".
אי-השוויון החברתי בבוהמיה התפתח בהדרגה לאורך כמה מאות שנים, בעקבות גלי הגירה שהגיעו מערבות אירו-אסיה
אי-השוויון החברתי בבוהמיה התפתח בהדרגה לאורך כמה מאות שנים, בעקבות גלי הגירה שהגיעו מערבות אירו-אסיה
אי-השוויון החברתי בבוהמיה התפתח בהדרגה לאורך כמה מאות שנים, בעקבות גלי הגירה שהגיעו מערבות אירו-אסיה
(איור: Mikkel Nørtoft)
בהתבסס על ניתוח 296 קברים של בני תרבות הכלים הקשורים בבוהמיה, מחברי המחקר הגיעו למסקנה כי לאחר כמה שנים קשות של "שמש אפלה", שבהן השמיים כוסו בעננים בעקבות התפרצות געשית הרסנית בסביבות שנת 2900 לפני הספירה, נראה כי קהילות הרועים הראשונות שהתיישבו בבוהמיה – בין השנים 2900 ל-2700 לפני הספירה – התמקדו בעיקר ביצירת לכידות חברתית בקרב רשת המהגרים החדשה הזו במרכז אירופה. "בבוהמיה הן עשו זאת באמצעות טקסי קבורה משותפים והקמת תלי קבורה מלאכותיים, אך עם מעט מאוד חפצים שהונחו בקברים", הסביר נורטופט.
ההבדלים בעושר היו קטנים, ונבעו בעיקר מהבדלי גיל. נראה כי מוקדי הכוח התחלקו בין כמה שושלות שמוצאן באוכלוסיות הערבה האירו-אסייתית, וכמעט שלא נמצאו עדויות לאי-שוויון מגדרי. עם הזמן, בין השנים 2700 ל-2500 לפני הספירה, התעצמה התחרות סביב טקסי הקבורה בבוהמיה, לאחר שהופיעה שושלת חדשה. החוקרים זיהו ריכוז הולך וגדל של חפצי יוקרה בקברים, מנחות בשר, התרחבות של רשתות חילופי סחורות ועלייה באי-השוויון בין גברים לנשים.
עדר צאן בערבות אירו-אסיה
עדר צאן בערבות אירו-אסיה
עדר צאן בערבות אירו-אסיה
(צילום: Ron Ramtang/Shutterstock)
אזור בחבל הארץ בוהמיה שבצ'כיה
אזור בחבל הארץ בוהמיה שבצ'כיה
אזור בחבל הארץ בוהמיה שבצ'כיה
(צילום: Petrpodhajsky/Shutterstock)
גברים בוגרים, בפרט, החלו להיות מזוהים עם קברים עשירים יותר בחפצי קבורה, ואילו צעירים בגיל הבגרות הפכו לקבוצת הגיל השכיחה ביותר בקרב הקבורים. עם זאת, לא נמצאה עלייה ברורה בסימני אלימות על עצמות השלדים. "בשלב האחרון, בסביבות השנים 2,500-2,300 לפני הספירה, זיהינו כמה מקרים שבהם עושר משפחתי בא לידי ביטוי באמצעות קבורת ילדים עם חפצים יקרי ערך. במקביל, השושלת החדשה שהופיעה קודם לכן כבר הפכה לדומיננטית בממצאי הקבורה. ייתכן שאותה שושלת הצליחה לצבור את מספר התומכים ואת הכוח הרב ביותר באמצעות טקסי הקבורה התחרותיים, וכעת צאצאיה הם שהתחרו בינם לבין עצמם", הסביר נורטופט. "הקברים המעטים של ילדים בעלי עושר, לצד הדומיננטיות של אותה שושלת, עשויים להעיד על עלייה בהיקף העושר שעבר בירושה ועל התפתחותם של דפוסי אי-שוויון שהפכו למתמשכים יותר. גם ממצאים אתנוגרפיים מתרבויות אחרות עשויים לתמוך בהשערה שהורים נהגו לקשט את ילדיהם בתכשיטים ובחפצי נוי, במטרה להעלות את ערכם החברתי לקראת חילופי נישואין בעתיד. בחברות של תרבות הכלים הקשורים, כלות עברו לעיתים קרובות להתגורר בבית משפחתו של הבעל. נוסף על כך, מושגים הקשורים למוהר ולנדוניה השתמרו באוצר המילים ההודו-אירופי הקדום, ומנהגים אלה היו נפוצים מבחינה היסטורית בחברות דוברות שפות הודו-אירופיות".
רועה צאן מונגולי
רועה צאן מונגולי
רועה צאן מונגולי
(צילום: Greggory Zzyzx/Shutterstock)
דוגמה בולטת לכך היא קבר של ילדה צעירה, שנמצא באתר צ'אחוביצה (Čachovice) ומתוארך לשלב המאוחר של התרבות הקדומה. זהו הקבר העשיר ביותר מבין כל הקברים בבוהמיה שנכללו במחקר. בין הממצאים שהתגלו בו נמצאה גם טבעת צוואר נדירה במיוחד מנחושת, מסוג המכונה "טורק" (Torc). תכשיטים מסוג זה הפכו לסמל סטטוס של המעמדות הגבוהים באירופה בתקופות מאוחרות יותר, בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל.
לדברי החוקרים, התהליכים הללו מצביעים על התגברות התחרות החברתית ועל אפשרות להופעתן של צורות אי-שוויון יציבות ומתמשכות יותר בקרב הקהילות המאוחרות של תרבות הכלים הקשורים. האם התהליך הזה מייצג את הצעדים הראשונים לקראת היווצרותן של שושלות משפחתיות מבוססות, שתועדו בהמשך תקופת הברונזה? כדי לענות על כך יידרשו נתונים נוספים הן על תרבות הכלים הקשורים והן על תרבות הפעמונים (Bell Beaker), התרבות הקשורה אליה שהחליפה אותה במרכז אירופה. "יש לנו כעת מתאם בין שינויים בשושלות גנטיות לבין אי-שוויון בהצגת העושר בקברים באזור אחד. עם זאת, אנו זקוקים לנתוני DNA נוספים כדי לאמת את הקשר הזה ברמת המשפחה ובאזורים נוספים", הסביר נורטופט. "המחקר מדגים כיצד שילוב בין נתונים גנטיים, ממצאים ארכאולוגיים ומחקר לשוני יכול להעשיר את הבנתנו בנוגע לתהליכים ולשינויים החברתיים שהתרחשו בעבר הרחוק".