קרוב מתמיד ורחוק להפליא
השביט הבין-כוכבי 3I/Atlas שנכנס לחיינו בתחילת יולי השנה יעבור בסוף השבוע בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ בביקורו במערכת השמש שלנו. אבל גם קירבה זה דבר יחסי - הוא יחלוף ביום שישי במרחק של כ-269 מיליון קילומטרים מאיתנו, הרבה יותר רחוק מהשמש.
5 צפייה בגלריה
מתנת חג מולד מוקדמת לאסטרונומים. השביט 3I/Atlas בצילום של טלסקופ החלל האבל בחודש שעבר
(מקור: NASA, ESA, STScI, D. Jewitt (UCLA), M.-T. Hui (Shanghai Astronomical Observatory), J. DePasquale (STScI))
העצם התגלה כאמור לפני כחצי שנה, ועד מהרה התברר לפי מהירותו ומסלולו שהוא אורח שהגיע מחוץ למערכת השמש. זה היה העצם השלישי שאותר עד כה שמקורו במערכת שמש אחרת, לכן הוא קיבל את השם 3I/Atlas: שלוש הוא מספר סידורי, I הוא קיצור של Interstellar, בין-כוכבי, ואטלס הוא שם הטלסקופ שזיהה אותו ראשון.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הבטחות לעתיד, הזנחת ההווה: סיכום ועידת האקלים
מחקר ישראלי בין עשרת המשפיעים של Nature
ביולוגיה ישראלית במיקרו כבידה: השבוע בחלל
העצם המסקרן עמד במוקד של תצפיות רבות של טלסקופים בחלל ועל הארץ, ועד מהרה התברר שהוא שביט - גוף שמורכב מקרח רב, שמפשיר כשהוא מתקרב לשמש, ופולט גז ואבק שאצורים בקרח. זה המקור להילה שאופפת אותו ולשובל הארוך שהוא משאיר. על פי חישובים לאחור של מסלולו ומהירותו, חוקרים מעריכים כי הוא נוצר עוד לפני מערכת השמש שלנו.
על פי ההערכות הוא נפלט ממערכת השמש שלו לאחר שחלף קרוב לכוכב לכת ענקי, והכבידה שלו הסיטה את השביט למסע בין כוכבי שנמשך מיליארדי שנים. אפשרות אחרת היא שהשביט נפלט ממערכת השמש שלו בתהליכי היווצרות של כוכבי לכת, כפי שחוקרים מעריכים שגם מערכת השמש שלנו פלטה גופים כאלה לחלל הבין כוכבי בתקופת היווצרותה.
בגלל המרחק העצום וההילה הגדולה, קשה לקבוע את גודלו של השביט עצמו, ואומדני הקוטר שלו נעים בין כ-400 מטרים לכששה קילומטרים. המעבר הקרוב ביותר שלו יאפשר לאסטרונומים רבים, מקצועיים וחובבים, לכוון אליו טלסקופים בסוף השבוע הקרוב, כדי לנסות לאסוף עליו כמה שיותר מידע.
השביט הבין-כוכבי כבר נמצא בדרכו החוצה ממערכת השמש, לאחר שבסוף אוקטובר הגיע לחלק הקרוב ביותר לשמש במסלולו, וחלף כ-200 מיליון קילומטרים ממנה. עכשיו הוא יתרחק במהירות גם מאיתנו, אבל ייקח לו עוד כעשור שנים עד שישלים את חציית מערכת השמש שלנו וייצא שוב לחלל הבין-כוכבי.
תעלומת הפיצוץ הכפול בחלל
סופרנובה היא פיצוץ אלים שבו כוכבים מסוימים מסיימים את חייהם. פיצוצים כאלה הם כה גדולים ובוהקים, שאורם עשוי להיות חזק מגלקסיה שלמה. בשנת 2017 גילו אסטרופיזיקאים סוג נוסף של פיצוץ קוסמי, שנוצר מהתנגשות והתמזגות של שני כוכבי נייטרונים שחגו זה סביב זה. פיצוץ מהסוג הזה קיבל את השם “קילונובה” ומאז הגילוי הראשון, לפני שמונה שנים התגלו עוד… אפס פיצוצים כאלה. עד אוגוסט השנה.
באוגוסט קלטו גלאי הגלים הכבידתיים LIGO בארצות הברית ו-VIRGO באיטליה, גלים המעידים על פיצוץ כזה. בעקבות ההתרעה שהופעלה כיוונו אסטרונומים רבים טלסקופים על הקרקע ובחלל אל מקור הפיצוץ. בימים הראשונים הוא אכן נראה כמו הקילונובה מ-2017, אך כעבור שלושה ימים שינה את מראהו, ונראה יותר כמו סופרנובה רגילה, מאשר הקילונובה שקיוו לגלות.
(כך זה אולי קרה: הדמיה של אירוע סופרקילונובה שמתחיל בסופרנובה, יוצר שני כוכבי נייטרונים וממשיך בהתנגשות שלהם שיוצרת קילונובה)
בעוד פיצוץ קילונובה מאופיין בזוהר אדמדם, תוצאה של היווצרות יסודות כבדים כמו זהב, פלטינה ואורניום, בסופרנובה נוצרים יסודות קלים יותר, כמו ברזל ופחמן, והיא מאופיינת גם בפליטת מימן רב, לכן אורה הרבה יותר כחול. לתופעה המסקרנת הצטרף גילוי הגלים הכבידתיים, שאינם נוצרים בסופרנובה, והניתוח שלהם העלה כי לפחות אחד משני כוכבי הנייטרונים שהתנגשו היה קטן מאוד.
צוות בינלאומי גדול של חוקרים ניתח את הממצאים המשונים, ובמאמר שפורסם השבוע הם מציעים את האפשרות שמדובר באירוע משולב: כוכב מסתחרר שהתפוצץ כסופרנובה, שהובילה להיווצרות של כוכב נייטרונים. בשלב הבא הם מציעים שני הסברים אפשריים: אחד הוא התפצלות של כוכב הנייטרונים לשניים, כשהחלק הקטן מקיף במהירות את הגדול עד שהם מתנגשים או מתמזגים. האפשרות האחרת היא שחומר עודף מהסופרנובה התגבש לכוכב נייטרונים קטן, שהתנגש עם אחיו הגדול. בשני המקרים התוצאה היא אירוע שמתחיל כסופרנובה, ממשיך כקילונובה, ואחרי שהיא דועכת נראה שוב כסופרנובה. החוקרים נתנו לתופעה את השם “סופרקילונובה”, אבל גם הם מציינים שכרע ההסבר הוא בגדר השערה, ויש להמשיך לחפש תופעות כאלה כדי לנסות לאמת אותה.
“יכול להיות שבעתיד לא נמצא קילונובות כמו זו מ-2017, ונטעה לחשוב שהן סופרנובות”, אמרה מובילת המחקר, מנסי קסילוואל (Kasliwal) מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. “אנו יכולים לחפש אפשרויות חדשות בנתונים כמו אלה של האירוע האחרון, אבל לא יודעים בוודאות שמצאנו סופרקילונובה. אף על פי כן, זה אירוע פוקח עיניים”.
ראש חדש לסוכנות החלל
הסנאט של ארצות הברית אישר ברוב גדול, 67 תומכים מול 30 מתנגדים, את מינויו של המיליארדר והאסטרונאוט הפרטי ג’ארד אייזקמן (Isaacman) לראש סוכנות החלל, נאס”א. הוא יהיה המנהל ה-15 של סוכנות החלל מאז הקמתה ב-1958.
5 צפייה בגלריה
אייזקמן עם הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן
( צילום מתוך חשבון ה-X של אייזקמן, X @rookisaacman)
אייזקמן, בן 42, עשה את הונו מחברת התשלומים המקוונים Shift4, שהקים בגיל 16. הוא נכנס לתחום החלל ב-2021 כשמימן את משימת Inspiration4, משימת החלל הראשונה שהורכבה כולה מאזרחים בלי הכשרת אסטרונאוטים, ופיקד עליה. הוא ושלושת עמיתיו בילו שלושה ימים בחללית דרגון של ספייס אקס במסלול סביב כדור הארץ. הוא חזר לחלל ב-2024, כמפקד משימת Polaris Dawn, שבוצעה גם היא בחללית דרגון של ספייס אקס, והייתה משימת חלל פרטית עם דגש מדעי הרבה יותר. המשימה שברה כמה שיאים, ובמסגרתה היה אייזקמן לאסטרונאוט הפרטי הראשון שביצע “הליכת חלל” בחליפת חלל מחוץ לחללית.
לאחר בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית בסוף השנה שעברה, הציע אילון מאסק, שמילא תפקיד מפתח בממשל החדש, את מועמדותו של אייזקמן לראש נאס”א. המינוי היה נגוע בניגוד עניינים בוטה, מכיוון שאייזקמן הוא אחד הלקוחות הגדולים של ספייס אקס, החברה של מאסק, וכראש נאס”א יהיה בעמדת שליטה על הזרמת תקציבים פדרליים עצומים לחברות פרטיות, בהן ספייס אקס. ניגוד העניינים לא הפריע לנשיא, אבל לאחר התקררות היחסים עם מאסק הוא משך במפתיע את מינויו של אייזקמן, שכבר היה קרוב לאישור, כשהתברר לטראמפ שאייזקמן תרם כסף גם לנציגי המפלגה הדמוקרטית. חמישה חודשים חלפו, ובחודש שעבר החליט טראמפ לקדם בכל זאת את המינוי של אייזקמן. הפעם הוא השלים את התהליך וקיבל ביום רביעי את אישור הסנאט.
אייזקמן מקבל לניהולו סוכנות שמעסיקה 14 אלף איש, אבל ספגה בחודשים האחרונים קיצוצים קשים בתקציבה ובכוח האדם שלה. נאס”א גם ניצבת על פרשת דרכים מבחינה מקצועית. היא מקדמת את תוכנית ארטמיס להנחתת בני אדם על הירח, ובשנה הבאה אמור להישלח צוות ראשון לטיסה סביבו מאז 1972. מצד שני מאסק עצמו הצהיר פעמים רבות כי מאדים צריך להיות היעד העיקרי של נאס”א, ולא הירח. לצד זאת ארצות הברית צריכה להתמודד עם התוכנית של סין להנחית בני אדם על הירח, ואולי להקדים את ארצות הברית במרוץ הנוכחי לשם. היא גם צריכה להתכונן לעידן שאחרי תחנת החלל הבינלאומית, שצפויה לסיים את דרכה בסוף העשור, ותוחלף כנראה בתחנות פרטיות.
ראש נאס”א החדש הוא בחירה יוצאת דופן בהיסטוריה של סוכנות החלל, שמנהליה מגיעים בדרך כלל מתחומי המדעים והחלל, או מהעולמות הפוליטיים. יזם ההייטק נכנס לתפקידו עם הסכמה רחבה יחסית, אבל מחכים לו מבחנים לא פשוטים, והתמודדות עם הפוליטיקה הוושינגטונית המורכבת. מצד שני, סוכנות החלל שהתמודדה בשנה האחרונה עם אתגרים רבים תחת מנהלים ממלאי מקום, בעיקר שר התחבורה שון דאפי (Duffy), זקוקה מאוד להנהגה קבועה ויציבה.
אבודים סביב מאדים
הלוויין האמריקני MAVEN שפועל סביב מאדים כבר יותר מעשור, הפסיק לתקשר עם מפעיליו לפני כשבועיים, והשבוע התקבלו נתונים חדשים ומדאיגים על מצבו. ניתוח מעמיק של האותות האחרונים שהתקבלו מהלוויין הוותיק העלו כי הוא נכנס כנראה לסחרור סביב עצמו בכיוון לא צפוי, וכנראה גם סטה ממסלולו. בסוכנות החלל האמריקנית, נאס”א, לא התייחסו לגורמים האפשריים למצבו. סטייה כזו יכולה להיגרם למשל מפיצוץ קטן בלוויין, מדליפה או מפגיעה של גוף זר.
5 צפייה בגלריה
שוגר למשימה של שנה, תפקד בהצלחה 11 שנים בחקר האטמוספרה של כוכב הלכת האדום. הדמיה של הלוויין MAVEN סביב מאדים
(מקור: NASA’s Goddard Space Flight Center)
הלוויין MAVEN, ראשי תיבות באנגלית של “האטמוספרה של מאדים ואבולוציה של חומרים נדיפים”, שוגר ב-2013 לחקור את האטמוספרה של כוכב הלכת, ונכנס למסלול סביבו ב-2014. משימתו המקורית הייתה אמורה להימשך שנה, ואחריה המשיך הלוויין לחוג סביב מאדים ולהעביר נתונים רבים על האינטראקציות בין האטמוספרה של מאדים לחלקיקים הטעונים שמגיעים מהשמש, על סופות אבק במאדים ועל תופעות אטמוספריות נוספות. כמו כן, הוא שימש תחנת ממסר להעברת תשדורות בין מרכז הבקרה לכלי הרכב הקרקעיים שפועלים על מאדים, קיוריוסיטי (Curiosity) ופרסבירנס (Perseverance).
סוכנות החלל ממשיכה לנסות לחדש את הקשר עם הלוויין. בהודעתה נאמר כי במקביל צוותי הבקרה עובדים על שינויי מסלולים של הלוויינים האחרים סביב מאדים, כדי להשלים את הפערים בתקשורת עם רכבי הקרקע על כוכב הלכת.
לגבול החלל בכסא גלגלים
חברת בלו אוריגי’ן, שמפעילה טיסות תיירות לגבול החלל, הייתה אמורה לשגר הערב (חמישי) בפעם הראשונה אדם הרתוק לכסא גלגלים. אך השיגור נדחה ברגע האחרון. נוסעת החלל הנכה היא מיכאלה “מישי” בנטהאוס (Benthaus), בת 33 מגרמניה, מהנדסת אווירונאוטיקה וחלל בסוכנות החלל האירופית, ESA. בשנת 2018, בהיותה סטודנטית, היא נפצעה בתאונת אופניים ונותרה משותקת בפלג גופה התחתון. על אף הפציעה היא חזרה ללימודים, ובשנה שעברה התקבלה לסוכנות החלל. השיגור נעצר בסופו של דבר פחות מדקה לפני תום הספירה לאחור, כדי לבדוק תקלה, ולאחר זמן מה הודיעה החברה על דחייתו למועד אחר, שטרם פורסם.
כל ששת התיירים בטיסת NS-37 הם בעלי קשר לתחום החלל, והמוכר ביניהם הוא מהנדס החלל הנס קניגסמן (Koenigsmann), סגן הנשיא של חברת ספייס אקס עד 2021. אנשי הצוות האחרים הם המשקיעים אדוניס פורוליס (Pouroulis) וג’ואי הייד (Hyde), היזם ניל מילץ’ (Milch) וחובב החלל ג’ייסון סטנסל (Stansell). החללית ובה ששת התיירים משוגרת בטיל ניו שפרד רב פעמי מבסיס החלל של החברה בטקסס. הטיל מביא אותה לגובה של קצת יותר ממאה קילומטרים, המוגדר “גבול החלל“, וחוזר לנחיתה אנכית מבוקרת באתר השיגור. הנוסעים בחללית נהנים מדקות אחדות של תחושת חוסר כבידה ונוף מרהיב מהחלונות, לפני שהחללית נופלת חזרה לארץ ונוחתת בעזרת מצנחים לא רחוק מאתר השיגור, לאחר חוויה של 12-10 דקות.
השיגור המתוכנן הוא הטיסה ה-37 של טיל ניו שפרד, והמשימה המאוישת ה-17 של החברה. ב-16 המשימות הראשונות טסו 80 תיירים לגבול החלל, ששה מהם טסו פעמיים.
סוכנות החלל האירופית בחרה לפני כשלוש שנים את הרופא הבריטי קטוע הרגל, ג’ון מקפול (McFall) לעתודת האסטרונאוטים שלה, והוא הוגדר “האסטרונאוט הנכה הראשון”. מקפול, שהיה ספורטאי פראלימפי וזכה במדליות בריצות קצרות, שובץ לתוכנית הכשרת האסטרונאוטים. עם זאת, מכיוון שסוכנות החלל האירופית אינה מוציאה משימות חלל מאוישות משלה, אסטרונאוטים אירופים מעטים ביותר נשלחים למשימות בתחנת החלל הבינלאומית, והוא טרם שובץ לטיסת חלל.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
