משנת 2008 נקלעה ישראל למשבר מתמשך בתחום החלל, בעיקר בעקבות מחסור בתקציב מספק לקיום וקידום תחום החלל, הן בפן האזרחי והן בפן הצבאי. כך פורסם אתמול (יום ג') בדוח מבקר המדינה. המבקר כתב כי למרות הזמן הרב שעבר, והמלצות של שלוש ועדות שהוקמו כדי לצאת מהמשבר, עדיין לא נקבעה מדיניות לאומית בתחום החלל ולא ניתן התקציב הנדרש.
עוד נכתב בדוח כי שלוש הוועדות שדנו בנושא המליצו להגדיל את התקציב שמושקע בתחום החלל ל-300 מיליון שקלים בשנה. למרות זאת, התקציב הגיע לשיא ב-2021 ועמד אז על כמחצית מהסכום המומלץ - 151.7 מיליון שקלים בלבד. האלוף (במיל') פרופ' יצחק בן ישראל, שכיהן כיו"ר סוכנות החלל הישראלית, אמר בריאיון ל-ynet radio כי התקציב כיום הוא נמוך יותר מזה שהציג מבקר המדינה בדוח. "זה היה השיא, אבל בפועל היום זה כ-100 מיליון ועוד יותר נמוך".
לדבריו, מדינת ישראל לא משקיעה די בתחום החלל. "אני רק אזכיר לך שזה עתה הוגדל תקציב החינוך החרדי ב-2.5 מיליארד. לא מיליון. אנחנו מדברים על פי כמעט 20 יותר מהתוספת הדרושה כאן. אז זה הכול עניין של פוליטיקה", אמר פרופ' בן ישראל. "גם המבקר, אני מניח, עם כל מה שאמרתם עליו שהוא לא הולם באגרופיו, גם הוא עוד מעט בכלל אולי יסולק כי הוא מפריע למשול".
פרופ' בן ישראל אמר כי עד לפני עשר שנים לא היה לסוכנות החלל הישראלית תקציב - שהוקצא במיוחד לה. "בעקבות כמה ועדות שהממשלה מינתה ודוחות חקירה שכולם מפורטים היטב בדו"ח המבקר שהתפרסם עכשיו, הוחלט להגדיל את התקציב", הוא אמר. "הוועדות המליצו על 300 מיליון שקל. ניתן 100 מיליון שקל בהתחלה כי אי אפשר בבת אחת לתת את הכול ישר בהתחלה, אמרו 'נגדיל בשנים הבאות' ומאז לא גדל יותר שוב דבר. אנחנו מדברים על סכומים באמת קטנים. בינתיים החלל כולו עשה זול יותר, פשוט יותר, כי הטכנולוגיה משתכללת כל הזמן ודברים כמו מה שהיה לנו בארץ לפני שנתיים-שלוש, שיגור חללית לירח על ידי קבוצה פרטית, לא היו אפשריים פעם בכלל כי רק סוכנויות חלל גדולות יכלו לעשות חלל. זה השתנה".
לדבריו, בישראל מחמיצים הזדמנות להיכנס חזק לתעשיית החלל. על התקציב עצמו, הוא הוסיף: "דרך אגב, ה-300 מיליון שקלים האלה שחוזרים בכל הוועדות - זה היה בעצם 100 מיליון דולר, כי הרי בינתיים גם ה-100 מיליון דולר נהיה יותר מ-300 מיליון שקלים".
הוא אמר כי תעשיית החלל חשובה מאוד, והוסיף כי רובנו משתמשים בלוויינים מדי יום. "באופן אישי, אדם משתמש איזה חמש-שש פעמים ביום בחלל, בלי ששמים לב. כשאומרים לך 'יהיה קר, יהיה חם, כן גשם לא גשם'. כל הנתונים מגיעים מצילומים של לוויניים בחלל, ואלו לא חישובים של פיזיקאי באיזו מעבדה. אתה נכנס לאוטו ונוסע לעבודה שלך, אתה שם ווייז, יש שרשרת של לוויינים בכלל שהטלפון או הקולט באוטו קולט מהם אותות ולפי הוא יודע להגיד לך איפה את נמצאת ואיפה היעד. אתה חוזר הביתה, אתה פותח את הטלוויזיה, אתה רואה טלויזיה מאמריקה או ממקומות אחרים, זה לא מגיע משם באוטו. זה עולה ללווייני תקשורת וחוזר חזרה לטלוויזיה שלך. כל אזרח בישראל לא שם לב שהוא משתמש כמה פעמים ביום בנכסי חלל, ונדמה לו שזה מגיע מהשמיים".
פרופ' בן ישראל דיבר על סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל. "עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך באיזו מדינה אני רוצה להיות? מדינה שהיא כזאת או מדינה שבה אסור להשתמש בטלפונים לא-כשרים ובכלל אסור טלוויזיה, ולא להשתמש בווייז ולא בכלום. זה פה סדרי עדיפויות, רק התוספת לתקציב שאישרו עכשיו לחרדים היא של מיליארדים ודו"ח שלם עושה עניין מ-300 מיליון שקל. אי אפשר ככה", אמר בן ישראל.
על השימוש בלוויינים בזמן מלחמה, אמר פרופ' בן ישראל: "אם באמת יום אחד תהיה פה מלחמת טילים גדולה, שיעופו עלינו מאות או אלפי טילים במלחמה הזאת, אין שום סיבה שלא נאתר אותם מאיפה הם יוצאים. מנכס חללי שיושב קבוע מעל כדור הארץ או שיש שימושים כמו מודיעין אלקטרוני שכולם יכולים להיעשות בחלל. הם לא נעשים, אין כסף, הם לא נעשים. ושוב, מדובר לא בתקציבים גדולים".
לדבריו, שרים רוצים לקבל את משרד המדע והטכנולוגיה, שהפך בשנים האחרונות למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בעדיפות נמוכה. "אני הייתי 17 שנה יושב ראש סוכנות החלל. כמעט כל השרים בתקופה הזו היו מאוד מאוד בעד החלל, עשו כמיטב יכולתם. אבל, משרד החלל נחשב משרד קטן, הוא בדרך כלל האחרון בחלוקה בעניינים הקואליציוניים למיניהם ולכן בדרך כלל לשר העומד בראשותו אין כוח מספיק כדי לעשות שינוי מהותי. השינוי המהותי שעשינו בזמנו, שהגדלנו את תקציב החלל למה שיש היום, הוא נעשה באמצעות התערבות של נשיא המדינה דאז - שמעון פרס, וראש הממשלה דאז - בנימין נתניהו. לא בדרך המקובלת שמלמטה".
אגב, לפי הודעת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ביום שישי - תקציב המשרד השנתי הוא 535 מיליון שקלים. מדובר בתקציב לכל האגפים במשרד ולא רק לסוכנות החלל הישראלית. השר אופיר אקוניס התגאה זמן קצת לפני כניסת שבת: "תקציב השיא של כל הזמנים במשרד הוא עדות ברורה ומיידית לחשיבות שרואה הממשלה בחדשנות, במדע ובטכנולוגיה כמנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית. אנחנו עומדים בפני אתגרי ענק בעולם ומאותגרים גם מגורמים מתוך ישראל. תקציב השיא הוא לא רק אמירה, הוא ישקף את המדיניות הברורה: להחזיר את ישראל למקומות גבוהים יותר במדד החדשנות העולמי".
