מטאוריט שהתגלה בשנת 2022 במדבר סהרה נוצר בקרום של מאדים לפני לפחות 4.1 מיליארד שנים, כך עולה ממחקר חדש, שפורסם השבוע. מדובר בסלע געשי אדמדם, שעשוי להיות העתיק ביותר מבין 435 המטאוריטים ממאדים המוכרים כיום על פני כדור הארץ.
לדברי החוקרים, הרכבו של המטאוריט, שהתגלה במאלי וזכה לשם Teghaza 001 (טגהאזה 001), מספק תובנות על התנאים ששררו בכוכב הלכת השכן לכדור הארץ בראשית ההיסטוריה שלו. הממצאים מספקים עדויות חדשות לקיומם של מים נוזליים על פני מאדים, ומחזקים את ההשערה כי מאדים הקדום עשוי היה להיות סביבה שאפשרה קיום של חיים מיקרוביאליים.
המטאוריט הקדום
המטאוריט הקדום
המטאוריט הקדום
(צילום: Darryl Pitt/Maine Mineral & Gem Museum/via NASA/Handout via REUTERS)
המדענית הפלנטרית יאנג ליו, ממעבדת ההנעה הסילונית (JPL) של נאס"א בקליפורניה, המנוהלת על ידי המכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), כינתה את המטאוריט "עדות לתקופה שבה מאדים היה ככל הנראה חם ורטוב יותר מכפי שהיה במשך רוב ההיסטוריה שלו".
ההרכב הכימי של המטאוריט, סוג של סלע גס-גרגר המכונה גברו (Gabbro), מעיד כי הוא בא במגע עם מים בזמן שהתקרר והתגבש באיטיות מתחת לפני השטח של מאדים. הוא היה חלק מקרום המאדים, השכבה החיצונית ביותר של כוכב הלכת, אך נוצר ממאגמה שמקורה בעומקים גדולים יותר, במעטפת של כוכב הלכת השכן.
כיום מאדים הוא כוכב לכת קר, יבש ושומם. עם זאת, עדויות רבות מצביעות על כך שלפני מיליארדי שנים זרמו מים על פניו בדמות נהרות ואגמים, ואף התקיים אוקיינוס בחצי הכדור הצפוני שלו.
ההרכב של המטאוריט
ההרכב של המטאוריט
ההרכב של המטאוריט
(צילום: NASA/JPL-Caltech/Handout via REUTERS)
טגהאזה 001 התגלה בשמונה חלקים במדבר, במרחק של כ-34 ק"מ מהכפר ביר צ'אלי שבמאלי. גודל החלק הגדול ביותר הוא בערך כגודל אגרוף. המינרלים העיקריים שמרכיבים אותו הם פלדספאר ופירוקסן, והוא מכיל גבישי זירקון שבהם נמצא היסוד אורניום. החוקרים קבעו את גילו באמצעות שיטה המבוססת על דעיכת האורניום והפיכתו לעופרת לאורך זמן.
"מטאוריטים ממאדים הם הדגימות היחידות שיש בידינו מכוכב הלכת. הם הבסיס להבנת היווצרותו של מאדים הקדום והתהליכים שהתרחשו בו, ומאפשרים לנו לבדוק במעבדות אם התנאים ששררו בו בעבר הרחוק יכלו לתמוך בקיומם של חיים", אמרה ליו, המחברת הראשית של מחקר על המטאוריט, שפורסם בכתב העת המדעי Science.
"המידע המפורט שאנו יכולים להפיק מדגימות המטאוריטים האלה משלים את חקר מאדים באמצעות לוויינים, נחתות ורכבי שטח, ומסייע לאמת את הממצאים המתקבלים מהם", הוסיפה ליו.
מחפש עדויות לחיים בעבר. הדמיה של רכב החלל קיוריוסיטי במאדים
(הדמיה: נאס"א)


המידע הזה מספק רמזים לשאלה כיצד התפתחותו של מאדים נפרדה מזו של כדור הארץ, בתקופה שבה שני כוכבי הלכת היו בראשית דרכם והחיים החלו להתבסס על פני כדור הארץ, אמרה ליו. כדור הארץ, מאדים ושאר כוכבי הלכת במערכת השמש נוצרו לפני כ-4.5 מיליארד שנים.
רק שלושה מטאוריטים ממאדים, ובהם טגהאזה 001, מתוארכים לראשית ההיסטוריה של כוכב הלכת השכן. אחד מהם התגלה באנטארקטיקה ב-1984, וגילו הוערך בתחילה בכ-4.5 מיליארד שנים. אולם, בבדיקה מאוחרת יותר נקבע כי גילו דומה לזה של טגהאזה 001. על פי המחקר החדש, טגהאזה 001 הוא ככל הנראה המבוגר מבין השניים.

המים חלחלו לעומק הקרום

איזוטופים, כלומר צורות שונות, של היסודות חמצן ומימן שנמצאו במטאוריט מעידים כי מים חלחלו אל תוך השכבות העמוקות יותר של קרום המאדים, כפי שקורה בכדור הארץ, והתערבבו בסלע מותך שמקורו במעטפת כוכב הלכת.
"כמה ממצאים בלתי תלויים בטגהאזה 001 מצביעים על כך שבמאדים היו מים על פני השטח לפני יותר מ-4.1 מיליארד שנים. הדבר בא לידי ביטוי באיזוטופים של מימן שנמצאו בפוספטים ובאיזוטופים של חמצן שהתגלו במינרלים ובדגימות הסלע", אמרה ליו.
כוכב הלכת מאדים
כוכב הלכת מאדים
פעם הוא נראה אחרת. כוכב הלכת מאדים
(צילום: NASA)
"הממצאים תומכים בהשערה שלפיה במאדים הקדום היו המרכיבים והתנאים הדרושים לקיום חיים, אך הם אינם מספקים תשובה ישירה לשאלה אם אכן התקיימו חיים על פני כוכב הלכת", אמר המדען הפלנטרי לי סייפר, ממחברי המחקר, ממרכז המחקר איימס של נאס"א וממכון BAER בקליפורניה.
"הסלע הוא מעין תמונת מצב של תקופה מסוימת, ומראה כיצד מאדים הקדום, שהיה רטוב יותר ובעל אטמוספרה צפופה, יכול היה לקיים תנאים המתאימים לחיים. אולם התנאים האלה הלכו ונעלמו במהירות במהלך כמיליארד השנים הראשונות לקיומו של כוכב הלכת, והוא הפך בהדרגה לסביבה היבשה והבלתי מסבירת פנים שאנו מכירים כיום", אמר סייפר.
ההרכב הכימי של טגהאזה 001 מראה כי הוא שונה ממטאוריטים אחרים ממאדים המוכרים כיום. ייתכן שמקורו באזור הרמות הדרומיות של כוכב הלכת, אולי בקרבת אגן הלס (Hellas Basin), אחד ממכתשי הפגיעה הגדולים ביותר במאדים, אמרה ליו.
למטאוריט יש גם סיפור יוצא דופן: "פגיעת אסטרואיד העיפה אותו מפני השטח של מאדים, והוא נע בחלל עד שמסלולו הצטלב עם זה של כדור הארץ. לאחר מכן הוא נכנס לאטמוספרה כמטאור, שרד את המעבר ונחת במדבר סהרה כמטאוריט", אמרה ליו. "איננו יודעים מתי בדיוק נחתה הדגימה בכדור הארץ".