מערה פרהיסטורית, המתוארכת לתקופה שבין כ-400,000-250,000 שנה לפני זמננו - נחשפת בתחום המועצה המקומית פוריידיס, סמוך לזכרון יעקב. ברשות העתיקות אמרו כי מדובר בקפסולת זמן שהייתה חתומה במשך מאות אלפי שנים - מזמן התרבות הקרויה "אשלו-יברודית".
מערה פרהיסטורית נדירה מלפני כ-300 אלף שנה נחשפה בפוריידיס
( אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן", אמר פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, אחד ממנהלי החפירה. "קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים. רק אתרים בודדים משלב חשוב זה נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, כאשר מרביתם אינם נגישים למחקר".
"השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו: בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה, ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני", הוסיף פרופ' שימלמיץ. "במידה מסוימת, ניתן לראות בהם את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו. אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים".
לדברי פרופ' שימלמיץ, "במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת - עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים. אלה ממצאים שרבים מהחוקרים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע, כחלק מתהליכי ההתפתחות האנושית".
ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות ואחד ממנהלי החפירה, הוסיף: "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. אין פרהיסטוריון שמגיע לכאן ולא מתרגש. האתר, שלא נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות - ומתוארך לאותה התקופה, יאפשר לנו לחקור ברזולוציה גבוהה כיצד חיו אז בני האדם. התרבות שאנחנו חוקרים כאן מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור - בהם אבני יד קטנות חדות, מקרצפים ולהבים. בחפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות לנוכחות מים, אשר ייתכן שהפכו את המקום למוקד משיכה עבור קבוצות ציידים-לקטים קדומות".
6 צפייה בגלריה
מנהלי החפירה, מימין לשמאל - פרופ' רון שימלמיץ, דר' קובי ורדי ועמית גבאי
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
על רקע חשיבותו של האתר, מקדמים ברשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה תוכנית מחקר רחבת היקף, במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות במהלך תהליכי האבולוציה האנושית. "ראוי לציין את התגייסותה של חברת נתיבי איילון, שניאותה לאפשר לנו את החפירה השאיפה היא שלאחר המחקר, יהיה פה אתר פתוח ונגיש לכולם - לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר שסמוך אלינו, ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל", אמרו החוקרים. את החפירה מנהל גם עמית גבאי מרשות העתיקות.
