קרחוני ההימלאיה נמסים מהר יותר מאי פעם בגלל שינויי האקלים, ומותירים בכך קהילות שלמות בסיכון לאסונות טבע, כמו שיטפונות ומפולות שלגים. בהתבסס על רמות פליטות נוכחיות, בין היתר כתוצאה משימוש בדלקים מאובנים, הקרחונים עלולים לאבד עד 80% מנפחם הנוכחי עד שנת 2100.
רכס ההימלאיה מוכר בשל פסגותיו שנחשבות לגבוהות בעולם (יותר מ-8,000 מטר), בין היתר פסגת האוורסט. הוא משתרע לאורך המדינות נפאל, טיבט, הודו, סין, פקיסטן, מיאנמר, אפגניסטן ובהוטן. הקרחונים של מי שנחשב לאחד מרכסי ההרים הצעירים בעולם נעלמו בשיעור של 65% מהר יותר מ-2011 עד 2020 בהשוואה לעשור שבין 2001 ל-2010, על פי דוח של המרכז הבינלאומי לפיתוח הרים משולב (ICIMOD).
"ככל שהטמפרטורות יעלו, הקרח על רכס ההימלאיה יימס יותר ויותר. זה אמנם היה צפוי נוכח ההתחממות הגלובלית, אבל מה שלא היה צפוי הוא המהירות המדאיגה שבה התהליך מתרחש במציאות. מדובר על קצב המסה מהיר בהרבה ממה שחשבנו", אמר ד"ר פיליפוס וסטר, שהיה אחד ממחברי הדוח, לסוכנות הידיעות הצרפתית.
4 צפייה בגלריה
נהר הסטלוג', אחד מיובליו הגדולים של נהר האינדוס - הנהר הגדול בפקיסטן - באחד מהאזורים שיושפעו לרעה כתוצאה מההתחממות הגלובלית
(צילום: AP)
קרחונים באזור הרכס הינדו-כוש, רכס הרים שמשתרע מאפגניסטן עד האזורים הצפוניים של פקיסטן, הם מקור מים חיוני עבור כ-240 מיליון אנשים באזורים ההרריים, כמו גם עבור עוד 1.65 מיליארד אנשים בעמקי הנהר באזורים נמוכים יותר, נכתב בדוח. בהתבסס על רמות פליטות נוכחיות, הקרחונים עלולים לאבד עד 80% מנפחם הנוכחי עד סוף המאה, כך טענו אנשי ה-ICIMOD, ארגון בין-ממשלתי שבסיסו בנפאל ובו הכולל חברות המדינות אפגניסטן, בנגלדש, בהוטן, סין, הודו, מיאנמר ופקיסטן.
חשיבותם הרבה של הקרחונים נובעת גם כתוצאה מכך שהם מזינים 10 ממערכות הנהרות החשובות בעולם, כולל נהר הגנגס בצפון הודו, נהר האינדוס העובר בין היתר בפקיסטן, הנהר הצהוב שנחשב לנהר השישי באורכו בעולם ולשני באורכו מבין נהרות סין, נהר המקונג שנחשב לאחד מהנהרות הגדולים ביבשת אסיה ונהר האירוואדי במיאנמר, אך גם מכיוון שהם מספקים, ישירות או בעקיפין, מזון, אנרגיה, אוויר נקי והכנסה למיליארדי אנשים.
"כששני מיליארד בני אדם באסיה מסתמכים על המים שהקרחונים והשלג מכילים, ההשלכות של אובדן הקריוספירה הזו - מונח קיבוצי לכל חלקי פני כדור הארץ המכוסים במים במצב מוצק, לרבות קרחונים ימיים, אגמים קפואים, נהרות קפואים, קרחונים יבשתיים, משטחי קרח, כיפות קרח, אדמה קפואה ומשטחי שלג - הן עצומות", אמרה ל-AFP סגנית ראש ארגון ה-ICIMOD איזבלה קוזיאל.
גם אם ההתחממות הגלובלית תוגבל ל-1.5 עד 2 מעלות צלזיוס מהרמות הטרום-תעשייתיות שהוסכם עליהן בהסכם פריז ב-2015, הקרחונים צפויים לאבד שליש עד מחצית מנפחם עד שנת 2100. "זה מדגיש את הצורך בפעולת אקלים דחופה. לכל עלייה קטנה בטמפרטורות יהיו השפעות עצומות כל כך, מה שמחייב נקיטת צעדים חד משמעיים לבלימת ההתחממות הזו", אמר ד"ר וסטר.
לדבריו, שיפור הטכנולוגיות ותמונות לוויין שסווגו בעבר ברזולוציה גבוהה פירושם שניתן יהיה לבצע תחזיות ברמת דיוק טובה. העולם התחמם בממוצע של כמעט 1.2 מעלות צלזיוס מאז אמצע שנות ה-80, מה שהוביל למזג אוויר קיצוני, כולל גלי חום עזים יותר, בצורת חמורה יותר וסופות שנעשו אכזריות יותר על ידי עליית גובה פני הים.
4 צפייה בגלריה
אדם עומד בסמוך לנהר הגנגס, בפאתי העיר פריאגראג' שבהודו - אחד הנהרות שעלול להיות מושפע לרעה כתוצאה משינויי האקלים
(צילום: AP)
הנפגעים הקשים ביותר מהמצב הם האנשים הפגיעים ביותר והמדינות העניות בעולם, שתרמו מעט לפליטות המזהמות כתוצאה משימוש בדלקים מאובנים שמוביל באופן ישיר לעלייה חדה בטמפרטורות. אמינה מהרג'אן, מומחית לפרנסה והגירה ב-ICIMOD, אמרה שלקהילות הללו אין את התמיכה להן זקוקות. "התמיכה באותן קהילות ומשקי בית שנאלצים להתמודד אל מול אירועי האקלים המחריפים היא לא מספקת כדי שיוכלו לעמוד באתגרים שמציבים שינויי האקלים", אמרה מהרג'אן.
