עידן חדש בחקר החלל: כחצי שנה אחרי שיגורו, צפויים בנאס"א לפרסם מחר (יום ג') בשידור ישיר את התמונות המדעיות הראשונות של טלסקופ החלל ג'יימס וֶבּ (JWST) והקהילה המדעית לובשת חג.
הנתונים שנקבל מהטלסקופ החזק ביותר שנוצר אי פעם יסייעו לפענח כמה מהתעלומות הגדולות ביותר של היקום, מהאופן שבו הכוכבים והגלקסיות נוצרו ועד לגילוי כוכבי לכת העשויים לקיים עליהם חיים - כפי שאנו מכירים. בנאס"א טוענים שהתמונות יחשפו תובנות חדשות על היקום שלנו. "אנחנו באמצע הורדת הנתונים של יצירת היסטוריה", תיאר תומס זורבוצ'ן, מוביל התוכניות המדעיות של נאס"א, במהלך מסיבת עיתונאים בשבוע שעבר.
ג'יימס וֶבּ הוא טלסקופ חלל אופטי בקוטר 6.5 מטרים, המיועד לקלוט קרינה תת-אדומה, קרינה שנמצאת מתחת לגבול הראייה האנושי. אך למרות שהמידע שהוא יקלוט אינו יכול להיראות בעיניים, בנאס"א יתרגמו אותו לצבעים ולאורכי גל מותאמים לעין אנושית וכך נוכל להבחין בעושר הפרטים על גבי התמונה.
חמש המטרות של ג'יימס וב שצולמו וייחשפו מחר כוללות ערפיליות, צבירי גלקסיות ואפילו כוכב לכת חוץ שמשי. הכירו את המטרות הראשונות שצילם הטלסקופ. חשוב להדגיש: התמונות המופיעות בכתבה זו הן תמונות שצולמו בעבר על ידי "טלסקופ החלל האבל".
החמישייה של סטפן
שמות רשמיים: NGC 7320, NGC 7319, NGC 7318a, NGC 7318b, NGC 7317
קבוצת כוכבים: פגאסוס (Pegasus)
החמישייה היא קבוצה של חמש גלקסיות שנראות סמוכות זו לזו. הן תגלו לראשונה על ידי האסטרונום הצרפתי אדוארד סטפן ב-1877.
8 צפייה בגלריה
החמישייה של סטפן. צילום התמונה באור נראה + אינפרא-אדום + תוספות)
(צילום: טלסקופ החלל האבל)
מתוך חמש הגלקסיות - אחת מהן (הכחולה יותר) היא היחידה שלא באמת נמצאת עם האחרות באותה קבוצת גלקסיות פיזית, אלא היא יותר קרובה אלינו מהשאר ורק נראית בקרבתן מהזווית בה נמצאת מערכת השמש. מרחקן של ארבע הגלקסיות האדומות כ-300 מיליון שנות אור והגלקסייה הכחולה ממוקמת במרחק של כ-40 מיליון שנות אור.
ניתן לראות כי שתיים מהגלקסיות בקבוצה נמצאות בתהליך התנגשות זו עם זו, ולכן נראות כמו גלקסיה אחת מוזרה עם שתי ליבות.
אגב, הקידומת של השמות שלהן - NGC - היא קיצור של "הקטלוג הכללי החדש" (New General Catalogue), שהוא קטלוג של אובייקטי חלל עמוק (בעיקר גלקסיות) שפורסם בסוף המאה ה-19 (בדומה לקטלוג המפורסם של שארל מסייה, שנושא את הקידומת M).
ערפילית הטבעת הדרומית
שם רשמי: NGC 3132
קבוצת כוכבים: מפרש (Vela)
זוהי ערפילית פלנטרית - ענן גז בחלל - שהיא למעשה מה שהיה פעם כוכב שסיים את חייו. במרכז הערפילית רואים את הננס הלבן, שהיה פעם ליבת הכוכב ועכשיו הוא כוכב קטן ודחוס.
8 צפייה בגלריה
ערפילית הטבעת הדרומית NGC 3132 - שילוב של צילומים באוכי גל ספציפיים
(צילום: טלסקופ החלל האבל)
ערפילית זו קשה לצפייה בעיניות הטלסקופים, בגלל בהירותה הנמוכה. התמונה שצולמה על ידי "האבל" איננה תמונה באור נראה, אלא צילום של הערפילית בשלושה אורכי גל ספציפיים שכל אחד מהם מוחזר על ידי חומר אחר, והצבעים בתמונה מייצגים היכן נמצא כל חומר ובאיזה ריכוז.
ערפילית השדרית
שם רשמי: NGC 3372
קבוצת כוכבים: שדרית (Carina)
בניגוד לערפילית הטבעת הדרומית - שהיא כוכב שסיים את חייו, בערפילית זו נולדים כוכבים חדשים. ערפילית זו דומה לערפילית אוריון, רק שהיא הרבה יותר בהירה וגדולה. את ערפילית השדרית לא ניתן לראות מישראל כי היא דרומית מידי.
מה שמדהים, שהיא כה גדולה ועשירה, שיש בתחומיה לא מעט אובייקטים מדהימים בזכות עצמם, ויש להם שמות משלהם.
הערפילית כבר צולמה באינפרא-אדום על ידי טלסקופ VISTA שנמצא בצ'ילה, אבל עם טלסקופ החלל החדש נוכל להתקרב יותר ולקבל פרטים מדהימים לראשונה - ובאינפרא-אדום עמוק יותר בלי שהאטמוספירה שלנו תפריע.
צביר הגלקסיות SMACS 0723
שם רשמי: SMACS-J0723.3−7327
קבוצת כוכבים: דג מעופף (Volans)
צביר גלקסיות הוא אזור בו מרוכזות גלקסיות רבות בקרבה פיזית זו לזו. בגלל המסה הגדולה שלהן מתרחשת תופעה הקרויה "עידוש כבידתי" - כלומר, קרני האור של מה שנמצא מעבר לצביר עוקפות אותו מצדדיו ומתעוותות. זאת גם הייתה אחת התופעות שנחזו לראשונה על ידי תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, ונצפו בפועל רק אחרי.
צביר זה התגלה רק לאחרונה (יחסית), בעקבות סקר שמיים לחיפוש וקיטלוג צבירי גלקסיות רחוקים, דווקא על ידי צילום באורך גל בקצה השני של הספקטרום האלקטרומגנטי - קרני רנטגן, ולא באמצעות אינפרא-אדום.
הסקר קרוי Massive Cluster Survey או בקיצור MACS, ובמהלכו סרקו את השמיים בעזרת טלסקופ חלל שקולט קרני רנטגן, בחרו כמה מטרות פוטנציאליות שהוא איתר, והצליבו את המידע עם איך שהן נראות בצילומים באור הנראה.
צבירי הגלקסיות שהתגלו על ידי צילומים מהטלסקופ העיקרי בהוואי קיבלו קידומת MACS, והצבירים שהצריכו צילום עם טלסקופ שנמצא בחצי הכדור הדרומי קיבלו את הקידומת SMACS, שהיא השלוחה הדרומית (S = south) של התוכנית. המספר ליד הקידומת הוא הקואורדינטות השמיימיות של הצביר - הכתובת שלו על כיפת השמיים.
הפלנטה WASP-96b
קבוצת כוכבים: עוף החול (Phoenix)
כוכב לכת חוץ-שמשי הממוקם במרחק של כ-1120 שנות אור ממערכת השמש. כוכב לכת זה מקיף את הכוכב WASP-96 הקרוי על שם התוכנית הבינלאומית לחיפוש פלנטות חוץ-שמשיות (באנגלית - Wide Angle Search for Planets).
כוכב הלכת עלה לכותרות לפני ארבע שנים כשמחקר ספקטרוסקופי (חקר האור המוחזר מגופים) שעשו עליו, גילה שככל הנראה אין לו עננים. למעשה, חשוב לציין כי התמונה שנקבל מטלסקופ החלל לגביו לא תהיה כמו כל השאר, אלא מידע על הספקטרום שלו, כנראה בין השאר לאישוש או הפרכה של המחקר שהתפרסם עליו.
טיזר שדה עמוק אמיתי
תמונה נוספת היא סוג של טיזר שפרסמו הצוות של טלסקופ החלל ווב. מדובר בתמונה אמיתית שהטלסקופ צילם כחלק מבדיקה הנדסית שנועדה לבחון את היכולת שלו לעקוב אחרי כוכב בזמן שהוא (הטלסקופ) מסתובב.
התמונה צולמה על ידי מכשיר שלא נחשב לאחת המצלמות ה"רשמיות" שלו - החיישן לעקיבה עדינה (FGS - Fine guidance Sensor). התמונות שהוא מצלם אינן נשמרות או נשלחות אל כדור הארץ, אלא משמשות לצרכי עקיבה ודיוק של הנקודה אליה מכווון הטלסקופ.
לשם שינוי, את התמונה שהפיק ה-FGS (עם זמן חשיפה במשך 32 שעות) גם אנחנו זוכים לראות ולא רק הצוות הטכני. בתמונה נראים כוכבים בודדים ואלפי גלקסיות.
כל האובייקטים בתמונה הם מאוד חיוורים. לשם השוואה: הכוכב הבהיר ביותר בתמונה - זה שמצד שמאל - הוא בבהירות 14, כשהבהירות המקסימלית שהעין האנושית מסוגלת לראות היא 6. (סקאלת בהירות הכוכבים היא סקאלה לוגריתמית הפוכה, כך שערך הבהירות יורד ככל שמקור האור בהיר יותר. לדוגמה: כוכב בבהירות 1 יהיה בהיר פי מאה מכוכב בבהירות 6).
8 צפייה בגלריה
תכנית שדות עמוקים של האבל בשנת 2012 יועדה לקדם את הידע של היווצרות גלקסיות צעירות על ידי צילום גלקסיות אדומות באזורים בחלל בהם לכאורה אין שום דבר.
(צילום: נאס"א)
תמונה זו מזכירה את התמונות המפורסמת של טלסקופ החלל האבל, שמכונות "השדה העמוק" - בהן כיוונו את הטלסקופ לאזור קטן בשמיים שנראה חשוך ולכאורה ללא שום דבר מעניין למשך עשרה ימים רצופים. התמונות שהתקבלו הכילו מספר פשוט בלתי נתפס של גלקסיות רחוקות וחיוורות, שרק בחשיפה ארוכה מאוד ניתן לצפות בהן.
בהשראת השדות העמוקים של האבל, מכנים את תמונת הבדיקה הזו של ווב "תמונת השדה האינפרא-אדום הכי עמוק - בינתיים!" כי ממש מחר נזכה כולנו לראות לראשונה את השדה הכי עמוק שהאנושות תראה בעשורים הבאים.
חשיפת התמונות תועבר בשידור חי באתר נאס"א ביום שלישי מהשעה 17:30 (לצפייה כאן). בנוסף, סוכנות החלל הישראלית, קהילת הורייזון והפלנתניה מזמינות את הציבור להגיע (פיזית) לפלנתניה ולהנות מהרצאה, צפייה בשידור החי של נאס"א ופאנל בהשתתפות טל אחיטוב, שגריר נאס"א; ויובל וליאנו ריפס, מנהל מצפה הכוכבים של פלנתניה. המשתתפים יוזמנו לאחר המשדר לצפות במופע כוכבים בפלנטריום. לפרטים נוספים כאן
