מצד אחד, מי ים צוננים עשויים להאט את אובדן הקרח באיסלנד עד 2050, אך מצד שני עוצמת ההתחממות הגלובלית עלולה להאיץ את תהליכי המסת הקרחונים ובכך להעלות את מפלס פני הים. מחקר חדש מצא שאזור של מים קרים בצפון האוקיינוס האטלנטי ליד איסלנד, המכונה "Blue Blob" (כתם כחול), ככל הנראה האט את הפשרת הקרחונים של האי מאז 2011 ועשוי להמשיך ולהפחית את אובדן הקרח עד 2050 בערך. המחקר פורסם בכתב העת Geophysical Research Letter.
המקור והגורם של Blue Blob, שנמצא דרומית לאיסלנד וגרינלנד, עדיין נחקר. השטח הקר בלט בעיקר במהלך החורף של 2014-2015 כאשר טמפרטורת פני הים הייתה קרה בכ-1.4 מעלות צלזיוס מהרגיל. במחקר החדש השתמשו החוקרים במודלים אקלימיים ותצפיות בשטח כדי להראות שכתם המים הקרים קירר את האוויר מעל איסלנד במידה מספקת, כדי להאט את איבוד הקרח החל משנת 2011. המודל צופה כי מים קרירים יותר יימשכו בצפון האוקיינוס האטלנטי, ובכך יבלמו את המסת הקרחונים של איסלנד, עד 2050 לערך. יחד עם זאת, טמפרטורת מי האוקיינוס והאוויר צפויות לעלות בין 2050 ל-2100, מה שיוביל להמסה מואצת של הקרחונים ולעליית גובה פני הים.
בעוד מים קרים יותר בצפון האוקיינוס האטלנטי מאפשרים הפוגה זמנית בתהליך נסיגת הקרחונים של איסלנד, המחברים של המחקר מעריכים שללא צעדים משמעותיים נוספים להפחתת שינויי האקלים, הקרחונים עלולים לאבד שליש מנפח הקרח הנוכחי שלהם עד שנת 2100 ולהיעלם לחלוטין עד 2300. "בסופו של דבר, המסר ברור", אמר בריס נואל, מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד. הוא הבהיר כי "האזור הארקטי מתחמם במהירות. אם אנחנו רוצים לראות קרחונים באיסלנד, אז אנחנו חייבים לרסן את ההתחממות. חשוב מאוד לקבל מושג לגבי התגובה של האזור הארקטי אל מול השפעות ההתחממות הגלובלית, משום שחשוב לדעת למה לצפות כשהאקלים יתחמם בעתיד. ללא קשר לאופן שבו נוצר ה-Blue Blob, השפעתו המצננת על איסלנד לא תימשך לנצח, שכן החמרה בשינויי האקלים תגרום להיעלמות מוחלטת של הקרחונים של איסלנד בעתיד הלא רחוק".
למעשה, אף מקום על פני כדור הארץ לא התחמם במהירות כמו האזור הארקטי. מחקרים אחרונים מדווחים שהאזור מתחמם פי 4 יותר מהר מהממוצע העולמי. הקרחונים של איסלנד התכווצו בהתמדה בין השנים 1995 ל-2010, ואיבדו בממוצע 11 מגה-טון קרח בשנה. עם זאת, החל משנת 2011, מהירות ההמסה הממוצעת של קרחוני איסלנד הואטה, והביאה לאובדן קרח שנאמד בערך במחצית מהכמות, כ-5 מגה-טון בשנה. מגמה זו לא נראתה בקרחונים סמוכים וגדולים יותר ברחבי גרינלנד וסבאלברד.
נואל ועמיתיו חקרו את הסיבה להאטה זו על ידי הערכת מאזן המסה של הקרחונים - כמה הם גדלו או נמסו מדי שנה מ-1958 עד 2019. הם השתמשו במודל אקלים אזורי ברזולוציה גבוהה שעובד בקנה מידה קטן של הקרחונים באיסלנד כדי להעריך כמה שלג קיבלו הקרחונים בחורף וכמה קרח נמס בקיץ. החוקרים מצאו כי מים קרירים יותר ליד ה-Blue Blob קשורים לטמפרטורות אוויר נמוכות יותר, שנמדדו מעל הקרחונים של איסלנד וחופפים להאטה של הפשרת הקרחונים מאז 2011.
