שבעה חוקרים מישראל - ארבעה ממכון ויצמן למדע, שניים מהאוניברסיטה העברית, ואחד מהטכניון ומהקריה הרפואית רמב"ם יקבלו מענק יוקרתי - ERC Advanced Grant - מטעם תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, הניתן לחוקרים ותיקים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשור האחרון.
המענק מספק לחוקרים יוצאי דופן הזדמנות לעסוק בפרויקטים שאפתניים, מוּנעי סקרנות, העשויים להוביל לפריצות דרך דרמטיות. המענקים מוקדשים לטווח רחב של תחומים בחזית המחקר ממדעי החיים והמדעים המדויקים ועד מדעי החברה והרוח.
מכון ויצמן למדע
פרופ' שרגי שוורץ - המחלקה לגנטיקה מולקולרית
המעבדה של פרופ' שרגי שוורץ במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע חוקרת אר-אן-אי - אותה מולקולה חיונית המתרגמת את המידע הגנטי שלנו לפעולה בתא. במסגרת הפרויקט החדש שזכה למענק ERC יפתחו במעבדתו "ערכת כלים" חדשה, שתאפשר לכתוב סימנים כימיים שונים על גבי מולקולות אר-אן-אי וכך לעקוב אחר מסלולן בתא, להבין כיצד הן מבוקרות, ואף לשנות את אופן פעולתן. בטווח הארוך, כלים כאלה עשויים לפתוח דרכים חדשות להבנת מחלות ולפיתוח טיפולים מבוססי אר-אן-אי שניתן יהיה להשפיע באמצעותם על מידע גנטי מבלי לשנות את הדי-אן-אי עצמו.
פרופ' רותם שורק - המחלקה לגנטיקה מולקולרית
קבוצת המחקר של פרופ' רותם שורק במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע חוקרת את המערכת החיסונית של חיידקים, שבאמצעותה הם מתמודדים עם נגיפים המתקיפים אותם. מחקרים פורצי דרך ממעבדתו הראו בשנים האחרונות כי לחיידקים יש מאות סוגים שונים של מערכות חיסוניות, ואף הראו שהמערכת החיסונית של האדם התפתחה באבולוציה ממערכות חיסוניות חיידקיות. מטרת הפרויקט החדש שזכה במענק ERC היא להשתמש במערכת החיסונית של החיידקים כדי לגלות רכיבים לא מוכרים בחיסון האדם. התגליות עשויות לסייע לפתח תרופות למחלות אוטואימוניות.
פרופ' רותם שורק
(צילום: מכון ויצמן למדע)
פרופ' דורון קושניר - המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
סופרנובות מסוג Ia הן פיצוצים אדירים המשמשים כסרטי מדידה קוסמיים, המאפשרים לאסטרונומים לחשב את קצב התפשטות היקום ולמפות את ההיסטוריה שלו. עם זאת, למרות תפקידן המכריע בקוסמולוגיה, מדענים עדיין אינם יודעים בדיוק אילו מערכות כוכבים גורמות לפיצוצים הללו או כיצד הם מתחילים בפועל. במסגרת פרויקט החדש שזכה למענק ERC ומכונה SNAP3D, חוקרים מקבוצתו של פרופ' דורון קושניר במחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן למדע יעשו שימוש במחשבי-על כדי לחשב בסימולציות תלת-ממדיות מתקדמות את הפיצוצים הללו בפירוט חסר תקדים, ובכך צפויים לפתור תעלומה בת עשרות שנים.
פרופ' דורון קושניר
(צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע)
פרופ' עפר יזהר - המחלקה לנוירוביולוגיה מולקולרית
תקופת הינקות היא שלב קריטי בהתפתחות הקשר בין תינוקות להוריהם ובעיצוב היכולות החברתיות בהמשך החיים. לכן מתמקד המחקר במעבדתו של פרופ' יזהר במחלקה לנוירוביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן למדע בתקופה זו וחוקר את התפתחותם ותפקודם של המעגלים העצביים האחראים על התנהגות חברתית.
במחקר שפורסם לאחרונה הראו חוקרים מקבוצתו כי אוקסיטוצין, חומר בעל תפקיד מרכזי בוויסות התנהגות חברתית, ממלא תפקיד חשוב גם במוח המתפתח. הפרויקט החדש שזכה במענק ERC מבקש לחשוף את המנגנונים שבאמצעותם תאי עצב המייצרים אוקסיטוצין משפיעים על המעגלים העצביים בראשית החיים, וכיצד הם מעצבים תפיסה חושית, למידה והתנהגות חברתית. לשם כך, יעשו החוקרים שימוש בנוירו־טכנולוגיות מתקדמות שפיתחו, המאפשרות לעקוב אחר פעילותם של תאי עצב ולהשפיע עליה בדיוק גבוה. המחקר צפוי להעמיק את ההבנה של האופן שבו המוח החברתי מתפתח, ולשפוך אור על המקורות המוקדמים של קשיים בתפקוד החברתי ובהפרעות נוירו־התפתחותיות.
פרופ' עפר יזהר
(צילום: מכון ויצמן למדע)
האוניברסיטה העברית
פרופ' יובל דור וד"ר אנייס קלושנדלר, הפקולטה לרפואה, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה (IMRIC)
הפרויקט בהובלתם של פרופ' דור וד"ר קלושנדלר מתמקד בחשיפת השלבים המוקדמים ביותר המובילים להתפתחות סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) – מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף הורסת את תאי הביתא מייצרי האינסולין בלבלב.
המענק הנוכחי מוענק להם עבור פיתוח מודל חדשני למקורות המחלה, המציע לשנות את התפיסה הרווחת לפיה זיהומים ויראליים משמשים כטריגר המרכזי להתפרצותה. מחקרם מציע כי הגורם הראשוני לסוכרת נעורים עשוי להיות דווקא שיבוש מטבולי פנימי בתהליך המכונה "עריכת RNA" בתוך תאי הביתא עצמם. באמצעות חקירת האופן שבו פגמים אלו בעריכת ה-RNA עלולים לעורר תגובות אוטואימוניות, השניים מקווים לחשוף מנגנונים חדשים לחלוטין, שיובילו לפיתוח טיפולים הממוקדים בשלביה הראשוניים של המחלה ולמניעתה עוד לפני שנגרם נזק משמעותי לתאי הלבלב.
ד"ר אנייס קלושנדלר ופרופ' יובל דור
(צילום: מעבדת פרופ' יובל דור)
הטכניון ובית החולים רמב"ם
פרופ' ליאור גפשטיין, רופא-חוקר מהטכניון ומהקריה הרפואית רמב"ם
פרופ' ליאור גפשטיין, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט ומנהל המערך הקרדיולוגי ואגף המחקר בבית החולים רמב"ם, זכה במענק עבור פיתוח גישה חדשה לחקר הפרעות קצב לב ולטיפול בהן.
הפרעות קצב לב כגון פרפור עליות (AF) והפרעות קצב חדריות (VA) מובילות לתחלואה ולתמותה משמעותיות. עם זאת, המנגנונים העומדים בבסיסן אינם ברורים במקרים רבים, והטיפולים הקיימים בהם אינם מספקים. פרופ' גפשטיין מפתח מודלים תלת-ממדיים מתקדמים של רקמת לב אנושית, המשחזרים את מאפייני המטופל הספציפי, ומשלב אותם בהתערבויות אופטוגנטיות חדשות לחקר וטיפול בהפרעות קצב לב.
הפיתוח שבו יתמוך המענק ישלב תתי-סוגים של תאי לב שמקורם בתאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים, פוטוליתוגרפיה והדפסה ביולוגית תלת-ממדית, וכך, כאמור, יספק גישה רפואית חדשה של התייחסות להפרעות קצב לב.
פרופ' ליאור גפשטיין
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
