עולם הולך ונעלם: גבוה על רכס בהרי האלפים באוסטריה, מתחת לתקרה של קרח, מים מטפטפים מלמעלה לתוך מערה שנוצרה על ידי קרחון Jamtalferner (ג'מטאלפרנר) המתכווץ באיטיות.
לפי חוקרי האקלים, רק בעוד שנים ספורות הקרחון ייעלם, ובעוד כמה עשורים- זה יהיה גורלם של שאר הקרחונים באוסטריה, כיוון ששינויי האקלים הנגרמים על ידי בני אדם גורמים להתחממות כדור הארץ.
אנדריאה פישר, חוקרת קרחונים מהאקדמיה האוסטרית למדעים, הייתה עדה לנסיגה משמעותית זו של הקרחונים באלפים באוסטריה. היא והצוות שלה מודדים את הקרח על מנת להבין כיצד שינויי האקלים משפיעים על הקרחונים עכשיו וכיצד ישפיעו בעתיד. בשנים האחרונות, הקרחונים האוסטריים החלו לאבד מסה מגושים שמתפרקים אל היבשה, דבר שלא נראה באזור במאות השנים האחרונות.
"לפני כמה שנים חשבנו שהקרחונים יחזיקו מעמד עד סוף המאה הזו בערך, אבל עכשיו נראה שבסוף המחצית הראשונה של המאה, בשנת 2050, לא יהיו יותר קרחונים באוסטריה", אמרה פישר.
הקרחונים הנוצרים ברכסי הרים גבוהים ותלולים מאופיינים בתנועה אטית מאוד, שהכוח המניע אותה הוא לחץ הקרח ההולך ומצטבר בחלקיו העליונים של הקרחון. הלחץ הכבד גורם להמסת המים שבצדו התחתון של הקרחון, וכך נוצרת שכבה נוזלית המאפשרת את גלישת הקרחון. בדומה לנהרות של מים נוזליים, חוצבים לעצמם הקרחונים עמקים בתנועתם זו, או גולשים לעמקים שחצבו נהרות בתקופה גיאולוגית חמה יותר. אלה נקראים קרחוני עמק, או קרחונים אלפיניים. עומקם של עמקי הקרחונים עשוי להגיע לאלפי מטרים, ואורכם - למאות ק"מ.
ההמסה של הקרחונים היא אחת האינדיקציות הבולטות ביותר לשינויי אקלים הנגרמים על ידי בני האדם, כאשר קרחונים ברחבי העולם - מהרי הרוקי ועד הרי האלפים להרי ההימלאיה - נסוגים במהירות. מדענים מעריכים ששני שלישים מהקרחונים בעולם ייעלמו עד סוף המאה הנוכחית, אם מגמות שינויי האקלים הנוכחיות ימשיכו.
החוקרים אמרו שמאוחר מדי להציל את הקרחון שבאוסטריה מהיעלמות. פישר אמרה שגם אם בני אדם יפסיקו לשרוף דלקים מאובנים - עדיין יש צורך להגביל את ההתחממות, כך שהשינויים באזורי ההרים יהיו ניתנים לניהול. לפי החוקרים, המערכת האקולוגית האלפינית יכולה לשרוד ב-1.5 על 2 מעלות צלזיוס של התחממות מעל הרמות הטרום-תעשייתיות, אמרה פישר, וברמות התחממות נמוכות יותר, הקרחונים עלולים להתאושש ולחזור למצבם בעבר.
"אני חושבת שחשוב שכולנו נלמד לחשוב יותר מתקופת חיינו, כי אנחנו צריכים לחשוב על הדורות הבאים. ההחלטות שלנו ישפיעו על הדורות הבאים, במיוחד באזורי ההרים", סיכמה פישר.
