מחקר חדש, שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת סידני ואוניברסיטת דרום סין, חושף כי המעבר של הטרמיטים מאורח חיים של תיקנים בודדים לחברה שיתופית, מלווה באובדן מפתיע של תכונות גנטיות.
(צילום: מיקי שמידט )
הממצא המרכזי במחקר מראה כי ברגע שהטרמיטים אימצו אורח חיים מונוגמי קבוע, הלחץ האבולוציוני לתחרות בין זכרים פשוט נעלם. הדבר הוביל לאובדן הגנים האחראים על תנועתיות הזרע. האובדן הוא למעשה ה"מחיר" ששילמו החרקים האלה עבור המבנה החברתי החדש.
המחקר מפריך את ההנחה המקובלת, לפיה חברה מורכבת דורשת בהכרח גנום מורכב יותר, ולמעשה מדגיש כי אבולוציה חברתית יכולה להתרחש לא רק דרך הוספת תכונות, אלא גם דרך ויתור עליהן.
ומכאן, לעדות הראשונה לקיומה של מערת לבה תת-קרקעית על כוכב הלכת נגה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature מספק הוכחה ראשונה לקיומן של מנהרות לבה ריקות מתחת לפני השטח של נגה.
המערה, שקוטרה כקילומטר, עומקה הוא לפחות 375 מטרים, ועובי התקרה המכסה אותה עומד על כ-150 מטרים, זוהתה באמצעות ניתוח מחודש של נתוני מכ"ם שנאספו על ידי גשושית של נאס"א בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת.
הזיהוי מהווה פריצת דרך משמעותית, שכן הוא מאשש תיאוריות ארוכות שנים לגבי התהליכים הגיאולוגיים שעיצבו את כוכב הלכת, המכונה לעיתים "התאום של כדור הארץ".
ולסיום, הכירו את עמית כץ מהיישוב הקהילתי מתן - שלא עוצר לרגע. ב-18 ביולי, לאחר אימונים אינטנסיביים של כשלושה שבועות, הצליח לשבור שיא גינס ולהקליד את מאה הספרות הראשונות של פאי, אחרי הנקודה העשרונית, בתוך פחות מ-12 שניות.
הוא למעשה הקליד מהזיכרון, במהירות שיא, את הרצף המתמטי המפורסם שמתחיל ב-3.14 – גם תוך כדי שהוא זוכר למעשה את מאה הספרות וגם לעשות זאת ללא טעות הקלדה אחת. כל זה בזמן של 11.56 שניות. הדרך לאישור הרשמי לא הייתה קלה, אבל באוקטובר האחרון הגיעה הבשורה המשמחת - עמית הוכרז רשמית כאיש המהיר בעולם בתחומו, והוסיף גאווה ישראלית לרשימת שיאי גינס.
