"וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם--לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה", (שמות יג כא).
את עמוד הענן שהגן על בני ישראל בצאתם ממצרים ניתן להסביר בקלות בזכות העובדה שעונת האביב מאופיינת בעננות גבוהה שעשויה להגן מפני קרינת השמש. אך מיהו אותו "עמוד אש" שהאיר לעם ישראל בלילה? אני סבור שככל הנראה מדובר ב"שביל החלב".
"שביל החלב" נראה במשך הלילה בחודשי הקיץ בכיפת השמיים כמעין פס אור חיוור החוצה את השמיים מדרום לצפון. צורת הדיסקה של הגלקסיה והעובדה שאנו נמצאים בתוכה וצופים אל מרכזה, גורמת לכך שכוכבים מרוחקים נראים צפופים יותר ויותר עד שנקודות האור שלהם מצטרפות לפס של אור שניתן לראותו בעין מכל אזור חשוך די הצורך.
הלילות בהם שביל החלב זורח עם תחילת הלילה ושוקע עם זריחת השמש מתרחשים בימינו בתחילת הקיץ, אך בתקופה בה בני ישראל יצאו ממצרים "שביל החלב" הופיע למשך כל הלילה דווקא בלילות האביב.
הכירו את סיבוב הנקיפה
שינוי זה חל בגלל סיבוב איטי שעושה כדור הארץ הקרוי "נקיפת כדור הארץ" (פרסציה). זו תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים במחזור של 25,800 שנים. ניתן להסביר את הנקיפה באמצעות סביבון: כאשר הסביבון מתחיל להתעייף הוא משנה בשעת סיבובו סביב צירו גם את הכיוון שאליו נוטה ראשו. זווית ההטייה של ציר כדור הארץ ביחס למישור המילקה נשארת קבועה: בערך 23.4 מעלות – אך כל שאר הקורדינטות משתנות.
נקיפת כדור הארץ גורמת לכך שהכוכב "פולאריס" המוכר בתור כוכב הצפון שכעת ממוקם מעל ציר הסיבוב של כדור הארץ ולכן אינו משנה את מיקומו בכיפת השמיים, לא היה כוכב הצפון מאז ומעולם - והוא גם לא תמיד יהיה. לפני כ-5000 שנים ציר הסיבוב של כדור הארץ היה מופנה לעבר הכוכב "תובאן" השייך לקבוצת הכוכבים "דרקון" והוא מילא את תפקיד כוכב הצפון. לפני כ-2000 שנים תפס את תפקידו הכוכב "כאוכב" הממוקם בקבוצת הדובה הקטנה ובעוד כ-11,000 שנים יהפוך הכוכב "וגה" שבקבוצת "נבל" לכוכב הצפון. בין לבין יהיו גם תקופות שבהם לא יהיה כוכב צפון.
סיבוב הנקיפה מְשַׁנֶּה לאיטו גם את מועדי העונות. מידי 2,150 שנים האביב יתחיל חודש אחד מוקדם יותר. כשהכוכב "וגה" ישמש בתור כוכב הצפון, עונות השנה יהיו הפוכות לעונות השנה בתקופתנו ואת עונת הסתיו נציין בתקופת האביב של ימינו. הסיבה לכך היא זווית נטיית כדור הארץ שתהיה בדיוק הפוכה מהזווית בה היא נמצאת כרגע ביחס לשמש.
כך עונות השנה מקדימות את בואן
השמש נעה לאורך השנה על רקע קבוצות כוכבי גלגל המזלות, ובכל חודש נראית על רקע אחת מתוך 12 הקבוצות. אך סיבוב הנקיפה גורם לכך שבכל 2,150 שנים השמש תעבור מזל אחד אחורה ביום שוויון האביב (25,800/12). תקופה זו קרויה "עידן" - "עידן השור", "עידן הטלה", "עידן הדגים" וכו'.
לפני כ-6,000 שנים השמש שהתה בתחומי מזל שור ביום שוויון האביב. לפני כ-3,500 שנה, בתקופה בה מתרחש הסיפור המקראי של יציאת מצרים, השמש כבר שוהה בחודש האביב במזל טלה. בגלל חשיבותה של עונת האביב, הפך מזל טלה בּקֶרֶב עַמֵּי קדם לראש המזלות והמצרים החלו לסגוד לטלה והפכוהו לאֵל. על פי ספר ירמיה מדובר באֵל אָמוֹן - ראש המיתולוגיה המצרית. זה גם מסביר את הרקע לציווי של הקרבת קורבן פֶּסַח – דווקא את הטלה, אֵל מצרים. "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם... וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ", (שמות יב ו).
כשיוצאים משיעבוד ממצרים צריך לשחוט כמה "פרות קדושות", או במקרה המצרי - "טְלָאִים קדושים".
לפני כ-1,700 שנים התחלף שוב עידן והשמש עברה למזל דגים ביום שוויון האביב. בתקופה זו החלה הנצרות להתפשט ברחבי העולם ובכנסיות עתיקות תוכלו למצוא פרטי ארכיאולוגיה בסימן דגים וכמובן את סיפור "נס הלחם והדגים" שחולל ישו.
"שביל החלב" נראה בין קבוצות הכוכבים עקרב וקשת, שהן קבוצות הכוכבים ההופכיות לקבוצת "טלה". כלומר, בתקופת יציאת מצרים לפני כ-3,500 שנים, היה עולה מהמזרח "שביל החלב" וזורח בכיפת השמיים לכל אורך הלילה, מיד לאחר שהשמש נעלמה מעבר לאופק יחד עם מזל "טלה". על כן, ייתכן מאוד שזהו אותו עמוד האש המתואר במקרא - נְהַר דִּי נוּר שהאיר להם את הדרך בלכתם במדבר.
