לפני כ-15 אלף שנים החל באזור הלבנט תהליך הדרגתי שבו קהילות של ציידים לקטים עברו מאורח חיים נייד לאורח חיים קבוע יותר. בני התרבות הנאטופית צמצמו בהדרגה את נדודיהם, הקימו מבני מגורים וניצלו מגוון רחב יותר של מקורות מזון בסביבתם. תקופה זו נחשבת לשלב חשוב בתולדות ההתיישבות האנושית, עוד לפני התפתחות החקלאות. במקביל, ההישענות לאורך זמן על המשאבים הזמינים בסביבה הקרובה הייתה כרוכה בניצול מגוון רחב יותר של מקורות מזון.
גלריה
מיני הלטאות והנחשים המרכזיים שנתפסו בידי האדם בטרסת מערת הנחל. משמאל למעלה, בכיוון השעון: קמטן החורש, זעמן מטבעות, זעמן שחור, תלום-קשקשים מצוי, חרדון מצוי וצפע מצוי
(צילום: Tim Vickers, אבי נחמיאס, Václav Gvoždík, Juan Lacruz, Charles J. Sharp, ארבל לוי)
במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ופורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), נמצא כי בני התרבות הנאטופית שחיו באזור הכרמל באותה העת אכלו נחשים ולטאות באופן שיטתי לאורך כ-3,000 שנים. החוקרים מצאו כי צריכת הזוחלים הייתה גבוהה יותר בתקופות שבהן החיים באתר היו קבועים ואינטנסיביים יותר כחלק מנטישת חיי הנוודות. "המעבר לישיבת קבע היה כרוך בהסתמכות ממושכת יותר על מקורות המזון בסביבה הקרובה", אמרה ד"ר מעיין לב, מבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה ומהמכון לארכאולוגיה פרהיסטורית ופרוטו-היסטורית באוניברסיטת קיל בגרמניה, שהובילה את המחקר. "העובדה שנחשים ולטאות נוצלו לאורך אלפי שנים מלמדת שלא מדובר במזון שולי או מקרי, אלא בחלק מאסטרטגיית קיום שהותאמה לחיים ממושכים יותר במקום אחד".
במחקר הנוכחי, ביקשו ד"ר לב ועמיתיה, פרופ' מינה וינשטיין עברון ופרופ' ראובן ישורון מבית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות וממכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לבדוק אם נחשים ולטאות היו חלק מתזונת הנאטופים לאורך אלפי שנות התיישבות. הם גם בדקו אילו מינים נוצלו למאכל, והאם השינויים בצריכתם היו קשורים למידת הקביעות והאינטנסיביות של החיים באתר. כל זאת, במסגרת הפרויקט שמוביל פרופ' ישורון במימון הקרן הלאומית למדע על ישיבת הקבע הקדומה בתולדות האנושות.
סימני החיתוך על עצמות הנחשים
(צילום: ד"ר מעיין לב)
הכניסה למערת הנחל ומרכז הטרסה שלפניה. בטרסה נראים שרידים מהיישוב הנאטופי: קיר תמך ומכתשים חצובים בסלע
(צילום: R. Yeshurun/Wikipedia)
לצורך המחקר ניתחו ותיעדו החוקרים אלפי עצמות זוחלים שנאספו בחפירות מ-20 שכבות ארכאולוגיות בטרסת מערת הנחל שבשמורת נחל מערות בכרמל, המנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים. השכבות מתעדות את ההתיישבות הנאטופית באתר לפני 15 אלף עד 12 אלף שנים.
באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של העצמות, בחנו החוקרים סימני חיתוך, שריפה, עיכול, ודריכה, כדי להבחין בין זוחלים ששימשו למאכל על ידי יושבי האתר לכאלה שנטרפו על ידי בעלי חיים או מתו באתר באופן טבעי. נוסף על כך, השוו החוקרים בין שלבי ההתיישבות השונים, בחנו אם חלו שינויים בתנאי הסביבה והשוו את ממצאי הזוחלים באתר לממצאים מאתרים נאטופיים ומאתרים קדומים יותר באזור. כדי לבדוק מדוע נבחרו מינים מסוימים למאכל, העריכו החוקרים גם את הכדאיות של לכידת כל מין לפי גודל הגוף, המהירות והזריזות, הסיכון הכרוך בלכידתו, נגישותו ושעות הפעילות שלו.
שחזור אומנותי של מישור חוף הכרמל בחורף בתקופת התרבות הנטופית, מבט דרומה. מערת הנחל נמצאת לרגלי מצוק הכרמל מצד שמאל, והים התיכון נראה בצד ימין. מיני העופות בציור הם אלה שזוהו לפי העצמות שנמצאו בחפירות
(איור: Dariya Lokshin-Gnezdilov/Wikipedia)
שרידים מהתרבות הנאטופית בטרסת מערת הנחל: קיר תמך, מכתשי סלע והעתק של קבורה
(צילום: R. Yeshurun/Wikipedia)
מתוצאות המחקר עולה כי על 82 חוליות של נחשים גדולים זוהו סימני חיתוך, באותו מקום על החוליות. מדובר בעדות ישירה לכך שהנחשים הוכנו למאכל בידי בני אדם באופן שיטתי, כאשר בחלק מהחוליות נמצאו מספר סימני חיתוך, המעידים על פעולת חיתוך חוזרת. שרידים רבים של נחשים ולטאות נמצאו בכל 20 השכבות הארכאולוגיות שנבדקו, דבר המצביע על כך שצריכת הזוחלים נמשכה לאורך אלפי שנות ההתיישבות באתר. שלושה מינים גדולים היו הנפוצים ביותר בין שרידי הזוחלים שנמצאו באתר: קמטן החורש, זעמן שחור ותלום קשקשים מצוי. שיעור הזוחלים ששימשו ככל הנראה למאכל היה גבוה יותר בתקופות שבהן החיים באתר היו קבועים ואינטנסיביים יותר, בעוד שבתקופות שבהן השהייה במקום הייתה קצרה ועונתית יותר הוא פחת.
עוד נמצא במחקר כי הנאטופים התמקדו לאורך זמן במינים שהציעו איזון טוב יחסית בין כמות המזון שהיה ניתן להפיק מהם ובין המאמץ והסיכון הכרוכים בלכידתם. קמטן החורש, למשל, היה גדול, איטי יחסית ולא ארסי, ואילו הצפע, שהיה מסוכן יותר ללכידה, הופיע בשיעור נמוך. "המחקר מראה לנו לראשונה שבראשית ישיבת הקבע, נחשים ולטאות היו מקור מזון יציב ואמין עבור בני אדם קדומים", סיכמו החוקרים. "העובדה שהם חזרו ובחרו באותם מינים שוב ושוב מלמדת שהנאטופים לא אכלו כל זוחל שנקרה בדרכם, אלא ניהלו ציד סלקטיבי לאורך אלפי שנים. זה מעיד על היכרות מעמיקה שלהם עם בעלי החיים ועם המשאבים שהציעה להם הסביבה".
