פלקון בהשעיה
חברת ספייס אקס (SpaceX) משעה את השיגורים של טיל פלקון 9, סוס העבודה שלה, לאחר תקלה שאירעה בשלב השני של הטיל במשימה שגרתית. הטיל שוגר ביום שני השבוע מבסיס ונדנברג בקליפורניה והציב במסלולם עוד 25 לוויינים של רשת התקשורת “סטארלינק”.
השלב הראשון נחת כמתוכנן על אסדה בים, אך לאחר הצבת הלוויינים השלב השני לא ביצע את התמרון המתוכנן שהיה אמור להביא אותו לשריפה באטמוספרה. כתוצאה מכך השלב השני של הטיל לא נשרף; במקום זאת הוא ביצע את תמרון החירום של פליטת הדלק שנועד למקרה כזה, מה שהביא אותו למסלול נמוך, והוא צפוי להישרף בקרוב בכניסה לאטמוספרה.
בחברה עצרו כאמור את השיגורים של טיל פלקון 9 עד לחקירת הסיבות לתקלה, עם מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית, FAA. בבדיקה מעורבת גם סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס”א, מכיוון שספייס אקס מטיסה בפלקון 9 גם אסטרונאוטים וחלליות אספקה עבור הסוכנות. החשש העיקרי של נאס”א כרגע הוא שהחקירה תביא לעיכוב שיגור הצוות הבא של אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, המתוכנן לשבוע הבא.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לצלם את הכימיה בזמן אמת
רוצים לדעת מניין הכלבית שלי?
מי שתייה מהאוויר
כעת מפעילים רק שלושה אנשי צוות את התחנה, לאחר שצוות של ארבעה אסטרונאוטים חזר מוקדם מהצפוי בחודש שעבר, עקב מצב חירום רפואי של אחד מהם. הצוות הבא, ה-12 במספר, שאמור להגיע לתחנה בחללית דרגון של ספייס אקס, מתוכנן כרגע לשיגור ביום רביעי, 11 בפברואר. אם תימשך ההקפאה אפשר שגם השיגור הזה יידחה, מה שעלול לגרום לעיכובים וביטולים של ניסויים בתחנת החלל, בשל מתכונת העבודה המצומצמת.
שיגור של SpaceX. ארכיון
(צילום: רויטרס / נאס"א)
טיל פלקון 9 הוא לא רק סוס העבודה של ספייס אקס, אלא גם אחד הטילים האמינים בהיסטוריה. בשנת 2025 רשמה החברה 165 שיגורים של הטיל הזה - מספר דומה לכל שאר השיגורים בעולם, של כל המדינות יחד. תקלה בשלב השני של הטיל נרשמה לאחרונה לפני כשנה וחצי, כשהוא לא הציב לווייני סטארלינק במסלול המתוכנן עקב דליפת חמצן. שיגורים הושעו אז לשבועיים עד לגילוי מקור התקלה ותיקונה.
מיליון לוויינים בחלל
בזירה העסקית, חברת ספייס אקס הכריזה השבוע על רכישת חברה אחרת של אילון מאסק (Musk), חברת הבינה המלאכותית xAI. על פי מסמכי הרכישה, שוויה של ספייס אקס נאמד בטריליון דולר, וחברה הבינה המלאכותית שווה לכאורה 250 מיליארד דולר, אם כי בינתיים היא מפסידה כסף רב. בחודשים הקרובים מתכוון מאסק להנפיק את ספייס אקס בבורסה, כדי לגייס כסף מהציבור. המיזוג מסמן את היעד הבא של מאסק, הקמת מרכזי נתונים (Data Centers) בחלל, לטובת הגברת כוח החישוב, שדרוש למערכות בינה מלאכותית.
מרכזי נתונים המבוססים על לוויינים יפעלו על אנרגיה סולרית בחלל, ואינם דורשים חשמל לקירור, בעוד אלה שעל הקרקע צורכים חשמל רב לתפעול ולוויסות הטמפרטורות. עם זאת, לשיגור ולתפעול מערך לוויינים יש עלויות כבירות משל עצמו. “להערכתי בתוך שתיים עד שלוש שנים העלות הנמוכה ביותר לייצור כוח חישוב לבינה מלאכותית תהיה מהחלל”, כתב מאסק באיגרת לעובדים השבוע.
הוא ציין כי להערכתו חלליות סטארשיפ יתחילו כבר השנה להציב בחלל לווייני סטארלינק מהדור החדש, V3, וכן לווייני סטארלינק שמתקשרים ישירות עם טלפונים ניידים. לדבריו, הצורך בלוויינים רבים לרשת התקשורת ולמרכזי הנתונים יהיה כוח מניע בשיפור הסטארשיפ – החללית הענקית שעדיין נמצאת בשלבי ניסוי ופיתוח. “המספרים העצומים של לוויינים שיהיו דרושים למרכזי נתונים בחלל ידחפו קדימה את הסטארשיפ לגבהים חדשים”, כתב מאסק .”עם שיגורים כל שעה ומאתיים טונות של מטען בכל שיגור, חלליות סטארשיפ יציבו כל שנה מיליוני טונות במסלול סביב כדור הארץ ומעבר לו, ויאפשרו עתיד מרגש שבו האנושות יוצאת לחקור בין כוכבים”.
לחזון מרחיק הלכת של מאסק נלווים גם צעדים מעשיים. בשבוע שעבר הגישה ספייס אקס לוועדת התקשורת הפדרלית בקשה לאשר הצבה של מיליון לוויינים, לצורך הקמת מערך מרכזי הנתונים. על פי הבקשה הלוויינים ינועו במסלולים בין גובה של 500 קילומטר ל-2,000 קילומטר. ספייס אקס מחזיקה כיום מערך של יותר מ-9,000 לוויינים פעילים ברשת סטארלינק, הרבה יותר מאשר כל מדינה או חברה אחרת, אבל קפיצה של כמה סדרי גודל למיליון לוויינים תציב אתגרים משמעותיים, גם בתחום התפעול וההנדסה, גם מבחינת הפגיעה האפשרית באסטרונומיה וההפרעה לטלסקופים, וגם מבחינת מניעה של התנגשויות והיווצרות של פסולת חלל. החברה גם הודיעה לאחרונה על פיתוח של מערכת התמצאות סביבתית בחלל, שאמורה להפחית את הסיכון להתנגשויות בין לוויינים.
אוניברסיטה ברקיע
חברת “משימת רקיע” ואוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU) חתמו על מזכר הבנות לקידום שיתופי פעולה, בהם שילוב ישראלים בתוכניות של האוניברסיטה, פיתוח יוזמות משותפות ופרויקטים יישומיים וקידום תוכניות הכשרה משותפות. ב”משימת רקיע” אומרים כי המהלך נועד לייצר מסלול ברור יותר לסטודנטים ויזמים ישראלים להשתלבות בתעשיית החלל העולמית, ולחזק את הנוכחות הישראלית במוקדי קבלת החלטות והשפעה בתחום. בשנה שעבר נבחר איתן סטיבה, האסטרונאוט הפרטי הישראלי, מייסד “משימת רקיע” וחבר במועצת המנהלים שלה, לנשיא הכבוד (קנצלר) של אוניברסיטת החלל.
4 צפייה בגלריה
צעדים לבניית הדור הבא של תעשיית החלל הישראלית. סטיבה (שלישי מימין) וג'ון ונסווין (רביעי מימין), עם דגלי אוניברסיטת החלל, ועם המדען פיט וורדן (Worden) (מימין), והאסטרונאוטים (מימין לשמאל) ג'ולי פאייט (Payette), גארט רייזמן (Reisman), סיאן פרוקטור (Proctor) ומייקל לופז אלגריה (López-Alegría), שהשתתפו באירועי שבוע החלל הישראלי
(צילום: כפיר מועלם, משימת רקיע)
“שיתוף הפעולה עם ISU נועד להפוך את תחום החלל למסלול התפתחות ממשי, גם עבור ישראל”, אמרה מנכ”לית רקיע, הדר ורניק-שלו. “ההסכם מגדיר צעדים שיאפשרו חיבורים בין ידע אקדמי, ניסיון בינלאומי וצרכים מהשטח, כחלק מבניית הדור הבא של תעשיית החלל הישראלית”.
“שיתוף הפעולה עם משימת רקיע מבטא את מחויבותה של אוניברסיטת החלל הבינלאומית לפיתוח שותפויות משמעותיות, המחזקות את אקוסיסטם החלל הגלובלי. ההסכם מגדיר מסלולים חדשים לחינוך, להכשרה מקצועית ולהעמקת פעילות קהילת הבוגרים, כאשר ישראל היא נקודת הפתיחה של המהלך”, אמר נשיא האוניברסיטה, ד”ר ג’ון ונסווין (Wensveen). “החיבור בין יכולותיה של רקיע להניע מהלכים רחבי היקף לבין התשתית האקדמית הבינלאומית ורשת הבוגרים של ISU יוצר בסיס לשיתוף פעולה בעל השפעה ארוכת טווח”.
החושך גבר על האור
תאגיד התעשייה AES חזר בו מתוכניתו להקים מפעל גדול לייצור ידידותי לסביבה של מימן ואמוניה בצפון צ’ילה, סמוך למצפה הכוכבים פרנאל (Paranal), המאכלס כמה מהטלסקופים הגדולים של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי, ESO. מדבר אטקאמה בצפון צ’ילה הוא אחד מאתרי האסטרונומיה הטובים בעולם, בזכות בידודו הגיאוגרפי וריחוק ממקורות אור; גובהו הרב, שמשמעותו אטמוספרה דקה יותר; ואוויר יבש ויציב מאוד, כמעט בלי עננים. קהילת האסטרונומים חששה כי הקמת המפעל המתוכנן תגרום לזיהום אור, רעידות קרקע זעירות, אבק ותנודות אוויר שיקשו על התצפיות.
4 צפייה בגלריה
לשמור על שמיים חשוכים ונקיים. מצפה הכוכבים על הר פרנאל, 2,600 מטר מעל פני הים, על רקע שביל החלב
( צילום: A. Ghizzi Panizza/ESO)
באזור פרנאל ממוקמים בין השאר טלסקופ VLT, אחד הגדולים מסוגו בעולם כיום, וכן טלסקופ אינטרפרומטריה המורכב מארבעה טלסקופים בעלי מראה של 8.5 מטרים כל אחד, שפועלים במכשיר אחד. בסמוך נבנה והולך טלסקופ ELT – שאמור להתחיל לפעול עוד כמה שנים ולהיות הטלסקופ האופטי הגדול בעולם.
החברה הציגה בשעתה סקר סביבתי שטען כי הנזק לאסטרונומיה מהקמת המפעל יהיה מזערי, אך ב-ESO הציגו חישובים משלהם, ולפיהם זיהום האור לבדו צפוי לגדול ב-35 אחוז. בהודעת התאגיד לא נמסרה סיבה לביטול הקמת המפעל בהרי האנדים, פרויקט שהיקפו נאמד ב-10 מיליארד דולר, אלא רק שהוא בוחר כעת להתמקד במקורות אנרגיה מתחדשים ובאגירת אנרגיה.
“כשיהיה אישור סופי לביטול, יוקל לנו מאוד שהמתחם התעשייתי לא יוקם ליד פרנאל. במיקום המתוכנן הפרויקט הזה היה מסכן את מאוד את השמיים החשוכים ביותר והבהירים ביותר בכדור הארץ, ואת הביצועים של מצפי הכוכבים המתקדמים ביותר בעולם”, אמר מנהל ESO, חבייר ברקון (Barcon). “ארגון ESO והמדינות החברות בו תומכים בהפחתת פליטות הפחמן. פרויקטים של אנרגיה ירוקה ומיזמים נוספים שמקדמים פיתוח אזורי ולאומי עולים בקנה אחד עם מצפי כוכבים, כל עוד הם ממוקמים רחוק מספיק אלה מאלה”.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
