התנהגות מינית בין בעלי חיים מאותו מין נפוצה בטבע. עם זאת, במחקר שפורסם בכתב העת Current Biology תוארה אינטראקציה יוצאת דופן: מערכת יחסים מינית מתמשכת בין פר לחמור זכר, שחיו ברמה האתיופית. אף ששני הזכרים יכלו לבחור בני זוג מאותו מין ביולוגי שלהם ומהמין השני, הם המשיכו להעדיף זה את זה, למרות שהיו שייכים לבעלים שונים ונפגשו רק בזמן שהותם במרעה. "האינטראקציות המיניות בין הפר אכילס (Achilles) לבין החמור פאטרוקלוס (Patroclus) לא היו אירועים חד-פעמיים", אמרה ד"ר אליזבטה פלאגי, מאוניברסיטת פיזה בטוסקנה, שנמנתה עם צוות החוקרים. "מה שמשך במיוחד את תשומת לבנו היה העובדה שהאינטראקציות הללו היו חלק ממערכת יחסים חברתית בררנית ועקבית בין שני הפרטים".
האינטראקציה הייחודית בין אכילס לפאטרוקלוס ברמות אתיופיה
(צילום: Elisabetta Palagi, University of Pisa)


החוקרים – שהעניקו לפר ולחמור את השמות אכילס ופאטרוקלוס על שם שני הגיבורים מהמיתולוגיה היוונית, שביניהם שרר קשר עמוק וקרוב אשר לא פעם פורש בהיסטוריה כקשר זוגי – נתקלו לראשונה באינטראקציות בין שני בעלי החיים במהלך עבודת שטח שערכו במסגרת מחקר אחר. הם הבחינו באכילס עולה על פאטרוקלוס, והופתעו לגלות כי החמור אינו מנסה להתרחק מהפר, לבעוט בו או להפגין כל תגובת התגוננות.
התצפית הזו הובילה אותם לבחון את מערכת היחסים בין השניים באופן שיטתי. "הם בחרו שוב ושוב לשהות זה בקרבתו של זה, והפגינו מגוון התנהגויות של חיבה וקירבה, כגון ליקוק, התחככות והתכרבלות זה בזה, לצד התנהגות חוזרת של עלייה אחד על השני לצורך הזדווגות", הוסיף אנדרה דה קרוז, דוקטורנט באוניברסיטת פיזה, ואחד ממחברי המחקר. "חשוב להדגיש שכל זה התרחש בסביבה חברתית שבה לשני בעלי החיים הייתה גישה לבני זוג פוטנציאליים אחרים, ובהם פרטים משני המינים וגם בני מינם".
החוקרים תיעדו את כל האינטראקציות שבהן הבחינו ושבהן היה מעורב אחד משני בעלי החיים. בסך הכול, בין 6 ל-19 במרץ 2026, הם צפו ב-51 מקרים שבהם הפר והחמור עלו זה על זה. במהלך התקופה הזו נהג פאטרוקלוס להציג לעיתים קרובות את אחוריו בפני אכילס ואף לנשוך אותו קלות. השניים הפנו שוב ושוב את מרבית האינטראקציות החברתיות והמיניות שלהם זה כלפי זה, מבלי שאחד מהם הפגין סימנים המעידים על רצון להרתיע את האחר או לדחות את ניסיונות ההתקרבות שלו.
אכילס ופאטרוקלוס עומדים זה לצד זה
אכילס ופאטרוקלוס עומדים זה לצד זה
אכילס ופאטרוקלוס עומדים זה לצד זה
(צילום: André B. da Cruz, University of Pisa)
לשם השוואה, אכילס עלה על חמור זכר אחר רק פעמיים, אך אותו חמור ניסה להימנע מכך בבירור ואף הפגין סימני איום, כגון אוזניים משוטחות.
"אנחנו סבורים שהממצא המרכזי אינו רק העובדה שפר עלה על חמור זכר", אמרה מרטינה פרנצ'סקוני, דוקטורנטית באוניברסיטת פיזה, שעמדה בראש צוות המחקר. "הנקודה החשובה היא שהתנהגות מינית יוצאת דופן זו הייתה חלק ממערכת יחסים חברתית רחבה יותר, שהתאפיינה בבחירה עקבית של בן הזוג. התצפיות שלנו מצביעות על כך שלא ניתן להסביר את ההתנהגות בפשטות באמצעות היעדר הזדמנויות להזדווגות עם בני זוג אחרים, אם כי המחקר הנוכחי אינו מאפשר לנו לקבוע מה היה תפקידן המדויק של האינטראקציות המיניות הללו".
אכילס ופאטרוקלוס. פסיפס מדרום-מזרח אנטוליה (אמצע-סוף המאה ה-3 לספירה)
אכילס ופאטרוקלוס. פסיפס מדרום-מזרח אנטוליה (אמצע-סוף המאה ה-3 לספירה)
אכילס ופאטרוקלוס. פסיפס מדרום-מזרח אנטוליה (אמצע-סוף המאה ה-3 לספירה)
(צילום: Dima Moroz/Shutterstock)
איור בו מתוארים אכילס ופאטרוקלוס
איור בו מתוארים אכילס ופאטרוקלוס
איור בו מתוארים אכילס ופאטרוקלוס
(איור: Rawpixel.com/Shutterstock)
לדברי החוקרים, לתצפיות הללו יש השלכות רחבות יותר על הבנת ההתנהגות המינית כתכונה חברתית מורכבת, החורגת מתפקידה ברבייה. הן גם מעלות שאלות חשובות למחקרים עתידיים. "עבורנו, אחת השאלות המרכזיות להמשך המחקר היא אילו מנגנונים, ואולי גם אילו יתרונות, עשויים לעמוד בבסיס האינטראקציות האלה", אמרה ד"ר פלאגי. "האם הן קשורות בעיקר ליצירת קשרים חברתיים? האם הן עשויות לסייע בשימור מערכות יחסים או בהפחתת מתחים? או שמא הן נובעות משילוב של מניעים חברתיים ומיניים? אנו סבורים שמחקרים השוואתיים בין מינים בעלי מערכות חברתיות שונות עשויים לסייע לנו במענה השאלות הללו. באופן רחב יותר, היינו רוצים להבין טוב יותר כיצד מערכות יחסים חברתיות מעצבות את ההתנהגות המינית, וכיצד גמישות התנהגותית מאפשרת לבעלי חיים להתמודד עם סביבות חברתיות מורכבות".