במשך כ-2,700 שנה היא הייתה קבורה מתחת לאדמת ירושלים. כעת חושפים ארכאולוגים תגלית נדירה מתקופת בית המקדש הראשוןן: תבנית ששימשה ליציקת פני צלמית אישה - הראשונה מסוגה שהתגלתה בעיר. הממצא מספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מהצלמיות המוכרות מימי ממלכת יהודה יוצרו בירושלים עצמה.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
הצלמית התגלתה בחפירות ארכאולוגיות, שניהלה לאחרונה רשות העתיקות בקישלה שבשטח מוזיאון מגדל דוד ירושלים. החפירה התבצעה במסגרת העבודות להקמת האגף החדש ע"ש שוליך לארכאולוגיה, אמנות וחדשנות במגדל דוד מוזיאון ירושלים.
"התבנית נמצאה במהלך סינון של אדמה, שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון", מספרים ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "החפירה בקישלה, המתנהלת זה מספר שנים, ממשיכה להפתיע פעם אחר פעם. זו אחת החפירות הארכאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים, והיא מציגה ברצף ובבהירות את תולדות העיר, החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה, ועד לתקופת המנדט הבריטי".
התבנית הנדירה ליצירת פני צלמית האישה, ולצדה אחד מראשי הצלמיות שהתגלו בעבר בירושלים
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
לאחר גילויה הועברה התבנית לטיפול תמר גונן, מומחית לשימור ושחזור ממצא חרס ברשות העתיקות, שטיפלה בה בקפדנות והסירה ממנה כל גרגר אדמה. עבודת השימור חשפה את מלוא הפרטים הזעירים ואת תווי הפנים שהוטבעו בתבנית. בשלב הבא, הועברה התבנית לסלבה קלינדוחוב, מומחה לשימור ולשחזור ממצאים, שיצק לתוכה חומר מתאים. התוצאה המרשימה, היא שחזור מלא של צלמית פני האישה, עם תווי פנים ברורים ותסרוקת תלתלים מפורטת.
"צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון מוכרות כמעט מכל אתר ארכאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה", אומר ד"ר עמית ראם, "ואולם עד כה, לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצור הצלמיות הללו, דבר שהעלה את השאלה האם הן יוצרו בעיר עצמה או יובאו ממקום אחר. גילויה של תבנית הייצור בקישלה הוא, אפוא, הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מן הצלמיות יוצרו בעיר עצמה".
צלמיות מסוג זה, מתוארכות לשלהי ימי הבית הראשון, במאות ה-6-8 לפני הספירה. הן עשויות חרס, וגובהן המלא נע בדרך כלל בין כ-10 לכ-20 ס"מ; ברוב המקרים הן נמצאות שבורות באזור הצוואר - תוצאה של שיטת הייצור שבה הגוף והראש יוצרו ביד בנפרד, כאשר רק הראש עוצב בתבנית.
התבנית ליצירת פני צלמית האישה ולצדה השחזור שהופק ממנה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
התבנית הנדירה ליצירת פני צלמית האישה, ולצדה אחד מראשי הצלמיות שהתגלו בעבר בירושלים
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
משמר רשות העתיקות סלבה קלינדוחוב, עם שחזור הצלמית שיצר מתוך התבנית הנדירה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי במחקר מוכרים שלושה טיפוסים עיקריים של צלמיות מתקופת בית ראשון: צלמיות הנשים, המכונות "צלמיות עמוד יהודאיות" - אלה, מתארות, בדרך כלל, נשים בעלות תסרוקת מודגשת כשידיהן מתחת לחזה, צלמיות פרשים - הרוכבים על סוסים, וצלמיות זואומורפיות (צלמיות בדמות בעלי חיים), המתארות בעיקר סוסים, ולעיתים גם בעלי חיים נוספים. הצלמיות היו מחופות בצבע לבן, ושרידי צבע שעל החיפוי אשר התגלו על חלקן, מעידים שבמקור, היו צבועות בצבעי צהוב, אדום ושחור.
דבי בן-עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות, הוסיפה: "משמעותן ותפקידן של הצלמיות עדיין אינם ברורים לחלוטין. העובדה שהן נמצאו כמעט בכל בית, ברחובות ובקברים, מלמדת כי היו חפצים שהיו בשימוש יומיומי. זיהוי הדמות ותפקידן של צלמיות העמוד היהודאיות עודו שנוי במחלוקת. בעבר הוצע לזהותן כאלת פריון, אולי האלה אשרה, ואף היו שראו בהן צעצועי ילדים. אולם ייתכן שיש לראות בהן דמות מתווכת, מברכת - מעין קמיע שנועד להביא ברכה, הגנה ומזל לבני הבית. אנו מקווים שהתבנית החדשה שהתגלתה בירושלים תאפשר תובנות חדשות שייסעו במתן תשובות לחלק מהשאלות המעסיקות את המחקר".
דבי בן-עמי, חוקרת תקופת הברזל מרשות העתיקות, עם אחת הצלמיות שנחשפו בירושלים
(צילום: רשות העתיקות)
ד"ר עמית ראם, מנהל החפירה בקישלה מטעם רשות העתיקות
( צילום: מגדל דוד מוזיאון ירושלים)
אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית של מגדל דוד מוזיאון ירושלים, התייחסה לתגלית: "מגדל דוד מוזיאון ירושלים מושתת על התפיסה שעברה של ירושלים ממשיך לעצב את ההווה שלה. בקיץ הקרוב תינתן למבקרים הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק במחקר ארכאולוגי אמיתי באמצעות סינון עפר מחפירות הקישלה. כל שבר וכל ממצא שייחשף מאיר פרק נוסף בסיפורה של ירושלים, והופך את המשתתפים לשותפים אמיתיים בשימור, בחשיפה ובהנחלת המורשת יוצאת הדופן של העיר.
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, הוסיף: "על פי חז"ל, בית המקדש הראשון חרב בשל שלוש סיבות עיקריות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. גילוי התבנית ליצירת צלמיות מימי בית המקדש הראשון בלב ירושלים, מעניק לנו הצצה מוחשית אל העולם שבו פעלו מלכי ונביאי ישראל ואל המציאות הרוחנית והתרבותית שעמה התמודדו. זהו ממצא קטן בממדיו, אבל גדול במשמעותו: הוא מחבר בין דברי המקורות, עדות האדמה והמחקר הארכיאולוגי, ומזכיר שירושלים ממשיכה לחשוף בפנינו פרקים חיים מתולדות העם היהודי בארצו".
גובהן של הצלמיות נע בדרך כלל בין כ-10 לכ-20 ס"מ. ברוב המקרים הן נמצאו כשהן שבורות באזור הצוואר - תוצאה של שיטת הייצור שבה הגוף והראש יוצרו ביד בנפרד, כאשר רק הראש עוצב בתבנית
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
באוצרות המדינה צלמיות רבות שהתגלו בירושלים, אבל זו הפעם הראשונה שהתגלתה בעיר תבנית ששימשה לייצורן
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
במהלך חופשת הקיץ, יקיים מגדל דוד מוזיאון ירושלים פעילות ארכאולוגית מיוחדת לילדים ולמשפחות, בשיתוף עם פעולה עם רשות העתיקות. המשתתפים יהפכו לארכיאולוגים ליום אחד, יסיירו בגלריות המוזיאון ובמתחם הקישלה ההיסטורי, ולאחר מכן ישתתפו בסינון עפר מחפירות הקישלה – כחלק ממחקר ארכיאולוגי אמיתי. במהלך הפעילות יסננו עפר בשיטות סינון יבשות ורטובות, יחשפו ממצאים עתיקים ובהם חרסים, בולות וממצאים נוספים, וימיינו אותם. הפעילות כרוכה בעבודה בשטח, מומלץ להגיע בנעליים סגורות. (הפעילות אינה מונגשת) למידע נוסף
