בזמן שמדינות בעולם המערבי עושות פעולות רבות על מנת לצמצם את פליטות גזי החממה לאטמוספרה, בישראל המצב שונה לחלוטין: ממרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) של המשרד להגנת הסביבה, המתפרסם הבוקר (יום ד'), עולה כי כמות פליטת גזי החממה בישראל בשנת 2022 דווקא רשמה עלייה. בנוסף בישראל לא חלה הפחתה בפליטת תחמוצות חנקן והעלויות החיצוניות של הפליטות עלו ל-14 מיליארד שקלים בשנה, כשחברת החשמל מככבת ברשימה. מדובר בתוצאה של מדיניות כושלת של העדפה להשתמש בגז טבעי ולא לעודד ייצור אנרגיה סולארית.
כמדי שנה המשרד להגנת הסביבה מפרסם את מרשם הפליטות לסביבה של 572 המפעלים הגדולים בישראל. מהנתונים המוצגים בדוח עולה, כי כמות כלל פליטת גזי חממה בישראל בשנת 2022 עלתה בשיעור של 3.5% משנת 2021 והגיעה ל-81.1 מיליון טונות CO2. זהו הנתון הגבוה ביותר של פליטת גזי חממה בישראל מאז שנת 2012, והוא גבוה ב-1% ביחס לשנת 2015 שהיא שנת הייחוס של הסכמי פריז. נתון זה של הפליטות מרחיק עוד יותר את ישראל מעמידה במחויבות הבין-לאומית שלה להפחית ב-27% את פליטות גזי החממה עד 2030 ביחס לשנת הייחוס 2015.
5 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
הגורמים לעלייה בפליטות גזי החממה הם צריכת דלקים בתחבורה (עלייה של 11% בסולר לתחבורה, עלייה של 4.5% בבנזין); ועליות בצריכת גזי קירור (7%); בתחנות כוח (2%) בשל עלייה בייצור חשמל. העלייה בפליטת פחמן דו חמצני ממשק החשמל נובעת מהגידול המואץ בצריכת חשמל במשק, שהובילה לעלייה בשימוש בגז בתחנות הכוח, זאת בעקבות עלייה לא מספקת ביצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והיעדר התייעלות אנרגטית מורגשת במשק.
במשרד להגנת הסביבה אומרים כי על מנת שישראל תעמוד ביעדים להפחתת גזי חממה בשנת 2030, ואיפוס פליטות עד 2050, יש צורך להשלים את חקיקת חוק האקלים, ולאשר מתווה לתמחור פליטות גזי חממה אשר יאפשר לישראל לשמור על כלכלה תחרותית, יעילה ופחות מזהמת.
"מתווה תמחור הפחמן אשר גובש ביחד עם משרד האוצר אושר בהחלטת ממשלה 286 בשנת 2021, אך טרם אושר בכנסת", אומרים במשרד להגנת הסביבה. "המשרד סבור, כי יש חשיבות מכרעת להשלמת צעדים אלו ולאישור תוכנית פעולה חמש שנתית מקיפה לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה. חוק האקלים הוא כלי הכרחי לביצוע הפחתות בגזי החממה".
5 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
בנוסף, העלות החיצונית של פליטות לאוויר המדווחות למפל"ס בעלייה. העלות החיצונית מבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה. סך העלות החיצונית לשנת 2022 היא 14 מיליארד שקלים. מדובר בעלייה של יותר מ-10 אחוזים לעומת 2021, אז העלות הייתה 12.7 מיליארד שקלים. הסיבה, בין היתר, היא שמחירי הפליטות לאוויר עודכנו ועלו השנה. העלות החיצונית של מזהמי אוויר בשנת 2022 עלתה ב-10.63% כתוצאה מהעלייה של התוצר המקומי והגידול באוכלוסייה, והעלות החיצונית של גזי חממה עלתה ב-8%.
המפעלים שעולים למשק הישראלי הכי הרבה מבחינת זיהום הם חברת החשמל, עם מתקני אורות רבין ורוטנברג, ובמקום השלישי חברת נשר ברמלה. בז"ן נמצאת במקום השביעי. שישה מפעלים מתוך ה-15, מקורם בחברת החשמל, עם עלות חיצונית של 6.9 מיליארד שקל - נתון המעיד על כניסה איטית של אנרגיות מתחדשות ועיכוב בהפסקת הפחם. ברשימת 15 המפעלים בעלי העלות החיצונית הגדולה ביותר, הגורמים ל- 76% מכלל העלות החיצונית, נמצאים המזהמים הגדולים כמו בז"ן, רותם אמפרט, מפעלי ים המלח ונוספים.
5 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
כאמור, הנתונים על הזיהום הגדול לו אחראית חברת חשמל היא תולדה של העובדה שהחברה מתעכבת עם ההסבה של יחידות הייצור שלה לגז. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה היא המפעל המזהם ביותר. באיגוד ערים שרון כרמל ציינו כי על פי הנתונים העלות החיצונית של הפליטות מאורות רבין בשנת 2022 היא הגבוהה ביותר בארץ.
כמו כן, בשנת 2022 תחנת הכוח אורות רבין היתה אחראית לפליטה של 71% מפליטות תחמוצות הגופרית בישראל ועל כ- 50% מפליטות תחמוצות החנקן ברמה הארצית. "אם היו עושים הסבה לגז בשנת 2022, הייתה הפחתה של 70-60% בפליטת מזהמים גזים ביחס לשנת 2021. בניגוד לכך, היחידות המשיכו לעבוד כבשגרה", מסבירה מנהלת מחלקת תעשיות באיגוד יונת אלקלעי.
יו"ר האיגוד וראש מועצה אזורית חוף הכרמל, אסיף איזק, אמר בתגובה: "שנה אחר שנה, התושבים הגרים בסמיכות לתחנה סובלים מהזיהום הקשה, וזאת בשל אי העמידה בלוחות הזמנים לסגירת היחידות הפחמיות ולהפעלת המחז"מים. מוכרחים לסגור את יחידות 1-4 עכשיו ולקדם תוכנית מהירה להפעלת המחזמ"ים בשיגרה ובחירום".
5 צפייה בגלריה
(צילום: מתוך הדוח של המשרד להגנת הסביבה)
המפל"ס מאפשר לשים זרקור על אזורי התעשייה בישראל, ואחד המדאיגים ביותר הוא אשדוד. באזורי התעשייה שבצפון אשדוד פועלים 12 מדווחי מפל"ס תעשייתיים, בין היתר של פז בתי זיקוק. אמנם מאז שנת 2012 נרשמה הפחתה ניכרת של מזהמים, בין היתר ירידה של 13% בחומרים מסרטנים, אך בשנים 2020 ו-2021 נרשמה עליה של 107% במצטבר.
בשנים האחרונות לא חלות הפחתות ניכרות בפליטות. במפעל הקורנס נמשכת מגמת העלייה בפליטת עופרת ובנזן (אך ללא חריגה מערכי הפליטה המותרים). בשנת 2022 חלה עלייה של 15% בפליטות תחמוצות חנקן בעקבות גידול בהיקף פעילות תחנת הכוח אשכול.
בנוסף, נרשמה עלייה של 38% ב-NMVOC בשלוש שנים האחרונות, בעיקר ממפעלי סולבר ופז בתי זיקוק אשדוד. בשנת 2022 נרשמה עלייה של 14%. בתחנות הניטור הממוקמות בתוך או בסמוך למפעלים, נמדדות חריגות מערכי סביבה של בנזן ועופרת. בבדיקות הסביבתיות שנעשות על ידי המשרד להגנת הסביבה באזור התעשייה נמדדו שלוש חריגות מערך הסביבה היממתי של בוטאדיאן ושתי חריגות של טריכלורואתילן.

גם במפרץ חיפה נרשמו הפחתות פליטות גבוהות מאז שנת 2012. כיום מתנהל משפט נגד המפעלים המזהמים במפרץ בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדם. עו"ד אסף פינק, המוביל את התביעה, הזהיר כי אזור אשדוד הוא מפרץ חיפה הבא. ונתוני המפל"ס מראים כי לתושבי אשדוד יש סיבה לחשוש. זאת, לאור המחקרים שפורסמו על מפרץ חיפה, המראים עליה בשכיחות מחלות סרטן שונות לעומת שאר המדינה.
בנוסף עולה מהדוח כי בשנת 2022 כמות פליטות בתקלה לאוויר, לים, לקרקע ולנחל עלתה ב-357% ביחס לשנת 2021. העלייה נגרמה בשל אירוע דליפת תמלחת מתעלת הזנה של מפעלי ים המלח אל מניפת צאלים ולים המלח. אגב, שלא במפתיע המזהמים הגדולים הם גם אלה שמככבים ברשימת המפעלים המזהמים, שהמשרד הוציא לפני מספר שבועות.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התייחסה לנתונים ואמרה: " האופן שבו המשרד יישם את חוק אוויר נקי בעשור האחרון בא לידי ביטוי במפל"ס ומראה ירידה לאורך שנים בפליטות המזהמים לאוויר מהתעשייה בישראל, כך שהן הגיעו לרמה של פליטות התעשייה האירופית. את אותה העבודה שהמשרד ביצע באמצעות חוק אוויר נקי - בכוונתנו לעשות גם בהפחתת פליטות גזי חממה, באמצעות חוק האקלים, עם יעדי הפחתה המעוגנים בחקיקה, שייצר מחויבות של כלל משרדי הממשלה להוביל את ישראל למשק מאופס פליטות. דוח המפל"ס אף מראה שיש עוד עבודה סביבתית רבה במעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות, במניעת שריפות פסולת ובהגברת מיחזור הפסולת, והמשרד ממשיך לפעול ביתר שאת בכיוונים אלה, ולהתוות את הכיוון ביחד עם הממשלה כולה".
5 צפייה בגלריה
תחנת כוח אורות רבין בחדרה
תחנת כוח אורות רבין בחדרה
תחנת כוח אורות רבין בחדרה
(צילום: אלעד גרשגורן)
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל פועלת בכל תחנות הכח בהתאם להיתרי הפליטה. תחנות הכוח מופעלות בהתאם להנחיות נגה, והעלייה בייצור החשמל במדינה - נובעת מצרכים שמוכתבים מנגה. לצערנו, בדוח לא משתקפים השיפורים הסביבתיים שחלו באתרי חברת החשמל בין 2021 ל-2022 ובכללם שיפורי ביצועי תחנות הכוח וכן הירידה הניכרת בפליטות מזהמים. ולראייה - בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג ישנה ירידה בפליטות כתוצאה מפרויקט הפחתת הפליטות שמובילה החברה".
עוד נמסר מחברת החשמל כי "אך לאחרונה סונכרנה יחידת המחז"מ הראשונה בגז באורות רבין ובתחילת 2024 מתוכננת הפסקת שתיים מיחידות 1-4. בהמשך שנת 2024 אף יוכנס לעבודה המחז"מ השני באורות רבין כך שעד סוף השנה שתי היחידות הנוספות תופסקנה. גם היחידה הראשונה ברוטנברג באשקלון החלה לפעול בגז טבעי ואנו צופים ירידה נוספת בפליטות. בהתאם לעדכון מדיניות השר למעבר לגז, עד סוף שנת 2025 כל יחידות הפחמיות תוסבנה ועתיד להפסק השימוש בפחם".