קמיני העץ הפכו לסמל סטטוס. אלא שבפועל יש להם השפעה דרמטית על הסביבה: הם מזהמים הרבה יותר ביחס לשימוש שלהם באוכלוסייה. לפי ההערכות, רק כ-5% ממשקי הבית בישראל משתמשים בעץ או בפחם לחימום, אך פליטות העשן והחלקיקים הנוצרות מאותם אמצעי הסקה וחימום מהוות כ-14% מכלל זיהום חלקיקי האוויר בארץ - שיעור גבוה במיוחד ביחס למספר המשתמשים.
3 צפייה בגלריה
קמין עץ בוער ביישוב מתת שבגליל העליון
קמין עץ בוער ביישוב מתת שבגליל העליון
קמין עץ בוער ביישוב מתת שבגליל העליון
(צילום: מירי דהאן)
התוצאה מורגשת היטב בחורף: שכונות רבות, מערים ועד יישובים כפריים, אפופות עשן בשעות הערב בימי החורף הקרים והגשומים. למרות מודעות ציבורית גוברת וסיכונים בריאותיים מוכחים, הרגולציה בתחום אינה מעודכנת ויכולת האכיפה של הרשויות מוגבלת.
ד"ר דנה קפלן מהאוניברסיטה הפתוחה, יחד עם עמיתיה ד"ר מירי לביא-נאמן ממכון ערבה ללימודי הסביבה וד"ר ויקטור צ'רנוב מהמכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, מצאו כי ההסבר לתופעה מורכב הרבה מעבר לשיקולים מעשיים או כלכליים.
"עבור משפחות רבות, הקמין הוא חלק מסגנון חיים שלם. הוא קשור לטעם אישי, לאווירה משפחתית, לפעילויות פנאי ולתפיסות תרבותיות של זהות ומעמד", מסבירה ד"ר קפלן. "משתמשים רבים מדווחים כי קמין העץ מקנה להם תחושת חיבור לטבע, ביתיות, שליטה וחופש, ואף מייצג עבורם את 'החיים הטובים': חיים פשוטים, איטיים ו'ירוקים" יותר'.
אולם כאן טמונה הסתירה: דווקא אנשים המבקשים להתקרב לטבע ולחיות באופן מקיים יותר משתמשים באמצעי מזהם הפוגע באיכות האוויר. מהמחקר עולה ביתר שאת הפער בין מודעות סביבתית גבוהה לבין התנהגות יומיומית שאינה תואמת אותה – תופעה מרכזית בעידן שבו השפעת האדם על הסביבה עצומה, אך שינוי הרגלים נותר מאתגר.
3 צפייה בגלריה
 עץ אלון נדיר בן עשרות שנים, שנכרת בשמורת הר מירון למטרת הסקה
 עץ אלון נדיר בן עשרות שנים, שנכרת בשמורת הר מירון למטרת הסקה
עץ אלון נדיר בן עשרות שנים, שנכרת בשמורת הר מירון למטרת הסקה
(צילום: אפי שריר)
3 צפייה בגלריה
עצי אלון שנחטבו לצרכי הסקה
עצי אלון שנחטבו לצרכי הסקה
עצי אלון שנחטבו לצרכי הסקה
(צילום: VVVproduct/Shutterstock)
צוות המחקר מציע כי פתרונות אמיתיים לבעיה לא יגיעו רק דרך אכיפה או יותר מידע על נזקים, אלא באמצעות הבנה עמוקה של המשמעות הרגשית, החברתית והתרבותית של הקמין עבור המשתמשים. הממצאים מספקים נתונים וכלים חשובים לקובעי מדיניות ולרשויות המקומיות, ואף יכולים לסייע בפיתוח גישות חלופיות ויעילות יותר להפחתת זיהום אוויר, תוך התחשבות בצרכים ובערכים של קהלי היעד.
לדבריה של ד"ר קפלן, הקמין הביתי הוא הרבה יותר מאמצעי חימום. עבור רבים מהמרואיינים הוא מסמל חזרה לחיים פשוטים ואיטיים יותר, ומאפשר תחושה של חיבור לטבע, לעונות השנה ולמגע עם חומריות בסיסית. "לצד הדגשת משפחתיות וביתיות, הקמין מסייע לבסס אורח חיים שנתפס כטבעי, שורשי ולעיתים אף אלטרנטיבי, כזה שמבליט תרבות של 'עשה זאת בעצמך' ואפילו זהות סביבתית".
ד"ר דנה קפלןד"ר דנה קפלןצילום: עודד קרני
עם זאת, כיוון שהקמין הוא מקור משמעותי לזיהום אוויר ולפגיעה בבריאות, במיוחד בשכונות צפופות, הוא יוצר לא פעם מתחים של ממש בין שכנים. "הממצאים מראים שרוב המשתמשים מודעים לנזקים, אך מתקשים לוותר על הקמין. הבחירה בו היא עניין פרטי, גם כאשר ההשלכות שעשויות להיות לכך הן ציבוריות. במובן הזה, המחקר חושף פער עמוק בין הרצון לחיות קרוב לטבע לבין המציאות בשטח, וממחיש את הקושי לגשר בין בחירות אנרגיה אישיות במרחב הביתי, לבין האחריות המשותפת לאוויר שכולנו נושמים", מסכמת ד"ר קפלן.