מעל 5,000 אתרי פסולת פיראטיים אותרו בשלוש שנים. כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בזמן שברשות הטבע והגנים יודעים על אלפי אתרי פסולת חדשים או חוזרים, במערכת המידע של המשרד להגנת הסביבה הוזנו רק 676 מקרים. היום (ג') נערכו דיונים בנושא בכנסת בנושא. אך למרות שמדובר במטרד הפוגע במאות אלפי ישראלים, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לא השתתפה בהם.
"לא ידוע לנו מהו היקף החפיפה בין מקורות מידע אלו", נכתב בדוח, "ברוב המקרים לא ידוע לנו מהו סוג והיקף הפסולת שהושלך בכל אתר ולא ידוע לנו האם המפגעים סולקו. מתשובת המשרד להגנת הסביבה עולה כי לפחות חלק ממידע זה נמצא בידיו, אך נדרשים משאבים משמעותיים להפקתו. עולה השאלה מדוע מידע זה אינו זמין למשרד וכיצד הוא עוקב אחרי הטיפול בפסולת בלעדיו?"
בעיית אתרי הפסולת הפיראטיים

את הדוח הכינו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ מטי הרכבי (יש עתיד), שיזמה יום שיעסוק בנזקי עבריינות סביבתית בכנסת. כך, בוועדה לענייני ביקורת המדינה יתקיים דיון על זיהום אוויר חוצה גבולות, שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון. "משבר הפסולת ועבריינות סביבתית הם פצצה מתקתקת, כישלון ארוך שנים", אמרה ח"כ הרכבי. "לממשלה אין מדיניות, אין פתרונות ואין אכיפה. מחיר זיהום האוויר ומפגעי הסביבה עולה בחיי אדם, פוגע בבריאות הציבור ובכלכלת המדינה".
מדי שנה, לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, מושלכים כ- 1.3 מיליון טונות של פסולת בשטחים הפתוחים, כולל כ- 1.1 מיליון טונות פסולת בניין. ההשכלה של הפסולת בשטח פתוח גורמת לסיכונים בריאותיים וסביבתיים, ולכך יש להוסיף את העובדה שהעבריינים הסביבתיים גם שורפים את הפסולת וגורמים לזיהום אוויר חמור.
כיום אנחנו יודעים כי בשנת 2023 אירעו 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל כתוצאה מזיהום אוויר, יותר מפי שניים מהערכות עבר. זאת, כאשר לפי דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2023 שריפות בלתי חוקית של פסולת עירונית היו אחראיות בין השאר ל-40% מפליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים.
1 צפייה בגלריה
שריפה באתר פסולת פיראטי
שריפה באתר פסולת פיראטי
שריפה באתר פסולת פיראטי
(צילום: התמונה באדיבות עמותת אזרחים למען הסביבה)
למרות התופעה הנרחבת, הגורמת למפגעים קשים, כמעט שאין אכיפה. אנשי מרכז המידע והמחקר קיבלו נתונים על היקפי האכיפה של העבירות הסביבתיות מהמשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וממשטרת ישראל. כך, לדוגמה, מהמשרד נמסר כי בין השנים 2024-2021 בוצעו 88 פעולות אכיפה מנהליות ונפתחו 191 תיקי חקירה פליליים. לאור העובדה כי אותרו 5,105 אתרי פסולת פיראטיים (חדשים או קיימים), מדובר בטיפה בים.
אבל גם הנתונים האלה חסרים, שכן לא ברור אם העבירות אותן אכפו במשרד - עסקו בהשלכה או הבערה של פסולת בשטחים פתוחים, וגם לא ידוע האם מדובר בהשלכת פסולת בהיקף משמעותי. בנוסף, ביקשו מהמשרד מידע על סכומי הקנסות שהוטלו וכמה מהם שונו לאחר ערעור, אך לא קיבלו מידע בנושא.
ברשות הטבע והגנים מסרו כי בין השנים האלו בוצעו 2,094 פעולות אכיפה, כאשר 430 מקרים הועברו למשטרה הירוקה. לא ידוע כמה מקרים אלו הגיעו לחקירה פלילית, אך מפני שבתקופה זו נפתחו 191 תיקי חקירה, אפשר לקבוע שרק מיעוטם הגיעו לאכיפה פלילית. ממשטרת ישראל נמסר כי בשנים הללו נחקרו 208 מקרים הקשורים לעבירות פסולת (לא כולל מחוז ש"י), אם כי רק חלקם הגיע לכדי כתב אישום.
מטי הרכביח"כ מטי הרכבי
מדובר בפערי מידע גדולים, שיש לגשר עליהם. "על רקע ההערכות כי מושלכים מדי שנה כ-1.3 מיליון טונות של פסולת בשטחים פתוחים נראה כי היקף פעולות האכיפה אינו מספק. בהמשך לכך אפשר להעלות שלוש שאלות לדיון". נכתב בדוח, "ראשית, אפשר לשאול כיצד להתגבר על פערי המידע שעלו לרבות התיאום בין הגופים השונים כמו גם היכולת לאחזר מידע ביעילות ממערכת המידע שבידי המשרד להגנת הסביבה, לרבות מידע רלוונטי כמו סוג הפסולת והיקף הפסולת שהושלכה באתר. שנית, נטען בפנינו כי יש לשפר את האכיפה כנגד משליכי ומבעירי פסולת בשטחים הפתוחים, בעיקר באמצעות הגדלת כוח האדם העוסק בתחום. בין השאר, המשרד להגנת הסביבה מסר לנו כי יש להוסיף 30 תקני מפקחים וחוקרים למשטרה הירוקה, רט"ג מסרה לנו כי יש להוסיף שני תקנים למחוז מרכז, ונמסר לנו כי יש להגדיל ולחזק את התביעה הסביבתית במשרד".
עוד נכתב בדוח המדאיג: "נטען בפנינו כי יש להגדיל את סמכויות האכיפה של הגופים העוסקים באכיפה, לדוגמה מתן סמכויות נוספות למשטרה הירוקה, ולהגדיל את הקנסות לצורך חיזוק ההרתעה. באופן רחב יותר נטען בפנינו כי עבריינות סביבתית אינה מקבלת את היחס הראוי לה, בהתחשב בנזקים החריפים להם היא גורמת, וכי יש להחמיר את היחס כלפי עבריינות זו".
לבסוף נכתב כי "שלישית, נטען בפנינו כי יש לקדם צעדים למניעת השלכת הפסולת מלכתחילה ובהם השלמת תיקון מסוים לחוק שמירת הניקיון שנועד להתמודד עם פסולת בניין, שקודם במהלך הכנסת ה-25 והחל מה-1 באפריל 2024 נמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה. נוסף על כך נמסר לנו כי יש לצמצם את התמריץ הכלכלי להשלכה בלתי חוקית באמצעות פתיחת אתרי הטמנה נוספים ופיתוח חלופות להטמנה, תוך הבאה בחשבון של מאפייני זרמי הפסולת השונים".
מהפורום לישראל ירוקה נמסר: "בשבועות האחרונים ולאור פנייה של של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העברנו את כל המידע שברשותנו על מפגעי סביבה. לצערנו הרב מהמידע שבידינו עולה כי התמונה עגומה מאוד. ישנם בישראל אלפי מפגעי סביבה משמעותיים ולצערנו הרב המשרד והמשטרה הירוקה נמצאים בחוסר כוח אדם שיכול לעמוד במשימות הרבות. בנוסף, הכלים העומדים לרשותו מעטים מידי. נדרש שידוד מערכות כולל וצורך רב לחבר את כלל גופי האכיפה יחד עם הרשויות המקומיות וכן שחקנים נוספים על מנת להגביר את האכיפה והמידע שיש בידי הציבור וכדי לשמור באמת על הסביבה".