בין השוניות של ים סוף ובנבכי הסלעים של הים התיכון, שוחה אחד הדגים המרהיבים והמסקרנים ביותר בטבע. עם סנפירים ארוכים המזכירים נוצות ודוגמת פסים ייחודית, הזהרון הוא לא רק "פוטוגני" אלא גם צייד מיומן ואורח בעייתי במערכת האקולוגית של הים התיכון. כדי להבין טוב יותר את הדג הזה, שוחחנו עם ד"ר שבי רוטמן, אוצרת אוסף הדגים וחוקרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שעוקבת אחריו מקרוב.
היכן בארץ ובעולם נוכל לפגוש את הזהרונים?
"הזהרונים נפוצים מאוד באזור האוקיינוס ההודי, בחופי אפריקה ובמפרץ אילת, שם הם נחשבים למין מקומי. בים התיכון, לעומת זאת, הסיפור שונה לחלוטין. שם הזהרון ההדור הוא מין פולש שהיגר דרך תעלת סואץ לפני מעט יותר מעשור. מעבר לכך, הזהרון פלש גם לחופים המזרחיים של ארצות הברית ככל הנראה בעקבות שחרור דגים מאקווריומים, ומשם התפשט למפרץ מקסיקו, לאיים הקריביים ואפילו לברזיל. הוא נחשב מין פולש משגשג במיוחד בזכות גמישות פיזיולוגית והתאמה לטווח רחב של טמפרטורות, של מליחות, של עומק שבו הוא יכול לחיות ושל זמינות מזון, כלומר הזהרון יכול לשרוד תקופות ממושכות ללא מזון כלל".
מה הופך את הזהרון לייחודי?
"המראה שלו הוא ללא ספק יוצא דופן. לזהרון יש קוצי ארס המקנים לו הגנה רבה, ולכן הוא לא מפחד להתקרב אפילו לצוללים במים. יש לו סנפירים מאורכים ודוגמת פסים מרהיבה על הגוף. מה שמעניין הוא שהפסים האלה הם לא רק ליופי; השילוב בין פסים לבנים ופסים חומים-אדומים והסנפירים המאורכים שובר את קווי המתאר של הגוף ומעניק לו הסוואה מצוינת. נוסף על כך, דוגמת הפסים היא ייחודית לכל פרט ופרט, ממש כמו טביעת אצבע בבני אדם, והיא מאפשרת לנו לזהות פרטים באופן אינדיבידואלי לצורך מחקר על גודל אוכלוסייה ותנועה".
איך הגעת לחקור דווקא את הזהרונים, ומהו המחקר שאת עוסקת בו כיום?
"הכול התחיל ב-2013, כשהגיעה אליי תצפית ראשונה של זהרון בים התיכון. חיכיתי לצוללנים בחוף והם חזרו עם התיעוד הטרי מקניון אכזיב וזמן קצר לאחר מכן יצאתי בעצמי לפגוש את הבחור החדש בשכונה. ראיתי בכך הזדמנות לעקוב אחר מין פולש מיומו הראשון. כיום המחקר שלי מתמקד בשני היבטים: במחקר אחד אני בוחנת בשיתוף פעולה עם ד"ר ניר שטרן, ראש המעבדה לחקר הדגים במכון לחקר ימים ואגמים, ועם רשות הטבע והגנים, את השפעת הזהרון על דגים מקומיים ואת היעילות של הסרה סלקטיבית שלו משמורות ימיות. המחקר כולל 'מדע אזרחי' – דיווחים של שחיינים, צוללים ודייגים – וסקרים שבהם אנחנו אוספים זהרונים למעבדה כדי ללמוד על התזונה, על הגדילה ועל הרבייה שלהם. מחקר שני עוסק בשינויים בחברת הטפילים שחיים על גבי הזהרונים ובתוכם".
מהו תפקידו של הזהרון ההדור במערכת האקולוגית, וכיצד הוא משפיע על סביבתו?
"בים סוף, שהוא בית הגידול הטבעי שלהם, הזהרונים מתפקדים כטורפי-על בשונית. מכיוון שכנראה אין להם טורפים כבוגרים, יש להם תפקיד חשוב בוויסות אוכלוסיות טבעיות. הבעיה מתחילה באזורי הפלישה של הזהרון, כמו בים התיכון. שם הזהרונים פוגעים באוכלוסיות דגים מקומיים שאינם מכירים את הזהרון כטורף ואינם מיומנים בהתחמקות ממנו, מה שהופך אותו לאיום משמעותי על האיזון האקולוגי באזורים אלה".
מהן שיטות הציד וההגנה שלו?
"שיטת הציד של הזהרונים מרתקת: הם פורסים את סנפירי החזה הארוכים שלהם ומאגפים את הטרף כך שלא יוכל לחמוק. אז הם שולפים את הלסת שלהם במהירות ופשוט שואבים את הטרף פנימה. בשיטה הזו, לטרף אין סיכוי רב. נוסף על כך, כדי להימנע מטריפה הזהרונים מסובבים את גופם באלגנטיות אך בנחישות, ומפנים את קצוות הקוצים שלהם כלפי הטורף הפוטנציאלי, או כלפי אדם שמנסה ללכוד אותם".
האם משבר האקלים משפיע על אוכלוסיית הזהרונים?
"באופן מפתיע, נראה שמשבר האקלים עשוי להשפיע על הזהרון לטובה. הזהרון מתרבה ומשגשג במים חמים. ככל שאזורים נוספים בים התיכון מתחממים והקיץ מתארך, עונת הרבייה של הזהרון מתארכת והוא מצליח להרחיב את תפוצתו צפונה ומערבה, למקומות שעד כה היו קרים מדי עבורו, מה שמגביר את הבעיה במקומות שאליהם הוא פלש".
כיצד פעילות האדם משפיעה עליו?
"הזהרונים הם דגים לומדים. בים סוף, למשל, הם למדו לעקוב אחרי צוללים בלילה כי הצוללים מאירים עם פנס ומושכים אליהם דגים קטנים. הזהרונים מנצלים את 'מלכודת האור' שנוצרת כדי לטרוף את הדגים בקלות. מצד שני, באזורים שבהם דגים את הזהרונים באופן אינטנסיבי כמו בקריביים, הבחנתי שהם הופכים ל'פחדנים' יותר. בצלילות באי סנט אאוסטטיוס, הזהרונים שמרו מאיתנו מרחק ולא אפשרו לנו להתקרב, בניגוד להתנהגות של זהרון שלא חווה מפגשים מאיימים עם בני אדם".
מהם מאמצי השימור הנעשים, ומה הציבור יכול לעשות?
"הגישה משתנה בהתאם לאזור. בים סוף הזהרון הוא ערך טבע מוגן. יש להימנע מכל פגיעה בו, ואם הוא נתפס בטעות בדיג, יש לשחררו במהירות ובזהירות. בים התיכון לעומת זאת, הזהרון הוא פולש שאינו זקוק להגנה. הוא יכול לשמש דג מאכל, ובשנים האחרונות אף מתירים את הדיג שלו בעונת הרבייה כדי לצמצם את הנזקים שהוא גורם. עם זאת, חשוב מאוד להיזהר: הזהרון כאמור מצויד בקוצי ארס ארוכים בסנפיר הגב, בקוץ קצר בכל אחד מסנפירי הבטן ובשלושה קוצים בסנפיר השת (בין פתח הביב לזנב). כל מגע עמו חייב להתבצע עם אמצעי הזהירות המתבקשים".
מהי התגלית המפתיעה ביותר שגילית במהלך עבודתך?
"ההשערה הרווחת הייתה שהזהרון, שאינו שחיין מצטיין, הגיע לים התיכון לאחר שחצה את תעלת סואץ כשהוא נסחף עם זרם המים או במי נטל של ספינות (מים שנשאבים אל הספינות כדי לייצב אותן) בשלב הצעיר שלו. גיליתי שעל גבי הזהרונים בים התיכון חיים טפילים ייחודיים שהיגרו עמו, שאינם יכולים לחיות על זהרונים צעירים. הממצא הזה מעיד על כך שפרטים בוגרים של זהרונים ככל הנראה הצליחו לחצות את תעלת סואץ".
אילו שאלות נותרו עדיין פתוחות לגבי הזהרונים?
"יש עוד הרבה מה לגלות: למשל, היכן מסתובבים השלבים הצעירים (הלארוות) של הזהרון לאחר שהם בוקעים מהביצה? והאם יש גורמים טבעיים בים התיכון כמו טורפים, מחלות או טפילים, שמסוגלים לווסת את גודל האוכלוסייה שלהם?"
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
