לאחרונה עלה הבנזן שוב לכותרות בעקבות הודעת משרד הבריאות לתושבי שוהם והסביבה לגבי הפניות הרבות שהגיעו על מפגעי זיהום אוויר וריח רע עקב עשן שרפות מהרשות הפלסטינית. בהודעה נכתב שמתחילת דצמבר האחרון מבוצע באזור ניטור רציף של ניידת המשרד להגנת הסביבה ושנמצאו מספר חריגות משמעותיות בכמויות בנזן. הנתונים, למתעניינים, זמינים לצפייה באתר המשרד להגנת הסביבה.
2 צפייה בגלריה
הריחות משריפת הפסולת בשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית מגיעים לישראל
(צילום: באדיבות תושבי שוהם)
בהודעה הומלץ לתושבים להקטין את החשיפה לבנזן על ידי צמצום פעילויות לא חיוניות בחוץ בשעות הערב והבוקר המוקדמות. מקורו של הזיהום המוגבר הוא בשרפות פסולת שמתבצעות בשטחי הרשות הפלסטינית, שפולטות לאוויר רעלים כמו בנזן. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, שרפות פסולת בישראל אחראיות לפליטה של 75 אחוז מהחומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים בישראל. מהו בנזן ולמה הוא נפלט משרפות?
רעל בכל מקום
בנזן (benzene) הוא תרכובת אורגנית חסרת צבע שידועה בריח החריף והמתקתק שלה המזכיר ריח של בנזין. הבנזן נוכח באופן נרחב בסביבה והחשיפה אליו היא כמעט בלתי נמנעת. "בנזן נפלט לאוויר בעיקר בשל שרפה של דלים כמו במפעלי תעשיה, בתחנות כוח ובמנועי רכב שפועלים על דלק, ובשרפה של שמנים כמו שמן מנועים ושמן תעשייתי", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין, וחבר סגל בכיר בפקולטה להנדסה.
"מקור משמעותי שממנו מגיע בנזן לאוויר שכולנו נושמים, הוא מצינור הפליטה של כלי רכב. הוא גם מצוי באוויר בתחנות דלק כתוצאה מהתאדות של דלקים, ונפלט גם בעישון מוצרי טבק", מסביר ברנט-יצחקי. בארצות הברית למשל, עשן סיגריות הוא המקור לכמעט מחצית מהחשיפה לבנזן, בעיקר בשל חשיפה לזיהום אוויר תוך-מבני.
האזהרה לתושבי שוהם והנזק הביראותי של שריפת פסולת ברש"פ: ריאיון עם ד"ר אסנת שטרייכמן
(צילום: ליאור שרון)
השימוש בבנזן נפוץ בתעשיית הכימיקלים והוא משמש מרכיב בייצור חומרים כמו פלסטיק, גומי, צבעים, חומרי ניקוי, תרופות וחומרי הדברה. שלוש הדרכים שבהן בנזן עלול להגיע לגוף שלנו הן דרך בליעה (דרך נדירה יחסית), מגע עם העור ובעיקר - דרך שאיפת אוויר שמכיל אדי בנזן.
לדברי ברנט-יצחקי, בנזן עלול להיווצר בבעירה לא מלאה של חומרים כמו פלסטיק וצמיגים. בעירה לא מלאה מתרחשת כשיש מעט מדי חמצן כמו בשרפות פסולת כשהפסולת דחוסה ושכבות פנימיות אינן נחשפות לאוויר. במצבים כאלה המבנה הכימי של החומר משתנה כתוצאה מהחום הגבוה והחוסר בחמצן. זה מוביל לעיתים ליצירת חומרים לא יציבים ואף מזיקים כמו הבנזן. "בנזן עשוי גם להשתחרר מהפסולת עצמה, בעיקר אם היא מכילה דלקים או חומרים אורגנים מסוימים", הוא מסביר. לעומת זאת, בשרפת פסולת מבוקרת, כמו בתהליכי הפקת אנרגיה, יש עודף חמצן, הטמפרטורה אחידה והבעירה מלאה.
בנזן באוויר זה סכנה בריאותית
החשיפה לבנזן עלולה להיות ממושכת בעוד מקרים נוסף על שרפת פסולת. למשל, לפני מספר שבועות הודיע המשרד להגנת הסביבה כי ב-2024 חרגה חברת בזן 81 פעמים מהתקן לפליטת בנזן, בעוד שהחוק מתיר שבע חריגות בלבד בשנה לכל היותר.
"בטווח הקצר חשיפה לבנזן עלולה לגרום לסחרחורת, לחולשה, לכאב ראש, לקוצר נשימה ולחץ בחזה, לבחילות והקאות ואף לתרדמת ולמוות. בטווח ארוך החשיפה עלולה לגרום לאנמיה, לירידה בכמות טסיות הדם ולעלייה בסיכון לתחלואה בסרטן כגון לוקמיה ולימפומה", אומר ברנט-יצחקי.
המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC), ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמכון האמריקני לחקר הסרטן (AICR) קבעו שבנזן נחשב חומר מסרטן, ועל פי סקירה שפורסמה ב-2024, נמצא קשר מובהק בין חשיפה לבנזן לבין הסיכון לסרטן ראות, עם עלייה של 28 אחוז בסיכון של אנשים שנחשפו לבנזן בסביבתם (חשיפה שאינה תעסוקתית). במקרה של חשיפה לטווח קצר לרמות גבוהות של בנזן, המרכז האמריקני לבקרת מחלות ממליץ להתרחק ממקור הבנזן ולהגיע לאזור עם אוויר צח, להסיר בגדים שעלולים להכיל בנזן, לשטוף אזורים חשופים במים ובסבון ולפנות לטיפול רפואי בהקדם האפשרי.
במקרה של חשש לחשיפה ממושכת לבנזן, יש לפנות לבדיקה רפואית. ניתן למדוד בנזן בדם או בנשימה, ותוצרי פירוק של בנזן ניתן למדוד בשתן. חשוב לציין כי בדיקות אלה יכולות לזהות רק חשיפות אחרונות לבנזן אך לא לשקף חשיפה כרונית ארוכת טווח.
הבנזן אולי עלה לכותרות בעקבות אירוע נקודתי, אך הוא מלווה אותנו ביום-יום. ההבנה מתי ואיך אנחנו נחשפים לבנזן מדגישה שמדובר בסוגיה סביבתית ובריאותית רחבה, שמחייבת ניטור, אכיפה וצמצום מקורות זיהום כדי להגן על בריאות הציבור.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
