לפי תוכנית המתאר הארצית של ישראל, אורך צירי הנחלים שלנו עומד על 8,970 קילומטרים - 1,355 קילומטרים ביערות, 2,270 קילומטרים בשמורות טבע, 163 קילומטרים בגנים לאומיים, 802 קילומטרים במרקם עירוני ו-3,200 קילומטרים בשטחי חקלאות. כמעט בכל מרחב יימצא נחל - ביער ובעיר, בשדה, במישור ובהר. הופעתו של הנחל עשירה, מגוונת ורבת-פנים.
3 צפייה בגלריה
נחל חדרה
נחל חדרה
נחל חדרה
(צילום: ליאור מלמן, החברה להגנת הטבע)
הנחל מהווה מסדרון אקולוגי רצוף מהמעלה למורד והינו משתנה לאורך מהלכו על פי הרקע הסובב אותו, רקע הררי, חולי, מישורי, רקע קבוע ויציב בעוד הנחל דינמי. בעבר, ציר הנחל היה רציף ופתוח, משובץ מעיינות ומים נקיים זרמו בו תדיר או לעתים. הוא שימש כבית גידול ייחודי במרחב הפתוח וככל שסביבתו יבשה יותר, כך רישומו וחשיבותו גדלה. במרחב הפתוח הנחל משמש כמסדרון אקולוגי המקשר בין בתי גידול שונים, ביער, באחו לח, בחורש טבעי ועוד. הנחל מהווה ציר לנדידת בעלי חיים ולתפוצות צמחים.
נחל בריא עם מרחב זרימה ופשטי הצפה, מהווה גם חוסן לאדם, שכן הוא קולט מי שטפונות ויודע למתן את זרימת המים הנובעת מאירועי גשם קיצוניים. גם במרחב הבנוי, לנחל בריא משמעות, הוא יכול להוות ציר ירוק, פתוח, ציר טבע עירוני שמספק מקום של פנאי ומפלט מן הצפיפות להמון הסובב אותו. אולם, עם השנים, נחלי ישראל נתונים לפגיעה מתמשכת. מי הנחלים נשאבו, במקומם הוזרמו אליהם שפכים וקולחים, שטחי הנחלים צומצמו ונחלים רבים הוטו, הוכנסו למוביל או נאטמו. כך הפכו הנחלים ממשאב יקר ערך הן לסביבה ולאדם, לבית גידול מת, ולמטרד המהווה סיכון בריאותי ומועד להצפות.
3 צפייה בגלריה
נחל סעדיה
נחל סעדיה
נחל סעדיה
(צילום: עומרי סלנר, החברה להגנת הטבע)
3 צפייה בגלריה
נחל דליה
נחל דליה
נחל דליה
(צילום: לירון שפירא, החברה להגנת הטבע)
חייבים להחזיר את הנחלים לציבור, לשמר את מה שעוד טבעי ולשקם את מה שניתן. שיקום הנחלים בשטחים פתוחים יתרום לשימור מגוון ביולוגי ולמניעת הצפות ובעיר הבנויה השיקום יתרום להחייאתה וליצירת מקום רוגע בעיר ופנאי לתושביה. לאור זאת, על המתכננים, האדריכלים, המהנדסים וכל מי שידו עוסקת בתכנון ובו נחל, לשנות את הדיסקט ולהבין שכל תכנון צריך להתחיל בראיית הנחל, בתפקידו ובעושר הטמון בו, בהבנת ערכיו וסגולותיו לאדם ולסביבה. בטרם כל תוכנית פיתוח יש להכיר את תנאיו הפיסיים-טבעיים של הנחל, תפקודיו ההידרולוגיים והאקולוגיים והפוטנציאל הטמון בו מבחינה חברתית ותרבותית.
נחלי ישראל מספרים את סיפורה של הארץ ולהם חשיבות סביבתית, בריאותית, חוסן לאדם, ותרבותית. לאור ריבוי האוכלוסין בארץ, פיתוח אינטנסיבי של בנייה וחקלאות, יש להשכיל ולשמרם מכל וכל, להבריא אותם ולאפשר להם להגן עלינו האדם משטפונות והשלכות משבר האקלים.
דנה טבצ'ניק היא מנהלת היחידה לשיקום נחלים בחברה להגנת הטבע, שהוציאה לאחרונה את המדריך לתכנון נחלים במסגרת פרויקט שיקום נחלי ישראל, שמטרתו לפעול מול הגורמים הרלוונטיים, למען שיפור מצב הנחלים בישראל. המדריך נכתב בידי מוטי קפלן ויוצא בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, קק"ל והמשרד להגנת הסביבה