יום המזון העולמי שחל היום (שישי, 16 באוקטובר) הוא הזדמנות מעולה להביט בצלחת שלנו ולהבין למה הקניות בסופר הפכו ליקרות כל כך. 2024 הייתה השנה החמה ביותר בממוצע ואירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום, בצורות, הצפות ושיטפונות הפכו לעניין שבשגרה. אחת ההשפעות המורגשות ביותר של משבר האקלים מגיעה כיום הישר לעלייה במחירי סל הקניות שלנו. איך תופעות אקלימיות בצד השני של העולם מקפיצות את מחיר העגבנייה או את מחיר שמן הזית בישראל, ומה אפשר לעשות כדי לשמור על תזונה בריאה ונגישה?
אינפלציית האקלים כבר כאן
המערכת החקלאית העולמית ניצבת בשנים האחרונות תחת לחץ גובר בעקבות שילוב בין זעזועי אקלים מתמשכים לבין תנודות בשווקים העולמיים. ניתוח של ארגון Zero Carbon Analytics מראה כי שינוי האקלים כבר קיצץ כ-21 אחוז מהצמיחה בפריון החקלאי העולמי מאז 1961, וכי באזורים חמים כמו אפריקה ואמריקה הלטינית הקיצוץ מגיע ל-34 אחוז.
נוסף על כך, פגיעה בחקלאות לא מסתכמת רק בירידה ביבולים, אלא מחלחלת לכל אורך שרשרת האספקה. מזג אוויר קיצוני גורם לנזקים ישירים לתשתיות הובלה, מעכב משלוחים ימיים ומקצר את משך החיים של יבולים עוד לפני שהגיעו למדפים. המצב שבו תנודות מזג האוויר הופכות לגורם שמקפיץ באופן מתמשך את מחירי הבסיס של המזון, זכה לכינוי "אינפלציית אקלים" (Climateflation).
"אירוע אקלים קיצוני, כמו בצורת, גל חום, קרה או שיטפון, פוגע ביבול בבת אחת, ומה שמתמעט מתייקר", מסבירה ד"ר מיכל ביטרמן, מומחית ויזמית בקיימות ומערכות מזון, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. "בעבר אלה היו אירועים חריגים. היום הם חוזרים כמעט כל שנה ובמקומות רבים בעולם במקביל, ולכן עליית המחירים כבר אינה נקודתית אלא מתמשכת".
למה דווקא המזון הכי מזין נפגע ראשון?
מחקר מ-2025 בחן מקרים ברחבי העולם והראה כי גלי חום, בצורות ומשקעים כבדים הובילו לזינוקי מחירים חדים וחסרי תקדים במוצרי מזון ספציפיים. בין היתר, בצורת קשה באירופה ב-2022–2023 הובילה לעלייה של 50 אחוז במחירי שמן הזית באיחוד האירופי, גלי חום במזרח אסיה ב-2024 העלו את מחירי הכרוב בדרום קוריאה ב-70 אחוז ואת מחירי האורז ביפן ב-48 אחוז, ובצורות בקליפורניה ובאריזונה גרמו לעליית מחירי הירקות לצרכן ב-80 אחוז בארצות הברית, תוך שנה.
הנתונים מדגישים את ההבדל בין המזונות השונים. "דגנים אפשר לאחסן במשך זמן, לשנע ולצבור מלאים שלהם", מבהירה ביטרמן. "ירקות ופירות טריים רגישים מאוד לחום: חסה, עגבנייה ופלפל שורדים גל חום קיצוני יום עד שלושה ימים בלבד. מטעים כמו זיתים, שהם גידול רב-שנתי שאי אפשר להזיז כשהאקלים משתנה, עלולים להיפגע מבצורת, ולא רק ביבול של השנה אלא גם בשנים שאחריה. האירוניה היא שדווקא המזון הבריא והמזין ביותר הוא הפגיע ביותר", היא מסבירה.
(צילום: shutterstock)
מצב זה מחריף כשמשברים גלובליים מצטלבים. "כשמדינה תלויה בייבוא מזון, כל משבר בצד אחר של העולם יכול לשבש את האספקה ואת המחירים אצלה. בקורונה שרשראות האספקה העולמית של מזון ושל סחורות נפגעו, והמלחמה באוקראינה הקפיצה את מחירי החיטה. המלחמה מול איראן העלתה את מחירי הדלק, השינוע והדשנים, עכשיו מצטרף לזה אל-ניניו חזק במיוחד שמשבש יבולים באזורים שלמים בעולם. כשמשברים כאלה חופפים, הם לא רק מצטברים אלא מכפילים זה את זה", אומרת ביטרמן.
"וזה לא פוגע רק במוצרים המיובאים", היא מסבירה. "גם החקלאות המקומית שלנו נשענת על מספוא, על דשנים ועל סולר שמגיעים מחו"ל. כלומר, גם העוף, הביצים והחלב שמיוצרים כאן מתייקרים. ישראל היא 'מדינת אי' מבחינת מערכת המזון. כלומר אין לנו יכולת להישען על השכנים בעת משבר, והתלות שלנו בייבוא דגנים היא מהגבוהות בעולם. מבקר המדינה קבע לאחרונה שישראל אינה ערוכה להבטיח ביטחון מזון בשעת חירום. לכן המסקנה ברורה: החקלאות הישראלית היא נכס ביטחוני-אסטרטגי".
החזרת השליטה והביטחון התזונתי לטובת העתיד של כולנו
אף על פי שהתחזיות צופות עלייה מתמשכת במחירי המזון העולמיים עקב ההתחממות ושינוי האקלים, בלימת "אינפלציית האקלים" אפשרית אם נעבור מפתרונות נקודתיים לניהול נכון של המשאבים שלנו. "מזון הוא משאב אסטרטגי, הוא לא מוצר זול ומובן מאליו", מציגה ביטרמן את תפיסת היסוד הנדרשת. "לייצר אותו עולה מים, קרקע, אנרגיה ועבודה, ובעולם של אקלים לא יציב הוא יהיה זמין פחות ויקר יותר. מניעת בזבוז היא הפתרון הזול והמיידי ביותר שיש לנו, ובישראל היא דחופה במיוחד. לפי האו"ם, במדינות חמות יותר נמדדה כמות גדולה יותר של פסולת מזון לנפש. וישראל רק מתחממת. כל עגבנייה שלא נזרקת היא מזון שלא צריך לגדל, לשנע ולשלם עליו פעמיים".
(צילום: Shutterstock)
מבחינת הצריכה הביתית, קיימים צעדים מעשיים שיכולים לצמצם את הפגיעה בכיס ולשמור על תזונה איכותית. "קודם כול להשתמש במה שיש, ולהפסיק להתייחס לאוכל כעל עוד מוצר שקונים וזורקים. כדאי לבדוק מה יש במקרר לפני שיוצאים לקניות, ולתכנן ארוחות לפי זה. אפשר להקפיא הרבה יותר ממה שאנשים חושבים, כולל לחם, ירקות מבושלים ושאריות אוכל. כדאי לקנות תוצרת עונתית ומקומית, ולא לפחד מירק עם פגם קטן במראה", ממליצה ביטרמן.
בסופו של דבר, על אף האתגרים המערכתיים והאתגרים האקלימיים, היכולת לשנות את הדפוסים טמונה גם בהתנהלות היום-יומית של כל אחד ואחת מאיתנו. "הציבור שולט בארנק שלו ובאופן שבו הוא צורך, ואם כולנו נעשה את זה, ההשפעה תהיה אמיתית. בעשור האחרון ירד אובדן המזון לנפש בישראל מ-300 ל-260 ק"ג בשנה. עוד מגמה חיובית שראינו במלחמה: אנשים רוצים להכיר את מי שמגדל את המזון שלהם, וחקלאים רוצים להכיר את הצרכנים. אני רואה יותר ויותר ביקוש למכירה ישירה, לחיסכון בעלויות התיווך ולמזון טרי, בריא, מזין וזול יותר. התנהלות נכונה עם משאב המזון אינה מדע טילים. זה עניין של ניהול נבון של המשאבים ותיעדוף נכון", מסכמת ביטרמן.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
