המיזם לעידוד מחקר אקדמי בקרב סטודנטים לרפואה
JIMS, Journal of Israeli Medical Students - מיזם חדש של סטודנטים ישראליים הלומדים רפואה בארץ ובחו"ל מעודד את המחקר בקרב הדור הבא של הרופאים הישראלים כבר משנותיהם הראשונות באקדמיה ומעניק ליווי מלא בכל השלבים בדרך. במסגרת כך, בקרוב יושק כתב עת מדעי חדש שיהווה במה למאמרים מדעיים, עבודות מחקריות, כתבות עומק בתחומי הלימוד, מחקרים ועבודות של סטודנטים ישראלים לרפואה מהארץ ומהעולם. ליוזמה שותפים רבים התומכים ב- JIMS, ביניהם ההסתדרות הרפואית בישראל (הר״י), האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית ופורום דיקאני הפקולטות לרפואה בישראל.
יוזמי התכנית, סטודנטים מהפקולטות לרפואה בישראל מסבירים כי "רפואה הינה אחד הפרופסיות היחידות בהם תחום המחקר והעיסוק הפרקטי במקצוע נושקים זה לזה בצורה כה צמודה. המחקר הרפואי הוא חלק בלתי נפרד מעבודתו של כל רופא שמתוקף תפקידו נדרש תמיד להיות מעודכן בגילויים החדשים בתחומו. בהתאם לכך, בתי חולים, אוניברסיטאות ואפילו מערכות בריאות נמדדות בין היתר על פי היכולת של הרופאים הפועלים בהם לחקור ולמצוא תגליות חדשות ברפואה. אולם דווקא הסטודנטים הישראלים לרפואה מתקשים לרכוש את המיומנויות של מחקר מדעי, יכולת כה חשובה עבור כל רופא ורופאה".
לטענתם, המטרה המרכזית של JIMS היא להוות חממה לטיפוח מצוינות ומנהיגות באמצעות הנגשה ועידוד מחקר רפואי מדעי בקרב סטודנטים לרפואה תוך יצירת קשרים בין כל הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה, בין אם בפקולטות בישראל ובין אם בחו"ל. המיזם משלב מודלים דומים הפועלים באוניברסיטאות מובילות כמו הרווארד וייל, תוך הכרה בחשיבות שמירת הקשר עם כלל הסטודנטים הישראלים, במטרה להקנות ידע, כלים וניסיון, ולקדם את המחקר הרפואי בקרב רופאי העתיד .
עוד מוסיפים נציגי הסטודנטים כי הייחודיות של כתב העת ושל היוזמה, מלבד הקניית הכישורים הנחוצים במחקר מדעי לרופאים כבר בשלב הסטודנטיאלי, הינה יצירת במה לסטודנטים לחקור ולפרסם תגליות.
בגיליון הקרוב, אשר יכיל מאמרים של סטודנטים לרפואה מרחבי העולם, יתפרסמו בין היתר מאמרים שנכתבו על ידי דיקאני הפקולטות לרפואה בישראל יחד עם סטודנטים בפקולטה שלהם, למשל: מאמר מדעי של סטודנטית לרפואה מהפקולטה באוניברסיטה העברית בנושא התמודדות ראשונה של סטודנט עם מוות של מטופל, שנכתב בהנחיה של דיקנית הפקולטה פרופ' דינה בן יהודה. כמו כן יתפרסם מחקר של סטודנטית מאוניברסיטת תל אביב על מחלת עור נדירה ממנה היא סובלת, וכעת כסטודנטית לרפואה חוקרת היא חוקרת את המחלה במעבדה באוניברסיטת תל אביב. המאמרים והמחקרים שנבחרים להתפרסם בכתב העת החדש, על ידי ועד העורכים הסטודנטיאלי, נועדו לעורר השראה באמצעות מתן במה לתובנות של סטודנטים ולתגליות וממצאים פורצי דרך של רופאי העתיד הישראלים.
180 מיליון שקל תרומה להרחבת הפקולטה לרפואה בצפת
קרן אדמונד דה רוטשילד מעניקה את התרומה הבודדת הגדולה בתולדותיה - 180 מיליון שקל, להרחבת הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן בצפת ולקידום ההוראה והמחקר.
הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן הוקמה בעקבות החלטת הממשלה בספטמבר 2009, והחלה לפעול בשנת 2011 במתחם הישן של בית החולים זיו בעיר. כיום בנויות במקום עשרות מעבדות בתחומים שונים בבנייה קלה, לצד כיתות הוראה, מינהלה ולוגיסטיקה שפועלות מתוך מבנה האבן ששימש כבית חולים.
באוניברסיטת בר אילן אמרו כי כעת, לאחר שנים רבות של תכנון ואישורים בוועדות המחוזיות החלה הבנייה של בניין הקבע להוראה בסמוך למבנה הנוכחי. המבנה החדש שמוקם בימים אלה הודות לתרומתם של: קרן עזריאלי, קרן רוטשילד והמשרד לפיתוח הנגב והגליל - יכלול 5,600 מ"ר של כיתות לימוד, מעבדות, ספריה חדשנית, חדר כושר, חניון עם 100 מקומות חניה ואודיטוריום.
6 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: דיקן רפואה פרופ' קרל סקורצקי, ורדית גילאור מנהלת מצויינות בקרן רוטשילד, אלי בוך מקרן רוטשילד, פרופ' אריה צבן נשיא אוניברסיטת בר-אילן, מיקי קליגר מקרן רוטשילד, טל שגיא פארן מנהלת הקרן, פרופ' אמנון אלבק רקטור האוניברסיטה
(צילום: הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן)
הברונית אריאן דה רוטשילד רואה בהשכלה הגבוהה מאיץ מרכזי לצמצום פערים בחברה הישראלית. "החלטנו להירתם ולסייע להקמת הפקולטה לרפואה בצפת, כי זו דוגמא מובהקת להעצמה אמיתית של הפריפריה הישראלית. זהו גם ביטוי מוחשי נוסף למחויבות הנמשכת של משפחת רוטשילד לביסוסה של החברה הישראלית כחברה מכילה שרואה בהשכלה הגבוה אמצעי חשוב לקידום כל גוני האוכלוסייה בישראל על בסיס ערכים של מצוינות".
תרומת ענק זו מצטרפת לסכום אדיר של יותר ממיליארד שקל, שתרמה הקרן בהנהגת הברונית אריאן דה רוטשילד בעשור האחרון, בעיקר לצמצום פערים בחברה הישראלית וקידום אוכלוסיות פריפריה, באמצעות ההשכלה הגבוהה. בחודשים האחרונים תרמה קרן אדמונד דה רוטשילד, כזכור, גם לציוד מיגון לצוותים רפואיים שטיפלו בחולי הקורונה בבתי החולים ברחבי הארץ, לקידום המחקר למיגור המגפה ובעקבות מבצע "שומר החומות" תרמה הקרן מיליון ש"ח לטיפול פסיכולוגי תומך בילדים בשדרות, אשקלון ושאר יישובי עוטף עזה. סגן מועצת הנגידים של קרן אדמונד דה רוטשילד, מיקי קליגר, ציין כי הקרן כבר העבירה את הסכום שנדרש לרכישת הקרקע עליה מוקם בניין הקבע להוראה של הפקולטה לרפואה בצפת ותמשיך להעביר סכומים נוספים בהתאמה לקצב פיתוח הפרויקט.
נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אריה צבן, אמר באירוע שהתקיים השבוע: ""הצטרפותה של קרן רוטשילד למפעל הציוני הזה, היא אבן דרך נוספת ומשמעותית במסע שלנו. רק סמלי הדבר שבשנת 1890 ייסד 'הנדיב הידוע', הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד, את בית החולים בזיכרון יעקב, בית החולים הראשון והיחיד ששימש את תושביה הצפוניים של ישראל, יהודים וערבים כאחד, ועתה, ממשיכי מורשתו ופועלו, תומכים ומשקיעים בצמיחתה ושגשוגה של הפקולטה לרפואה הראשונה והיחידה בצפון. אנו מודים לברונית אריאן דה רוטשילד ולהנהלת הקרן על התמיכה האדירה בהצעדת הפקולטה לעידן חדש. ואנו מעריכים ומודים לשותפתנו הוותיקה, קרן עזריאלי, ולנציגותיה כאן על המסע המשותף – זהו רגע היסטורי".
האוניברסיטה העברית ואינטל מרחיבות את שיתוף הפעולה
ומרפואה לטכנולוגיה. מגפת הקורונה אילצה את האוניברסיטאות 'לחשב מסלול מחדש' לגבי שיטות ההוראה והתאמתן למציאות שבה סטודנטים אינם נוכחים בקמפוס לתקופות ארוכות ומסוגרים בביתם. הוראה מרחוק באמצעות 'זום' אפשרה את המשך השיעורים העיוניים, אך קיום מעבדות ההוראה בלימודי ההנדסה ומדעי הטבע היווה מכשול גדול יותר ואילץ פתרונות יצירתיים להעברת הקורסים הניסויים.
במסגרת לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה העברית נדרשים תלמידי שנה ג' לקחת שתי מעבדות אלקטרוניקה, אנלוגית וספרתית (דיגיטלית), המהווים הכשרה בסיסית לכל מהנדס אלקטרוניקה. הפתרון שהגו באוניברסיטה העברית לכל אחת מהמעבדות התבסס על הצטיידות בערכות אלקטרוניקה ייעודיות שהושאלו לסטודנטים לעבודה עצמאית מהבית למשך הסמסטר. ההתנסות הראשונית במעבדה לאלקטרוניקה אנלוגית הוכתרה בהצלחה רבה, ואפשרה לסטודנטים לערוך את הניסויים בביתם עם ליווי מקוון מצוות הדרכת הקורס.
לקראת המעבדה באלקטרוניקה ספרתית, נדרשה השקעה גדולה יותר לאור החומרה היקרה בהרבה. חברת אינטל, המקיימת קשרי תעשייה-אקדמיה הדוקים עם האוניברסיטה העברית בכלל ועם התוכנית בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בפרט, נרתמה למאמץ ותרמה לוחות FPGA מתקדמים שבאמצעותם ניתן לממש מעגלים ספרתיים ברי תכנות. כרטיסים אלו הושאלו לסטודנטים ואפשרו את קיום ואף שדרוג המעבדה לחומרה החדישה ביותר ואפשרה לתלמידי המעבדה לקיים את מערך הניסויים מהבית ולהתנסות בחומרה העדכנית ביותר.
מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, גבריאל זיני, אמר כי "הלוחות שהשאלנו לסטודנטים הפכו את מודל המעבדה ממקום מרכזי אליו כולם מתנקזים לסוג של מעבדה מבוזרת. סיפקנו לתלמידים ערכותFPGA מהמתקדמות ביותר שיש. באמצעותם הוצאנו את המעבדה מתוך הקמפוס והעברנו את העשייה לבתי הסטודנטים. ההצלחה הייתה עצומה".
האם גם בשנה"ל הבאה ילמדו סטודנטים להנדסת חשמל באמצעות אותם כרטיסים, מרחוק? פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, סיפר כי "עד השנה מספר הסטודנטים בשנתון אופייני בתואר היה כ-40, שהתחלקו לשתי קבוצות שבאו למעבדה בשני מועדים שונים בשבוע. כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול באופן משמעותי לאור השקת התואר החדש בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, כשהיעד הוא להגיע ל-100 סטודנטים בשנתון. עם כמות עצומה כל כך של סטודנטים, נצטרך לפתוח חמש קבוצות מעבדה כל שבוע, וזה מאתגר את שיבוץ המעבדה בלוח הזמנים הצפוף של התלמידים ומעמיס על צרכי ההדרכה. הפתרון שמצאנו, בסיוע חברת אינטל, יאפשר לקיים בעתיד את אותן מעבדות גם מבתיהם של הסטודנטים. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד".
נועם אבני, מנכ"ל מרכז הפיתוח אינטל ירושלים, הוסיף: "אנחנו שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בירושלים מביא לתוצאות. חשיבות זו עצומה למיצוב מדינת ישראל כמרכז עולמי לתכנון שבבים ועקב הדרישה האדירה בישראל למהנדסי חומרה ולמתכנני צ'יפים. השימוש ב-FPGA במהלך הקורס נותן טעימה והכנה טובה לסטודנט. הוא מדמה את שלבי תיכנון הרכיב (צ'יפ) ע"י מהנדס מנוסה במרכז פיתוח, ובכך מכין אותו לשילוב בתעשייה".
מפגש ראשון של קהילת EcoScience לחיבור בין אנשי אקדמיה, ממשל ומדע
קהילת EcoScience של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, האקדמיה הצעירה הישראלית ו-Fuckup Nights ת״א, יזמו vacug ערב שכולו למידה מכישלונות של אנשים מצליחים, ביניהם: איש העסקים והיזם ד"ר יוסי ורדי, מנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שי-לי שפיגלמן, ראש שירותי בריאות הציבור לשעבר פרופ' סיגל סדצקי, מנכ״לית משרד המשפטים לשעבר ושופטת תוכן מטעם פייסבוק העולמית עו״ד אמי פלמור ונשיאת אונ׳ בן גוריון בנגב לשעבר פרופ' רבקה כרמי. בערב התארחו אנשי אקדמיה, ממשל ומדע מכל רחבי הארץ.
6 צפייה בגלריה
ד"ר יוסי ורדי, שי-לי שפיגלמן, פרופ' סיגל סדצקי, עו"ד אמי פלמור ופרופ' רבקה כרמי
(צילום: יפעת קירשנבאום הרן)
מטרת קהילת EcoScience היא לייצר חיבורים בין אנשי מדע וטכנולוגיה מהאקדמיה לבין הממשל והתעשייה, על מנת להנגיש ידע מדעי למקבלי ההחלטות ככלי לסיוע בפיצוח אתגרים לאומיים, כפי שקרה בשנה האחרונה.
שנת הקורונה הוכיחה את החשיבות של המדע והמידע המחקרי בהתמודדות של מקבלי החלטות עם אתגרים. הלמידה מכישלונות כדרך עבודה, כמו גם החיבור בין המגזרים השונים בקהילה מקדמים חשיבה יצירתית ויזמות ומסייעים לפיצוח חדשני של אתגרים לאומיים.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה: "ההפרדה בין המדענים והמדעניות שעסוקים במדע ובמחקר לבין התעשייה, ההיי-טק ומקבלי ההחלטות, גורמת לנו לאבד ידע רב שנשאר באקדמיה, ידע שהוא בעל פוטנציאל כלכלי עצום לתעשייה ולהיי-טק וכלי לקידום מנועי הצמיחה של ישראל. קהילת ה ECOSIENCE שיצרנו במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פועלת בדיוק לסגור את הפער. היא יוצרת את החיבורים בין הידע להיי-טק, בין האקדמיה לחדשנות ובין המחקר לממשלה שתוכל לקבל החלטות מבוססות נתונים. בזכות שיתוף הפעולה, שיתוף הידע והתקשורת הישירה בין כל הגופים, נוכל להמשיך ולהתפתח".
האקדמית תל-אביב-יפו מקימה בית ספר למערכות מידע
החל מהסמסטר הקרוב, מקימה האקדמית תל אביב-יפו בית ספר חדש למערכות מידע. את בית הספר תנהל הדיקנית פרופ' רותי גפני.
באדמית אמרו כי בקורסים יילמדו נושאים רבים - מהתיאוריה ועד הפרקטיקה, בכל מחזור החיים של מערכת, החל מייזום, ניתוח ואפיון, קביעת ארכיטקטורה, פיתוח, אבטחת מידע, ועד יישום והטמעה. לשם הכנת הסטודנטים, נלמדים קורסי בסיס, הן בפן הניהולי עסקי (כלכלה, חשבונאות), והן בפן הטכנולוגי (מדעי המחשב, מתמטיקה, סטטיסטיקה ועוד).
הלימודים בבית הספר יכללו קורסים, המכסים סוגים שונים של פעילויות והתמחויות הנדרשות ומותאמות למקומות עבודה כיום. הסטודנטים ילמדו את הרקע התאורטי בכל אחד מהמקצועות, וכן ילמדו את הפן היישומי. בנוסף יתנסו הסטודנטים בעבודת צוות, בהובלת צוותים ופעילויות מגוונות כגון: הצגת פרזנטציות ופרויקטים בפני קהל, התנסות בניתוח כולל של מצבים ועוד. לימודי מערכות מידע ניתנים בשלוש אפשרויות: עם התמחות באבטחת סייבר, עם התמחות בחדשנות דיגיטלית, וללא התמחות.
פרופ' גפני אמרה: "מערכות מידע הוא תחום מתפתח, הכולל מגוון רחב של תפקידים ואפשרויות תעסוקה. בשנה האחרונה, בשל מגפת הקורונה והדרישה לריחוק חברתי, ההכרה בתחום זה קבלה משנה תוקף, אשר מאיצה את ההתפתחות ואת הצורך, והוא יישאר רלוונטי גם לאחר סיום המגפה. השוק צמא לבוגרים בעלי ידע מתאים ועדכני בתחום".
מרכז סימולציה למחקר הוקם במכללה האקדמית אחוה
במכללה האקדמית אחוה אמרו כי מרכז הסימולציה החדש מהווה חלק אינטגרלי בהכשרה במקצועות רבים, בהם חינוך והוראה, ייעוץ חינוכי, הפרעות בתקשורת, סיעוד וכדומה. מטרת הזרוע המחקרית החדשה להביא לסיוע בהכשרה מיטבית למקצועות רבים ולהתמודדות עם תרחישים שונים כדוגמת רב תרבותיות, אלימות בבית הספר, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ועוד.
מרכז המחקר החדש הוקם כחלק מהשימוש בכלי לקידום למידה והכשרה. במכללה אמרו כי זהו מרכז המחקר הראשון בישראל המוקדש לחקר השימוש בסימולציה בתחומי ההכשרה והפיתוח המקצועי של מורים בפרט, ושל מקצועות נוספים בכלל (קלינאות תקשורת וסיעוד). עוד נמסר כי מרכז המחקר פועל למיסוד השימוש בסימולציות כענף מדעי בעל מסגרת תאורטית, מתודולוגית ומחקרית מוגדרת.
"מטרות מרכז המחקר הינן למסד תחום חדש, לייצר ידע מדעי עם מסגרת מתודולוגית ולקשור זאת בהתנסות שוטפת שמדייקת את המודלים התיאורטיים שמזינים אחד את השני. באמצעות שיתופי פעולה מחקריים אנו מבקשים להרחיב את העשייה הסימולטיבית ולמצבה בחזית סדר היום האקדמי", סיפרה ד"ר אורנה לוין, מייסדת מרכז המחקר ומי שעומדת בראשו.
בין המחקרים המתבצעים כעת במרכז המחקר: הכשרת סטודנטים להוראה בעולם דינאמי, תוך התמודדות עם אתגרי המציאות הבלתי ידועה. הדרכת סטודנטים להוראה בכיתה מרובת תרבויות . שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך המיוחד והרגיל. התמודדות עם מיון מועמדים להוראה באמצעות סימולציה ומחקרים רבים נוספים.
