עשרה חוקרים מישראל זכו במענקי ERC Proof of Concept מטעם מועצת המחקר האירופית. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים להגשים את מטרות המחקר שלהם, כמו גם לקדם שיתופי פעולה פוריים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.
הטכניון
פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטה להנדסת מכונות
פרופ' ברקוביץ' זכה במענק עבור פיתוח מכשיר קומפקטי לייצור מהיר ואוטומטי של עדשות משקפיים מולטיפוקליות. הטכנולוגיה מבוססת על רעיון שפותח במעבדתו במימון ה-ERC ליצירה של אלמנטיים אופטיים ללא צורך בתבניות, כרסום או ליטוש. הפרויקט הנוכחי יאפשר ייצור באיכות גבוהה של עדשות מותאמות אישית בתשתית מינימלית, בצריכת אנרגיה נמוכה וללא בזבוז חומר. הצלחת הפרויקט עשויה לשנות מהיסוד את תעשייה האופתלמית (תעשיית משקפי הראייה) ולאפשר החלפה של מערכות ייצור אופטיקה מורכבות ויקרות במערכות קטנות ופשוטות.
פרופ' גרהם דה רויטר מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך
פרופ' דה רויטר זכה במענק לפרויקט IRONMED, שמטרתו להחליף פלדיום נדיר ויקר המשמש בייצור תרופות בברזל זמין ובר קיימא. פרויקט זה נשען על תגליות שנתמכו על ידי מענק קודם - מענק ERC Consolidator לפרויקט FENOMETAL; הפרויקט יתאים קטליזטורים מבוססי-ברזל לתגובות רלוונטיות לתרופות וישווה ביצועים לשיטות מבוססות פלדיום. בפרויקט ישתתפו יחידת המסחור של הטכניון T³ ושותפים תעשייתיים, שיבחנו את ההיתכנות המסחרית ואת האפשרות להרחיב את הטכנולוגיה לייצור נרחב וכך להפחית עלויות, לצמצם נזקים סביבתיים ולהנגיש תרופות מתקדמות.
פרופ' גרהם דה רויטר
(צילום: דוברות הטכניון)
פרופ' מיכאל קרוגר מהפקולטה לפיזיקה ומהמכון למצב מוצק
פרופ' קרוגר זכה במענק לפיתוח פלטפורמת אבחון למוליכים-למחצה המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים אולטרה-מהיר. הפלטפורמה משלבת הפעלה יזומה של רכיבים כדי לאפשר תצפית ישירה בזמן אמת במעגלים בפעולה, וכך להפיק תובנות חדשות על ביצועי שבבים ואמינותם, לשפר ניתוח תקלות ולאפשר ייצור יעיל ופיתוח של טכנולוגיות הדור הבא, וכן לספק כלי חשוב למחקר ולתעשייה.
פרופ' מיכאל קרוגר
(צילום: דוברות הטכניון)
אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' ליהי אדלר-אברמוביץ, ביה"ס לרפואת שיניים, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי והמרכז לננו-מדע וננטכנולוגיה
פרופ' אדלר-אברמוביץ היא חוקרת פורצת דרך, שמחקרה מתמקד בפיתוח חומרים חדשים בהשראת הטבע לאפליקציות רפואיות. ביניהן, פיתוח חומרים אנטי-בקטריאליים, חומרים פעילים להנדסת רקמות, פיתוח חיישנים לניטור רפואי, ואנקפסולציה וייצוב של תרופות ואנזימים. במחקריה משלבת פרופ' אדלר-אברמוביץ שימוש בשיטות חדשניות כגון מיקרופלואידקס, הדפסה תלת ממדית ומיקרוסקופיה מתקדמת.
על הישגיה פרופ' אדלר-אברמוביץ נבחרה כעמיתה בכירה באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב. מחקריה זוכים להכרה בינלאומית ועליהם היא קיבלה שני מענקי ERC יוקרתיים וזהו מענק ה-ERC השלישי שלה. מחקרה של פרופ' אדלר-אברמוביץ, שעליו קיבלה את המענק הנוכחי, מנסה לענות על הצורך להתמודד עם אובדן עצם בלסת שהוא אתגר משמעותי עבור מיליוני מטופלים הזקוקים להשתלות שיניים. המחקר שלה עוסק בפיתוח פתרונות חדשניים לרפואה רגנרטיבית, שמטרתם לעודד את הגוף לחדש ולשקם רקמות באופן יעיל יותר. מענק ה-ERC Proof of Concept יאפשר לתרגם את הידע והטכנולוגיה שפותחו במעבדה ליישום קליני, ולקרב את הדרך לדור חדש של טיפולים לשיקום עצם ברפואת השיניים.
פרופ' ליהי אדלר אברמוביץ
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' עדי ברזל, בית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז
פרופ' ברזל הוא נשיא האגודה הישראלית לתרפיה גנית ותאית, ועומד בראש מרכז דותן לתרפיות מתקדמות, המשותף לאוניברסיטת תל אביב ולבית החולים איכילוב. מחקרו מתמקד בפיתוח טכנולוגיות עריכה גנומית מדויקת ושימוש בוקטורים ויראליים (AAV) לטיפול במחלות. במעבדתו מפתחים גישות חדשניות לאימונותרפיה בסרטן, טיפול ב-HIV ומחלות אוטואימוניות. על מחקריו פורצי הדרך מונה לאחרונה לאקדמיה הלאומית לממציאים בארה"ב (NAI).
מענק ה-ERC Proof of Concept הנוכחי מוענק לו עבור הפרויקט: "Site-specific in vivo T cell engineering". הפרויקט שואף לפתח שיטה חדשנית להנדסה מדויקת של תאי T בתוך הגוף של החולה, ללא צורך בהוצאתם והחזרתם - מהלך שצפוי להוזיל דרמטית, להאיץ ולהנגיש טיפולי CAR-T. המענק יאפשר לקדם את הטכנולוגיה משלבי המחקר הבסיסי לשלבים מתקדמים יותר של פיתוח קליני, כולל בדיקות בטיחות ויעילות במודלים רלוונטיים, פיתוח וקטורים ממוקדים לתאי T ותכנון אסטרטגיות מסחור. פרופ' ברזל, שכבר זכה בשלושה מענקי ERC קודמים, רואה במענק זה צעד משמעותי לקראת הבאת הטיפולים החדשניים מהמעבדה לטיפול בחולים.
פרופ' עדי ברזל
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' יובל ניר, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי וביה"ס סגול למדעי המוח, מנהל מכון סגול לחקר המוח במרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש סוראסקי, איכילוב
פרופ' ניר חוקר מוביל המתמקד בקשר בין שינה, קוגניציה ותפיסה, ובוחן כיצד פעילות המוח במהלך השינה תומכת בלמידה, בגיבוש זיכרונות ובהתאוששות המוח, וכן מהם המנגנונים המאפשרים את ההתנתקות מהסביבה בזמן שינה והרדמה. מחקריו עוסקים גם בתפקידן של מערכות נוירומודולטוריות, ובפרט מערכת הנוראדרנלין, בוויסות עוררות. בנוסף, פרופ' ניר וצוותו מפתחים שיטות חדשניות לאבחון מוקדם ולטיפול במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות כגון אלצהיימר, פרקינסון ואפילפסיה, תוך שילוב מחקרים בבני אדם ובבעלי חיים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובהן רישומים מוחיים פולשניים ובינה מלאכותית .
זהו מענק ה ERC Proof-of-concept השני של פרופ' ניר והוא מוענק לו עבור Ocumind: ניטור מוחי בסביבה של מחלקת טיפול נמרץ ע"י מעקב אחר האישון דרך עפעפים סגורים. המחקר מתמקד בטכנולוגיה חדשנית המאפשרת למדוד את גודל האישון באופן רציף דרך עפעפיים סגורים וללא מגע, על ידי שילוב של דימות אינפרא-אדום ועיבוד מידע מבוסס בינה מלאכותית. כיום, בדיקות אישונים הן כלי חשוב לזיהוי הידרדרות נוירולוגית כגון לחץ תוך גולגלתי (ICP) מוגבר, אך הן מבוצעות בדרך כלל באופן ידני, לסירוגין, ודורשות פתיחת עיניים. לטכנולוגיה החדשה פוטנציאל משמעותי לשפר את הניטור והטיפול בחולים עם פגיעות מוחיות, וכן לשמש בתחומים נוספים כגון הרדמה, כאב, ורפואת שינה.
פרופ' יובל ניר
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
מכון ויצמן למדע
פרופ' יפעת מרבל - המחלקה לאימונולוגיה מערכתית
מעבדתה של פרופ' מרבל זכתה במענק ERC על מנת לקדם פיתוח תרופתי, המבוסס על ממצאים קודמים של המעבדה ולפיהם מערכת פירוק החלבונים של התא המכונה פרוטאזום משמשת גם כמערכת בקרה מרכזית המעצבת את התגובה החיסונית לסרטן. למעשה, החוקרים גילו כי גידולים סרטניים משתקים אוכלוסיות מסוימות של פרוטאזומים כדי להתחמק מהמערכת החיסונית, וכעת הם מפתחים גישה טיפולית חדשה שמטרתה לחסום מנגנון זה ולאפשר למערכת החיסונית לזהות ולהשמיד את הגידול ביעילות רבה יותר ולהגביר את התגובתיות של חולים לטיפולים אימונותרפיים. את הפרויקט מובילה ד"ר מרב שמואלי ממעבדתה של פרופ' מרבל בשיתוף עם מעבדתו של פרופ' בנג'מין קראוואט ממכון סקריפס בארצות-הברית.
פרופ' יפעת מרבל
(צילום: דניאל רולידר)
פרופ' שרגא שוורץ - המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מעבדתו של פרופ' שוורץ גילתה בארכאונים - יצורים חד-תאיים קדומים החיים לעיתים בתנאים קיצוניים - מערכת טבעית המסוגלת לבצע שינוי כימי ייחודי בשלד של מולקולות RNA על מנת לייצב אותו. במסגרת מענק ה-ERC ינסו החוקרים במעבדה לקחת את המערכת הזו ולהתאים אותה כך שתוכל לשמש כלי להנדסת RNA באופן מדויק ומבוקר. המטרה ארוכת הטווח היא לפתח גישה ביולוגית חדשה שתסייע לשפר את היציבות, היעילות והדיוק של תרופות מבוססות RNA.
פרופ' שרגי שוורץ
(צילום: אוהד הרכס, מכון ויצמן למדע)
האוניברסיטה העברית
פרופ' אורלי לואיס - החוג ללימודים קלאסיים
מחקרה של פרופ' לואיס עוסק באתגר ההנגשה של מחקרי עומק מורכבים במדעי הרוח והחברה. במחקר קודם, שמומן על ידי ה-ERC, פיתחה פרופ' לואיס סביבה דיגיטלית חלוצית לחקר הידע האנטומי בעולם העתיק. מטרת הפרויקט החדש שזכה במענק ERC (Proof of Concept) היא לפתח פלטפורמת פרסום גמישה שתאפשר לחוקרים ליצור "סביבות ידע" אינטראקטיביות המחברות דינמית בין טקסטים, תמונות, בסיסי נתונים ופרשנויות, ללא צורך בתשתיות טכנולוגיות יקרות מותאמות אישית. הכלים המתקדמים שיפותחו שואפים להאיץ את הפצת המחקר המדעי ולאפשר פרסום אקדמי נרחב, עשיר ושקוף הניתן לשימוש חוזר.
פרופ' אורלי לואיס
(צילום: ברונו שרביט)
פרופ' ניר פרידמן - בית הספר להנדסה ומדעי המחשב והפקולטה לרפואה
מעבדתו של פרופ' פרידמן מתמקדת בפיתוח פתרונות אבחון למחלת הכבד השומני (MASH), אחת ממחלות הכבד הכרוניות הצומחות ביותר בעולם, שאין לה כיום פתרון אבחוני פשוט ונגיש בשלביה המוקדמים. במחקר קודם שמומן על ידי ה-ERC, פיתחו במעבדתו טכנולוגיה חלוצית של "ביופסיה נוזלית" אפיגנומית המאפשרת חקר לא-פולשני של מצבים מולקולריים של מחלות. מטרת הפרויקט החדש שזכה במענק ERC (Proof of Concept) היא לפתח בדיקות מבוססות דגימת דם לאבחון MASH, קביעת שלב המחלה ומעקב אחר הטיפול, תוך שילוב התוצאות עם כלי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים. פיתוח זה שואף לשנות את ניהול המחלה, לאפשר התערבות מוקדמת ולפרוץ דרך בטיפול עבור מיליוני חולים בסיכון.
פרופ' ניר פרידמן
(צילום: מעבדת פרידמן)
